קיפון בורי
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | קיפונאים |
משפחה: | קיפוניים |
סוג: | קיפון |
מין: | קיפון בורי |
שם מדעי | |
![]() |
קִיפוֹן בּוּרִי, קִיפוֹן גדול ראש, או בשמו העממי, בּוּרִי (שם מדעי: Mugil cephalus) הוא דג מסוג קיפון (Mugil), המשתייך למשפחת הקיפוניים (Mugilidae). במשפחה זו סוגים רבים, החיים באזורים הטרופיים והסובטרופיים ברחבי העולם כולו. בארץ ישראל חיים שבעה סוגים הנחלקים לאחד עשר מיני דגים ממשפחה זו. לדג הקיפון בורי יש קשקשים.
תפוצה ופיזיולוגיה
הקיפון הבורי מצוי באוקיינוסים ובימים ברחבי העולם. בעבר היה מצוי בחופי הים התיכון כמעט כל ימות השנה, אך בשל דיג בלתי מבוקר ובשל זיהום מי הים, אוכלוסיית קיפון הבורי הידלדלה.
כדג בוגר, אורכו של הקיפון הבורי הוא כ-60 ס"מ ומשקלו כ-5 ק"ג, גבו שטוח וכסוף ובטנו בהירה. הפרטים הגדולים ביותר שנתפסו הגיעו לאורך 100 ס"מ ולמשקל 8 ק"ג, מה שהופך אותו לאחד מהגדולים בבני סדרתו.
הקיפון הבורי משתייך למיני הדגים היורוהליניים (אנ'), דגים המסוגלים לחיות בטווח רחב מאד של מליחויות מים. לכן, ניתן למצוא את הקיפון הבורי הן בִּנהרות וּבִנחלים של מים מתוקים, הן בַּימים והן בְּמאגרי מים מלוחים שבהם מליחות המים גבוהה בהרבה ממליחות מי הים.
תזונה
דגי הקיפון הבורי הם אומניבורים, כלומר אוכלי כול. הם ניזונים בעיקר ממזון שהם מלקטים בקרקעית הים, ובדרך כלל מאצות, אך יאכלו גם בעלי חיים קטנים, חיים או מתים, ושאריות מזון שימצאו.
רבייה

רביית הקיפון הבורי מתרחשת בחודשי הקיץ והסתיו.
משך זמן התפתחות הדגיגים עד לבקיעתם מן הביצה תלוי בטמפרטורת המים. כעבור יומיים עד שישה ימים, בוקע מהביצה דגיג באורך של 2-1 מ"מ. בשלושת הימים הראשונים לחייו הוא ניזון משק החלמון המחובר אליו, ולאחר מכן הוא ניזון בעיקר מפלנקטון.
את מרבית דגיגי הקיפון הבורי טורפים דגים ובעלי חיים ימיים אחרים, ואלו ששורדים נוטים למצוא מפלט במים הרדודים של שפכי הנחלים לאורך החופים. בחודשים אוקטובר-ינואר ניתן לצפות בדגיגי קיפון בורי רבים בשפכי הנחלים, ובכלל זה בשפכי נחלי החוף בישראל.
הדגיגים גדלים במהירות במים המתוקים, ולאחר שהם מגיעים למשקל של כק"ג אחד, הם יוצאים אל הים הפתוח, ושם הם ממשיכים לחיות את שארית חייהם הבוגרים ומתרבים.
הקיפון הבורי כדג מאכל

הקיפון הבורי הוא דג מאכל עממי בארצות הים התיכון. בבשרו הלבן אין כמעט עצמות, וטעמו הנייטרלי משתלב בסוגי מזון רבים ובכל מיני טעמים. ביצי הדג הן מעדן בפני עצמן. בארצות הים התיכון נוהגים להמליח ולייבש אותן, לצפותן בשעוות דבורים ולשמרן כך לאכילה. ביצי הדגים המשומרות בצורה זו, נקראות בוטרגו, בוטארגה או אבגוטאראחו.
מכיוון שהקיפון הבורי אוכל כול, הוא ניזון לעיתים גם מפסולת המשחיתה את טעם בשרו. הקיפון הבורי שנדוג בחופי ישראל לוקה לעיתים קרובות בטעמי לוואי של נפט, בשל קרבת מקום מחייתו לנמלים ולתחנות כוח.
כיום, רוב הדגים הנמכרים בשווקים, גדלים בבריכות דגים או בחוות דגים. בשל כך, ניתן להשיג דגי קיפון בורי הגדלים בבריכות, בחנויות הדגים, כמעט כל ימות השנה.
קישורים חיצוניים
גיל ססובר, יש הרבה דגים בים, אבל אין כמו הבורי, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
הערות שוליים
קיפון בורי23551464