אומואמואה
תבנית:אסטרואיד1I/2017 אומואמואה (1I/2017 U1 (ʻOumuamua); בעבר נקרא A/2017 U1[1] C/2017 U1 (PANSTARRS)[2]) הוא גוף בין כוכבי (interstellar object) אשר התגלה חולף דרך מערכת השמש בשנת 2017.
תצפיות שונות ומגוונות העלו שמדובר בעצם שמקורו בין-כוכבי דהיינו שהגיע מחוץ למערכת השמש, זהו העצם הראשון מסג זה שזוהה מאז ומעולם, אומואמואה מציג כמה מוזרויות בהם האצה מעבר להשפעה של כח הכבידה, צורה מוארכת באופן יוצא דופן, מסה נמוכה מאד לעצם בגודל כזה ועוד שגרמו לכמה אסטרונומים בכירים ובהם פרופ' אבי לייב - ראש המחלקה לאסטרונומיה של אוניברסיטת הרווארד - להעלות את האפשרות שאומואמואה אינו עצם טבעי אלא מעשה ידי ציוויליזציה תבונית, השערה זו נתונה במחלוקת עם אסטרונומים אחרים.
מעקב אחר מסלולו מלמד שמקורו של העצם הוא מכיוון קבוצת הכוכבים נבל.
תצפיות ושערוך המסלול
הגוף התגלה לראשונה במסלול היפרבולי על ידי רוברט ואריק ומערך הטלסקופ Pan-STARRS ב-19 באוקטובר 2017.[3] משערוך המסלול של הגוף בהסתמך על תצפיות, ניתן היה לזהות כי אקסצנטריות המסלול היא בסביבות 0.0013 ± 1.197 שזה הגבוהה ביותר הנצפה עד כה במערכת השמש. תצפיות נוספות הראו כי הגוף במסלול בריחה היפרבולי היוצא ממערכת השמש וכי הוא ככל הנראה בין כוכבי.[4]
שערוך המסלול אחורה מראה כי לפני 100 שנה, הגוף היה במרחק של 559 יחידות אסטרונומיות וטס במהירות של 26 ק"מ לשנייה ביחס לשמש. הגוף המשיך להאיץ עד שהגיע למהירות מקסימלית בפריהליון של 87.7 ק"מ לשנייה, בסביבות ספטמבר 2017. לאחר מכאן החל להאט במסעו חזרה מחוץ למערכת השמש.[5]
בזמן גילויו הוא האט למהירות של 46 ק"מ לשנייה ביחס לשמש. מהירותו תקטן עד שיגיע למהירות שיוט בין כוכבית של 26 ק"מ/שנייה. הגוף ממשיך במסלול היפרבולי ליציאה במערכת השמש, לכיוון קבוצת הכוכבים פגסוס [5]
תצפיות מתאריך 25 באוקטובר 2017, הראו כי החתימה הספקטרלית המתקבלת היא בטווח האדום (בדומה לגוף מחגורת קויפר, אולם כיוון שנראה שהגוף לא מכיל קרח כמו גופים אלו, ייתכן שהחתימה האדומה נובעת מחומר אחר). אם החזר האלבדו מהגוף הוא 10% מדובר בגוף בקוטר של 160 מטר. באם הוא מחזיר כ-50% הרי שקוטרו המשוערך הוא 50 מטר.[5][6]
בהירות הגוף הגיעה לדרגה 21 ודועכת ככל שהוא מתרחק.[4]
| השוואת מהירות של גופים בין כוכביים במרחק 200 יחידות אסטרונומיות מהשמש | |||||||
| שביט / אסטרואיד | שנה (לפי שיערוך המסלול) | מהירות (ק"מ/שנייה) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| C/1980 E1 | 1765 | 2.98 | |||||
| C/2010 X1 | 1798 | 2.96 | |||||
| C/2012 S1 | 1801 | 2.99 | |||||
| A/2017 U1 | 1982 | 26.4 | |||||
סיווג
סיווגו של הגוף שנוי במחלוקת. בתצפיות ראשוניות נחשב הגוף להיות כוכב שביט לא מחזורי, ולכן קיבל את הזיהוי C/2017 U1 - (האות C מעידה על זיהוי ככוכב שביט לא מחזורי).[2], אולם תצפיות נוספות שבוצעו באמצעות הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) ב-25 באוקטובר 2017, הראו כי אין עדויות לקומה או זנב. כתוצאה מכך הוחלט לשנות את הזיהוי של הגוף לאסטרואיד, ושינוי שמו ל-A/2017 U1 (האות A לאסטרואיד). אומואמואה הוא הגוף הראשון ששינו את זיהויו לאסטרואיד לאחר שזוהה ככוכב שביט,[3][7] ונקבע שמקורו בקבוצת הכוכבים נבל. במאמר שפורסם ב-nature ביוני 2018 נטען שזהו דווקא כן כוכב שביט, משום שנמדדה תאוצה במהירותו שלא נגרמה ממשיכה כבידתית, ולכן עלתה הטענה שהיא נגרמה מפליטת גזים מהגוף בהתקרבו לשמש, תכונה המאפיינת כוכבי שביט[8]. למרות זאת טענות אלה פגשו ביקורת רבה מצד חוקרים שהצביעו על כך ששום שובל גזים מעולם לא נצפה מאחורי העצם, ושהתאוצה האנומלית לא התרחשה כלל כשהוא חלף בסמיכות הקרובה ביותר אל השמש, השלב שבו פליטת גזים היתה דווקא מתעצמת בכוכבי שביט. ניתוחים נוספים העלו ש"לו היה אומואמואה כוכב שביט, פליטת הגזים היתה גורמת למומנט סיבובי קיצוני כל כך שהיא היתה מביאה להתפרקותו של הגוף".
ב26 לאוקטובר 2018 ראש מחלקת האסטרונומיה של הארווארד האסטרופיזיקאי הישראלי פרופ' אבי לייב ועמיתו ד"ר שמואל ביאלי פרסמו מאמר שבו טענו שיש אפשרות שאומואמואה הוא גוף מלאכותי שנוצר על ידי ציויליזציה חוצנית, ושייתכן שהגוף הוא מפרש סולארי שנשלח במכוון למערכת השמש שלנו. זאת כשנה לאחר התבטאותו הראשונה של לייב בנושא בדצמבר 2017, שבו ציין את צורתו החריגה של העצם כאחת הסיבות להצעתו לכוון את טלסקופ הרדיו בגרין באנק שבמערב וירג'יניה לכיוון אומואמואה על מנת לבדוק נוכחות של אותות רדיו לא צפויים שיהיו עשויים להעיד על מקור מלאכותי של העצם. חוקרים רבים ביקרו את השערותיו של לייב בטענה שאין מספיק ראיות בשביל לתת תוקף להשערה מסוג זה, ושמפרש סולארי המסתובב סביב עצמו לא היה מסוגל להאיץ כך. בתגובה פרסם לייב מאמר שבו הוא מפרט שישה מאפיינים אנומליים של אומואמואה ש"הופכים אותו לחריג, שלא כמו אף אסטרואיד או שביט שנצפה אי פעם".
לאחר קביעת שמו הרשמי על ידי הMPC הוא קיבל את הסימון I לגוף בין פלנטרי (הגוף הראשון לקבל זיהוי זה), ואת השם 'Oumuamua.[1]
שם
השם הרשמי הוא אומואמואה 1I/'Oumuamua. השם ניתן על ידי צוות PanSTARRS והוא ממקור הוואי, הנועד לשקף את מהות האובייקט כגוף שהוא חוקר או שליח מהעבר הרחוק המושיט יד כדי להגיע אלינו. (ʻou משמעותו להושיט יד ו-mua הוא הראשון, שמקדים. ה-mua השני נועד להדגשה).
שמות חלופיים הם גם 1I; 1I/2017 U1; 1I/2017 U1 (ʻOumuamua).[1]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- שאלות ותשובות נפוצות על A/2017 U1
- חבר מכוכב אחר: האסטרואיד שעשה היסטוריה, באתר ynet
- אבי בליזובסקי, אורח מהחלל הבינכוכבי – אסטרואיד ענק בעל צורה מוזרה, באתר "הידען", 21 בנובמבר 2017
הסיפור על אומואמואה, האורח הראשון ממערכת שמש אחרת, באתר TED, מתורגם לעברית, אפריל 2018
עודד כרמלי, אם יתברר שזה נכון, זו תהיה אחת התגליות הגדולות בהיסטוריה האנושית, באתר הארץ, 2 בינואר 2019
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 הכרזת הMPC על שם וסימון רשמי M.P.E.C. 2017-V17, מתאריך 6 בנובמבר 2017
- ^ 2.0 2.1 "MPEC 2017-U181: COMET C/2017 U1 (PANSTARRS)". Minor Planet Center. International Astronomical Union. 25 באוקטובר 2017. נבדק ב-25 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) (CK17U010) - ^ 3.0 3.1 שגיאת בהערת שוליים: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהודעה - ^ 4.0 4.1 פתרון מסלול מאתר JPL נכון ל-27 באוקטובר 2017
- ^ 5.0 5.1 5.2 "Pseudo-MPEC" for A/2017 U1 שאלות ותשובות לגבי A/2017 U1, מתאריך 4 בנובמבר 2017
- ↑ "Astronomers Spot First-Known Interstellar Comet". Sky & Telescope. נבדק ב-25 באוקטובר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ הודעת הMPC על שינוי זיהוי הגוף מכוכב שביט לאסטרואיד, M.P.E.C. 2017-U183, מתאריך 25 באוקטובר 2017
- ↑ Mysterious interstellar visitor is a comet — not an asteroid