יוצא דופן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־23:32, 19 באפריל 2020 מאת רזיאל (שיחה | תרומות) (העברת הפסקה "המונח יוצא דופן" לראש הערך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוצא דופן בהלכה הוא כינוי תלמודי לניתוח המוכר כיום בשם 'ניתוח קיסרי' שמטרתו הוצאת העובר והשליה מהאם, דרך דופן הרחם, ולא בלידה רגילה, ומכאן שמו התלמודי "יוצא דופן".

ישנם מספר חילוקי דינים הן לגבי הוולד והן לגבי האישה שמשתנים בין לידה רגילה לבין לידת 'יוצא דופן'. לדוגמה, להלכה תינוק 'יוצא דופן' אין לערוך לו את טקס הברית מילה בשבת, אף אם היא חלה ביום השמיני ללידתו, בניגוד לברית מילה של תינוק מלידה רגילה שדוחה שבת.

המונח 'יוצא דופן'

כיום רגילים לכנות דבר חריג או שונה במילים 'יוצא דופן'. מקור המונח הוא בביטוי התלמודי, המתאר לידה שאינה רגילה 'חריגה', מכאן נתגלגל הביטוי לשאר הדברים שהם חריגים.

גדר לידת 'יוצא דופן'

מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה רגילה. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה רגילה.

המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות:

  • דינים התלויים ב'פטר רחם' - כגון דינים הנוגעים לבכורה כמו בעניין פדיון הבן, תענית בכורות ועוד, כל אלו כוללות אך ורק ילודים שנולדו בלידה רגילה. כך לדוגמה אמרו במשנה: "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').
  • זמן הלידה - שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס לזמן ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד ברית המילה.

סוגיות אלו נדונו מתקופת התנאים ואילך, בשם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי אמוראים[1]. וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן נימול ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. אך ישנם החולקים וסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. בספרי ההלכה נפסק ש'יוצא דופן' נימול ביום השמיני[2], אך מילתו אינה דוחה את השבת[3].

בתוספות במסכת עבודה זרה[4] מובא כי אמו של הקיסר הראשון ברומי מתה בלדתה ונבקע כריסה, ומצאוהו שם חי - וקראוהו קיסר מלשון כרות.

השימוש בניתוח לדעת ההלכה

לגבי הסיבות לעריכת הניתוח, מיעוט פוסקי ההלכה מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל האגן לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך לידה. עם זאת, רוב הפוסקים מעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי.

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קל"ה עמוד א'

  2. שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק מיל"ה, הלכות א'–ז'. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רס"ב, סעיף ג'.

  3. שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק מיל"ה, הלכות א'–י"א}. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"א, סעיף ה'.
  4. דף י', עמוד ב'.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
יוצא דופן23630039