רבי מנחם מנדל זקס
 | |
| לידה |
1898 סילובה |
|---|---|
| פטירה |
13 בינואר 1974 (בגיל 76 בערך) ירושלים |
| מקום פעילות | ראדין, ניו יורק |
| תחומי עיסוק | תלמוד |
| רבותיו |
הרב ראובן דב דסלר הרב מאיר שמחה מדווינסק הרב ישראל מאיר הכהן ה"חפץ חיים" הרב איצלה מפוניבז' |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבת ראדין | |
רבי מנחם מנדל יוסף זקס (כונה גם ר' מנדל שידלובצר; תרנ"ח, 1898 - י"ט בטבת תשל"ד, 13 בינואר 1974), חתנו של רבי ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, היה ראש ישיבת ראדין ומהר"מים הראשיים בישיבת "רבנו יצחק אלחנן", כן היה ממנהיגיו הבולטים של "ועד ההצלה בניו יורק".
תולדותיו
נולד לרבי יעקב מרדכי זקס (נהרג על ידי הנאצים בשנת תש"ג) בעיירה סילובה (Šiluva; לעיתים: שידלובה) הסמוכה לקלם שבמדינת ליטא. בצעירותו למד בישיבת כנסת בית יצחק שבסלובודקה, שם למד מספר שנים עד שעברו הוריו לקמניץ, אז עבר ללמוד בישיבת ראדין בראשות חותנו לעתיד רבי ישראל מאיר הכהן ורבי נפתלי טרופ, משם עבר ללמוד בפוניבז' אצל רבי איצלה מפוניבז'. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר ללמוד בעיירה הֶמְל אצל רבי ראובן דב דסלר, (אביו של הרב אליהו אליעזר דסלר וגיסו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי). כמו כן למד גם אצל רבי מאיר שמחה מדווינסק בעל המשך חכמה ואף עזר לו רבות בהוצאת הספר. ניחן בזיכרון טוב ובהתמדתו הרבה רכש ידע רב בתלמוד.
בשנת תרפ"ב נשא לאשה את פייגא חיה, בת הזקונים של החפץ חיים (בן 64 היה בלידתה) שהבטיחו כנדוניה להיות סמוך על שולחנו במשך שלוש שנים[1]. החפץ חיים כתב: ”זכיתי לחתן את בתי עם תלמיד חכם”[2].
לאחר נישואיו התגורר בראדין וסייע לחותנו בענייני הקהילה. בשנת תרפ"ו נתמנה רשמית לר"מ בישיבה ולנשיא ה"כולל קדשים" שע"י הישיבה[3], עם פטירתו של הרב נפתלי טרופ בשנת תרפ"ח, נתמנה הרב זקס לראש הישיבה לצידו של רבי ברוך יוסף פייבלזון. לאחר פטירת הרב פייבלזון, נותר הרב זקס לראש הישיבה היחיד.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה בתרצ"ט (1939) עם פלישת הצבא האדום לפולין, עברה משפחתו לאיישישוק ולאחר מכן לוילנא לשם נאלץ הרב זקס להעתיק את הישיבה, כאשר בכוונתו להעביר את בני הישיבה לחו"ל, אך רצונו זה לא צלח בידו ובני הישיבה הוגלו לסיביר והישיבה נסגרה למורת רוחו.
לאחר קבלת אשרת כניסה לארצות הברית חצתה משפחתו את ברית המועצות לרוחבה ומשם עברה ליפן ובשנת תש"א הגיע לארצות הברית והתיישב בניו יורק, ומאז התמסר כולו ל"ועד ההצלה" לפליטי המלחמה. בשנת תש"ג הקים יחד עם רבי מרדכי לנדינסקי את "ישיבת חפץ חיים מראדין" בניו יורק, אליה הביא כארבעים פליטים שלמדו בעברם בישיבת ראדין שבפולין[3]. כמו כן שימש כמגיד שיעור משנת תש"ו בישיבת רבנו יצחק אלחנן, בסוף ימיו עלה לישראל והתגורר בקרית מטרסדורף בירושלים עד לפטירתו בי"ט בטבת שנת תשל"ד (1974).
צאצאיו
- הרב צבי הירש (ה' באב תרפ"ד - ב' באייר תשנ"א) - הגיע לארצות הברית עם הוריו ונישא לבתו של הרב פנחס אליהו שפיגל
- רבי אברהם גרשון (נפטר ט' בסיון תשמ"ט) - חתן הרב חנוך העניך טייטלבוים, אב"ד סאסוב וקרצקיע, מחבר הספרים "עיר חנוך" ו"יד חנוך". כיהן כראש ישיבת "חפץ חיים" במונסי
- רבקה (נפטרה ר"ח שבט תשס"ח) - נישאה לרב גרשון אברהם ויזנפלד, תלמידו של הרב אריה לייב מאלין בישיבת בית התלמוד. לימד בישיבת בית התלמוד, ובישיבה שפתח בפאסייק, נפטר בכ"ה באלול תשמ"א
- רבי הלל זקס (ט"ו בשבט תרצ"א - כ"ב בטבת תשע"ה) - נישא לאהובה אסתר בת רבי משה חברוני, כיהן כראש ישיבות חברון וכנסת הגדולה
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, צנוע וגדול, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 369–378
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מנחם מענדיל יוסף זאקס שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 46, באתר HebrewBooks
- הרב מנחם מנדל יוסף זקס באתר ישיבה יוניברסיטי (כולל קישורים למידע נוסף) (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ הוא הוסיף לכך תנאי שבאם יעלה החותן לארץ ישראל (זאת הייתה תוכניתו) הרי התנאי בטל ואין עליו חובה לתת לו אלא פת ומרק של קטניות בלבד.
- ↑ מצוטט אצל דוד זריצקי, להלן קישורים חיצוניים.
- ^ 3.0 3.1 הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מנחם מענדיל יוסף זאקס שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 46, באתר HebrewBooks