מדינות מתנדנדות
מדינות מתנדנדות (באנגלית: Swing state) הוא מונח בפוליטיקה של ארצות הברית. המונח מתייחס למדינות בהן ניצחון של המפלגה הדמוקרטית, הן של המפלגה הרפובליקנית או של כל מועמד ממפלגה אחרת או אפילו מועמד עצמאי לא יהווה הפתעה. במדינות אלה מתמקדות המפלגות הגדולות ומשקיעות בהן את מירב המאמצים שלהן על מנת לזכות ברוב קולות הבוחרים במדינה וממילא לזכות בכל קולות חבר האלקטורים (למעט שתי מדינות חריגות שיפורטו בהמשך) לעומת זאת, מדינות הנשענות באופן קבוע על מפלגה אחת מכונות "מדינות בטוחות", בהן אין השקעה מיוחדת מצד המפלגות שכן בדרך כלל ההנחה היא כי למועמד אחד יש בסיס תמיכה שממנו הם יכולים למשוך חלק מספיק מקולות הבוחרים ללא השקעה משמעותית בקמפיין שלהם.[1]
לפי אתר FiveThirtyEight, בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016, מדינות קולורדו, פלורידה, איווה, מישיגן, מינסוטה, נבדה, ניו המפשייר, קרוליינה הצפונית, אוהיו, פנסילבניה, וירג'יניה וויסקונסין הוגדרו כמדינות מתנדנדות בכמה ממערכות הבחירות האחרונות.[2]
בשנת 2020 FiveThirtyEight עדכן את הניתוח הזה וציין כי מפת הבחירות עוברת סדרה של שינויים, כאשר כמה מדינות (למשל: איווה, מישיגן, מיין) מתנדנדות ימינה בחדות, ומדינות אדומות (רפובליקניות) אחרות נעות שמאלה לפחות ב-4 נקודות (למשל: אריזונה, ג'ורג'יה, טקסס).[3]
רקע
בבחירות לנשיאות ארצות הברית, כל מדינה רשאית להחליט על השיטה בה ייבחרו חברי חבר האלקטורים את הנשיא. על מנת להגדיל את כוח ההצבעה שלה במערכת האלקטורים, בכל מדינה, למעט מיין ונברסקה היוצאות מן הכלל, המנצח במירב הקולות זוכה בכל קולות חבר האלקטורים. הציפייה היא שהמועמדים יפעלו למען האינטרסים של המדינות עם כמות הבוחרים הגבוהה ביותר. עם זאת, בפועל, רוב המצביעים נוטים שלא לשנות את נאמנותם ממערכת בחירות אחת לאחרת. בגלל שיטת בחירות זו, הקמפיינים פחות עוסקים בהגדלת ההצבעה העממית הלאומית של המועמד, אלא נוטים להתרכז בהצבעה העממית רק באותן מדינות בהן לא ברור כמעט בוודאות מי יזכה, הלא הן המדינות המתנדנדות. [4]
במערכות הבחירות האחרונות, המועמדים הרפובליקנים היו צפויים לנצח בקלות ברוב מדינות ההר (אנ') והמישורים הגדולים כגון איידהו, ויומינג, מונטנה, יוטה, קנזס, אוקלהומה, ונברסקה, כמו גם רוב מדינות הדרום לרבות אלבמה, ג'ורג'יה, מיסיסיפי, לואיזיאנה, ארקנסו, טנסי וקרוליינה הדרומית, כמו גם באלסקה. הדמוקרטים בדרך כלל זוכים באזור המיד-אטלנטיק הכולל את ניו יורק, ניו ג'רזי, מרילנד ודלאוור, יחד עם ניו אינגלנד, ובמיוחד בורמונט, מסצ'וסטס, רוד איילנד, וקונטיקט, כמו גם במדינות החוף המערבי הכולל את קליפורניה, אורגון ווושינגטון, יחד עם הוואי.[5][6]
אף על פי כן, מדינות שמצביעות בעקביות למפלגה אחת לנשיאות, כן בוחרות מדי פעם מושל מהמפלגה היריבה. מקרים כאלו אפשר למצוא כיום במסצ'וסטס, מרילנד וורמונט, כאשר בכולן ישנם מושלים רפובליקנים על אף שקולות הבוחרים במדינה נוטים בדרך כלל לבחור במועמד הדמוקרטי לנשיאות. לעומת זאת, בלואיזיאנה, קנטקי, קנזס ומונטנה, להן יש כיום מושל דמוקרטי בשעה שאזרחיה מצביעים דרך קבע לנשיאות למועמד הרפובליקני. אפילו בשנים בהן מתקיימות בחירות לנשיאות, המצביעים עשויים לבחור במושלים מהמפלגה היריבה, לדוגמה, בשנת 2016 התרחשו מקרים כאלו בוורמונט ובניו המפשייר אשר בחרו במושל רפובליקני על אף זכייתה של הילרי קלינטון הדמוקרטית בבחירות לנשיאות במדינות אלו. ואילו במונטנה ובוירג'יניה המערבית נבחר מושל דמוקרטי אף על פי שבמדינה הצביעו לדונלד טראמפ הרפוליקני לנשיאות.
במדינות מיין ונברסקה, בניגוד לשאר מדינות ארצות הברית, חלוקת קולות חבר האלקטורים עבור חברי הסנאט והקונגרס כמו גם המועמד לנשיאות, מקבלים לפי ריבוי קולות המדינה ולא מקבל מועמד מסוים את כל קולות חבר האלקטורים אוטומטית כאשר זכה ברוב הקולות. בשתי המדינות הללו ישנם מעט חברי אלקטורים - סך הכל 4 ו-5 בהתאמה, אף על פי כן, רק פעם אחת מדינה "פיצלה" את קולות חבר האלקטורים שלה בין המועמדים, היה זה בבחירות בשנת 2008, כאשר נברסקה העניקה 4 קולות אלקטורייליים לרפובליקני ג'ון מקיין, וקול אחד לדמוקרט ברק אובמה.[7]
קביעת מדינות מתנדנדות
קמפיינים ופרשנים מתבקשים לעקוב אחר נוף הבחירות המשתנה. בעוד שניתן לקבוע מי הן המדינות המתנדנדות על סמך מערכות בחירות קודמות, קביעת מדינות העשויות להיות מדינות מתנדנדות בבחירות עתידיות מחייבת הערכה על סמך תוצאות מערכות בחירות קודמות, סקרי דעת קהל, מגמות פוליטיות והתפתחויות אחרונות. "המפה" של המדינות המתנדנדות עשויה להשתנות ממערכת בחירות אחת לאחרת, תלוי במועמדים ובמדיניותם, לעיתים גם במקום מגוריהם אפילו במקום הולדתם, לפעמים באופן דרמטי ולעיתים פחות. לדוגמה, בבחירות 2016, הילרי קלינטון השיגה תוצאות יפות במדינות משכילות ופרבריות כמו וירג'יניה וקולורדו בהשוואה למועמדים דמוקרטיים בעבר, ואילו דונלד טראמפ עמד על ציפיות המפלגה הרפובליקנית בצורה סטנדרטית במדינות כמו מישיגן, אוהיו ופנסילבניה. בנוסף, שינויים הדרגתיים יכולים להתרחש בתוך מדינות עקב שינויים בדמוגרפיה, בגאוגרפיה או בדפוסי האוכלוסייה. לדוגמה, מדינות רבות כיום מוגדרות כרפובליקניות דוגמת ארקנסו, מיזורי, טנסי ווירג'יניה המערבית, אשר היו דמוקרטיות מובהקות עד בחירות 2004.[8]
על פי ניתוח טרום בחירות 2016, שלוש עשר המדינות המתנדנדות ביותר היו ויסקונסין, פנסילבניה, ניו המפשייר, מינסוטה, אריזונה, ג'ורג'יה, וירג'יניה, פלורידה, מישיגן, נבדה, קולורדו, קרוליינה הצפונית ומיין.[9]
שינוי מדינות מתנדנדות
זהו תרשים הכולל את המדינות המתנדנדות שנמצאות במחלוקת צמודה במערכות הבחירות האחרונות, מדורגות לפי הפרשי הניצחון.
מדינות אשר היו מוגדרות כמדינות נדנדה בין השנים 2000-2016
| בחירות 2016 | הפרש | בחירות 2012 | הפרש | בחירות 2008 | הפרש | בחירות 2004 | הפרש | בחירות 2000 | הפרש |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מיין | 2.96 ד' | ויסקונסין | 6.94 ד' | נבדה | 12.49 ד' | פנסילבניה | 2.50 ד' | מינסוטה | 2.40 ד' |
| נבדה | 2.42 ד' | נבדה | 6.68 ד' | פנסילבניה | 10.32 ד' | ניו המפשייר | 1.37 ד' | אורגון | 0.44 ד' |
| מינסוטה | 1.52 ד' | איווה | 5.81 ד' | מינסוטה | 10.24 ד' | ויסקונסין | 0.38 ד' | איווה | 0.31 ד' |
| ניו המפשייר | 0.37 ד' | ניו המפשייר | 5.58 ד' | ניו המפשייר | 9.61 ד' | איווה | 0.67 ר' | ויסקונסין | 0.22 ד' |
| מישיגן | 0.23 ר' | פנסילבניה | 5.39 ד' | איווה | 9.53 ד' | ניו מקסיקו | 0.79 ר' | ניו מקסיקו | 0.06 ד' |
| פנסילבניה | 0.72 ר' | קולורדו | 5.37 ד' | קולורדו | 8.95 ד' | אוהיו | 2.11 ר' | פלורידה | 0.01 ר' |
| ויסקונסין | 0.77 ר' | וירג'יניה | 3.87 ד' | וירג'יניה | 6.30 ד' | נבדה | 2.59 ר' | ניו המפשייר | 1.27 ר' |
| פלורידה | 1.20 ר' | אוהיו | 2.98 ד' | אוהיו | 4.59 ד' | קולורדו | 4.67 ר' | מיזורי | 3.34 ר' |
| אריזונה | 3.55 ר' | פלורידה | 0.88 ד' | פלורידה | 2.82 ד' | פלורידה | 5.01 ר' | אוהיו | 3.51 ר' |
| קרוליינה הצפונית | 3.66 ר' | קרוליינה הצפונית | 2.04 ר' | אינדיאנה | 1.03 ד' | מיזורי | 7.20 ר' | נבדה | 3.55 ר' |
| ג'ורג'יה | 5.13 ר' | ג'ורג'יה | 7.82 ר' | קרוליינה הצפונית | 0.33 ד' | וירג'יניה | 8.20 ר' | טנסי | 3.86 ר' |
| לאומי | 2.10% ד' | לאומי | 3.86% ד' | לאומי | 7.27% ד' | לאומי | 2.46% ר' | לאומי | 0.52% ד' |
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- יונה לייבזון, הקרב על אמריקה: איך נראה המרוץ לנשיאות בפלורידה?, באתר מאקו, 27 באוקטובר 2020
הערות שוליים
- ↑ Larry J. Sabato, Kyle Kondik, Geoffrey Skelley, The Electoral College: The Only Thing That Matters – Sabato's Crystal Ball (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Nate Silver, The Odds Of An Electoral College-Popular Vote Split Are Increasing, FiveThirtyEight, 1 בנובמבר 2016 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Elena Mejia, Geoffrey Skelley, Is The Electoral Map Changing?, FiveThirtyEight, 26 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ↑ What Are Swing States and How Did They Become a Key Factor in US Elections? - HISTORY, www.history.com
- ↑ A recent voting history of the 15 Battleground states - National Constitution Center, National Constitution Center – constitutioncenter.org (באנגלית)
- ↑ State Electoral Vote History: 1900 to Present, 270toWin.com
- ↑ What Are Swing States and How Did They Become a Key Factor in US Elections? - HISTORY, www.history.com
- ↑ WSJ.com - Battleground States Poll, online.wsj.com
- ↑ Larry J. Sabato, Kyle Kondik, Geoffrey Skelley, The Electoral College: The Only Thing That Matters – Sabato's Crystal Ball (באנגלית אמריקאית)
| הבחירות לנשיאות ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מדינות מתנדנדות29691717