רבי שמואל מקאמינקא (הראשון)
רבי שמואל מרבינו מקאמינקא, היה מתלמידי הבעל שם טוב ומצדיקי תנועת החסידות.
ביוגרפיה
היה בנם של רבי דוד ותמר מרבינו, אחיו רבי צבי הירש מקמינקא שכנעו ליסע אל הבעל שם טוב. היה חברו של רבי פנחס שפירא מקוריץ.
יש הטוענים כי הבעל שם טוב הורה לו להשפיע על רבי יעקב יוסף מפולנאה להצטרף לתנועת החסידות[1]. במכתבו זה מכנהו הבעל שם טוב בתוארים מופלגים: ”תלמידי החביב הרב הגאון עיר וקדיש מן שמיא נחית...”.
דברי תורתו נדפסו בספר חסד לאברהם.
נפטר לכל המאוחר בשנת תק"ם[2]. הרב מנחם מנדל ויז'ניצער ממכון נחלת צבי הוציא מחדש את דברי תורתו בספר משנת חסידים (פרק תפארת שמואל).
בניו היו רבי יונה ורבי משה ברוך; שניהם מוזכרים בשבחי הבעש"ט.
הערות שוליים
- ↑ ראה בגניזה החרסונית מכתב ק"ו: "אבקש מכבודו עוד הפעם שיראה להתאמץ בכל מיני התאמצות והשתדלות שיבוא אלי הרב החסיד הק' מו' יוסף נ"י... ומובטחני כי אם יתדבק בי ויהגה ויזכה להתבשם בש"ם מאור תורתי ודרכי יעלה למעלה ראש..." אם כי לא ברור למי הכוונה.
- ↑ אף כי נטען במקורות מסוימים כי נפטר בשנת תקצ"א, מקורה של הערכה זו בטעות סופר בקונטרס "שארית לשארית"; הוא נפטר לכל המאוחר בשנת תק"ם, שכן בן אחיינו, רבי שמואל השני (שהיה בן 64 בעת פטירתו בי' באייר תר"ג), נקרא על שמו. דודי זילברשלג (עורך). בכרם החסידות: חלק ב. מכון זכר-נפתלי, תשמ"ה. עמ' קנ"ט.