מירב בן ארי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־11:32, 15 ביוני 2020 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (עידכון מויקיפדיה גירסה 28382621, הסרת תוכן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירב בן-ארי
לידה 13 בנובמבר 1975 (גיל: 49)
ט' בכסלו ה'תשל"ו
רעננה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה המרכז הבינתחומי הרצליה
סיעה כולנו
חברת הכנסת
31 במרץ 201530 באפריל 2019
(4 שנים)
כנסות 20
תפקידים בולטים
  • חברת מועצת העיר תל אביב-יפו

מירב בן ארי (נולדה ב-13 בנובמבר 1975) היא חברת הכנסת לשעבר בכנסת העשרים מטעם מפלגת "כולנו". עורכת דין במקצועה, המשמשת כיועצת לקשרי ממשל ואסטרטגיה של המגזר השלישי בחברת "הקבינט"[1].

ביוגרפיה

בן-ארי נולדה ברעננה לרפאל בן אריה (איובי) שעלה מאיראן, ולאסתר (לבית סעדון). כשהייתה בת עשר, משפחתה עברה לגור בנתניה. שירתה בצה"ל בחיל החינוך והייתה מצטיינת אלוף פיקוד הצפון בשנת ה-50 למדינה. בתפקידה האחרון הייתה קצינת החינוך של חטיבת גולני.

היא בעלת תואר ראשון במשפטים וממשל ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במנהיגות ציבורית, שניהם מהמרכז הבינתחומי הרצליה. את שני התארים סיימה בהצטיינות ובין השנים 20032004 כיהנה כיושבת ראש אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.

בן ארי בוגרת קורס דירקטורים בתאגידים עירוניים ממשלתיים של להב - לימודי הכשרה בניהול.

בשנת 2005 השתתפה בתוכנית המציאות "דרוש מנהיג" בערוץ 2 של טלעד, וזכתה בה במקום הראשון.[2] את כספי הזכייה, חמישה מיליון ש"ח, השקיעה כחלק מתנאי התחרות בהקמת מרכזי ספורט אתגרי להעצמת נוער בסיכון - בשנת 2006 הקימה את מרכז "דרך אתגר" בנתניה. בשנת 2008 הקימה מרכז מקביל בהרצליה בשם "דרך הגלים", מטעם העמותה לתפנית בחינוך קרן רש"י וניהלה אותם במשך עשר שנים.

משנת 2020, מרצה לפוליטיקה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללה האקדמית תל אביב-יפו.

פעילות פוליטית

בשנת 2008 התמודדה לראשות עיריית תל אביב מטעם רשימת רוב העיר, אולם לא הצליחה להיבחר, בשנת 2013 התמודדה שוב למועצת העיר תל אביב-יפו מטעם רשימת "רוב העיר", בה הוצבה במקום הרביעי. היא נבחרה למועצת העירייה והייתה מחזיקת תיק "אכפת" – קידום נוער וילדים בעירייה.

בשנת 2015, לקראת הבחירות לכנסת העשרים, הצטרפה למפלגת "כולנו" בראשות משה כחלון, שובצה במקום העשירי ברשימתה ונבחרה לכנסת. במהלך הקמפיין נאמה בן ארי את "נאום ההומלסים"[3] בו התייחסה לבעיית הדיור בישראל.

במהלך הקדנציה הייתה חברה בשבע ועדות הכנסת: ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת העלייה והקליטה, ועדת חוץ ובטחון, הוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה לביקורת המדינה והוועדה לטיפול בנגע הסמים.

הייתה יושבת ראש של שלוש ועדות משנה: הוועדה לטיפול בצעירים חסרי בית (ועדת הרווחה) הוועדה לחינוך הבלתי פורמאלי (ועדת החינוך) הוועדה לטיפול בחוק המזונות (ועדת הרווחה)

עמדה בראש שדולות למען ההשכלה הגבוהה, החיילים הבודדים, צליאק, ילדים ונוער בסיכון, תעשייה כחול לבן ועוד.

בכנסת העשרים קידמה בן-ארי תוכניות רבות למען אוכלוסיות מוחלשות, חוקקה 14 חוקים בקריאה שלישית. היא נבחרה חמש פעמים ברציפות לח"כית הכי חברתית בקואליציה, הח"כית הכי סטודנטיאלית בכנסת וזכתה באות מטעם המדד המגדרי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום השישי ברשימת כולנו. עם זאת, המפלגה זכתה בכ-4 מנדטים בלבד והיא לא נבחרה לכנסת.

חיים אישיים

מתגוררת בתל אביב ואם לבת (ילידת 2017).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירב בן ארי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. The Cabinet, thecabinet (באנגלית)
  2. רועי הולר, מירב בן-ארי זכתה ב"דרוש מנהיג", באתר ynet, 24 במאי 2005

  3. שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב

    'סוג: נאום' אינו ערך חוקי
    ”נאום ההומלסים”, נאום באתר יוטיוב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מירב בן-ארי28382621