חתונת מגיפה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חתונה יהודית בהר הזיתים בשנת 1865 - חופה של יתום ויתומה בבית הקברות כסגולה אשכנזית לעצירת מגפה שפשטה בירושלים באותה שנה

חתונת מגיפה היא סגולה קדומה לעצירת מגיפה שהייתה נהוגה בכמה מתפוצות ישראל. הסגולה; השאת זוג יתומים בתוך שטח בית קברות בפעולה זו מורה על הפיכת האבל לששון ויש בה כוח סגולי לעצור את המגפה.


קיום הסגולה בארץ ישראל

המנהג היה נפוץ גם בעיר צפת שם ערכו חופה בין קברי האר"י ובעל הבית יוסף. בשנת תרכ"ו הייתה מגפה וערכו סגולה זו וכן בראשית שנת תרס"ג פרצה בארץ-ישראל מגפת כולרה קטלנית והפילה חללים רבים בכל אזורי הארץ. במיוחד נפגעו ממנה תושבי הערים הקרובות לקו החוף והשפלה - עזה, לוד ויפו. התושבים ערכו חתונת מגיפה לעצור את המגפה.

בשנת תש"פ בשל התפשטות מגיפת הקורונה, הרב מרדכי גרוס קיים חופה לזוג כשהחתן יתום מאב בבית העלמין בבני ברק ליד קבר הרב שך, כסגולה לעצירת המגיפה.[1]

טעם הסגולה

טעמי הסגולה כתב בספר אוצר כל מנהגי ישורון "משום גדולה מצות צדקה והכנסת כלה שעל ידן זוכים לאריכות ימים, ועוד הכנסת כלה עניה ויתומה עם עני יתום יש בזה הרבה מצות, וכל אנשי העיר באים שמה וישכחו דאגתם והנחתם שזה סכנה גדולה בעת היא ופחד המוות לא יהיה על פניהם עוד".[2]

התנגדות למנהג

בשנת ה'תרנ"ד בעת התפרצות מגיפת הכולרה מנע רבי חיים הלוי סולובייצ'יק העמדת חופה בבית הקברות משום שלדעתו הוא מנהג הבל.[3]

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. סגולה נדירה: חופה הועמדה באמצע בית העלמין של בני ברק באתר קול חי
  2. אוצר כל מנהגי ישורון סימן מב' עמ' 97
  3. עיתון הצפירה יום שני 06 באוגוסט 1894 עמוד 2 באתר jpress
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.