הרב מרדכי גרוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מרדכי גרוס
בכניסה לכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה תשס"ז
בכניסה לכנס הבוגרים של ישיבת קול תורה תשס"ז
לידה 10 בנובמבר 1950 (גיל: 73)
א' בכסלו ה'תשי"א
ירושלים
למד ב ישיבת קול תורה, ישיבת פוניבז'
מקום מגורים בני ברק
השתייכות ליטאי
תחומי עיסוק אב"ד "חניכי הישיבות" ופוסק הלכה
תפקידים נוספים ראש 'ועדת מהדרין' של תנובה
חיבוריו ראו חיבוריו
בת זוג גיטל טובה
אב רבי צדוק
אם מלכה

הרב מרדכי גרוס (נולד בא' בכסלו ה'תשי"א, 10 בנובמבר 1950) הוא רב, פוסק, דיין, מקובל חרדי ליטאי ומחבר ספרים תורניים. מכהן כגאב"ד "חניכי הישיבות", וכרבן של מספר קהילות בבני ברק, מודיעין עילית ובית שמש.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרב צדוק ולמלכה גרוס[1]. בוגר ישיבת קול תורה וישיבת פוניבז', תלמידם של הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אלעזר מנחם שך, רבי יוסף שלום אלישיב והרב שמואל הלוי וואזנר ורבי נתן גשטטנר. למד מספר שנים אצל הרב מאיר צבי ברגמן, ראש ישיבת רשב"י בבני ברק, משמש כמורה הלכה של חלק מהציבור הליטאי בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית ואלעד[2].  

הרב גרוס הוא אב בית דין של בית דין "חניכי הישיבות" בבני ברק ועומד בראש רשת בתי הוראה בבני ברק, במודיעין עילית באלעד בירושלים ובלייקווד, שבהם עונים תלמידיו לשאלות הפונים. הוא מכהן כרב של בתי כנסת רבים בבני ברק ובמודיעין עילית, חלקם של קהילות בוגרי ישיבת פוניבז', בחלקם באופן פעיל ובהשתתפות בתפילות ובבתי הוראה מקומיים ובחלקם כסמכות הלכתית עליונה. רבים מתלמידיו מכהנים כרבני קהילות.

הרב גרוס עונה באופן קבוע לשואליו בבתי ההוראה השונים, מידי יום הוא עונה בשלשה בתי הוראה בבני ברק וכן פעם בשבוע בערים מודיעין עילית אלעד ובשכונת נווה יעקב.

הרב גרוס מכהן כאב"ד בפריז, לשם נוסע מידי כחודש לקיום דיונים הלכתיים בבית הדין, כמו כן הוא משמש כרב קהילה בפריז.

משנת 2008 עד שנת 2014 כיהן כחבר בד"ץ שארית ישראל. ובנוסף לזה הוקם "בד"ץ חניכי הישיבות" שהוא נשיאו. הוא עומד בראש "ועדת מהדרין" של תנובה.

לרב גרוס כשרות על מכונות גילוח, וכן על פאות, הנמצאים תחת כשרות 'בד"צ חניכי הישיבות'. בתחילת שנת 2019 נשמעו טענות שהכשרות מתעלמת מעובדת היות הפאות עשויות משיער של תקרובת עבודה זרה[3]. הדבר הוכחש נמרצות על ידי הנהלת הכשרות ואף מכתב גלוי של הרב גרוס פורסם בנידון.

חיבר עשרות ספרים וקונטרסים במגוון נושאים הלכתיים, ובהם גם עניינים שהעיסוק בהם אינו נפוץ[4]. הרב נסים קרליץ חלק על חלק מפסיקותיו בהלכות נידה, אך הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יוסף שלום אלישיב צידדו כפסקיו והעניקו הסכמה לספרו על הלכות טהרה "שיעורי טהרה", כמו כן רבי נסים קרליץ עצמו כתב הסכמה על ספר שכתב בהלכות טהרה בשם "פרדס שמחה".

הרב גרוס נחשב ייחודי במגזר הליטאי בשל עיסוקו אף בתורת הנסתר. וחלק מהנהגותיו הם ע"פ הקבלה, כך לדוגמה, את מנהג התשליך שנהוג לקיים ביום ראש השנה, מקיים הרב גרוס מדי שנה בימים שלאחר ראש השנה במעמד מיוחד המתקיים על חוף הים בתל אביב יחד עם רבים מתלמידיו[5]. בשנת תש"פ הפסיק הרב גרוס ממנהג התשליך בצורה ציבורית, ונוסע עם קבוצה מצומצמת לקיום התשליך.

נוהג לפקוד את קבר יוסף שבשכם בכל ערב ראש חודש ומכהן כראש ההקדש שבמקום. בנוסף עבד בשיתוף עם רבנים נוספים לתקן ולשפץ את תקרת הקבר ובניית מצבה מרשימה, לאחר שבירתם על ידי פורעים ערבים באינתיפאדה השנייה,[6]. ובשנה האחרונה אף דאג להקמת מקווה טהרה במקום.   באוקטובר 2012 התעוררה סערה סביב קובץ מאמרים הלכתי שיצא על ידי קהילתו (חניכי הישיבות), ובו פסיקה השנויה במחלוקת בהלכות שבת מאחד מתלמידיו שנכתבה ע"פ שיטתו של רבי יוסף שלום אלישיב (בנוגע לשעון מים בשבת). הרב חיים קניבסקי יצא במכתב חריף נגד הקובץ מחמת פסק זה שלשיטתו סתר את שיטת החזון אי"ש. במכתב, שפורסם בעיתון יתד נאמן, קרא הרב קניבסקי להוציא את הקובץ מהבית, בתגובה למכתב החריף מאות מתלמידיו ומעריציו ביטלו את המנוי לעיתון יתד נאמן[7].

בשלהי שנת ה'תש"פ הועמד בראשות מערכת השחיטה שהיתה עד אז של 'עטרה בית יוסף' ובעקבות כך השתנה שמה ל'עטרה בני תורה'.

הרב גרוס ממעט להתערב בפוליטיקה ובפרט במחלוקת בציבור הליטאי, אך למרות זאת רבים מתלמידיו משתייכים לפלג הירושלמי.

לאחר האסון שאירע בל"ג בעומר תשפ"א בקבר רבי שמעון בר יוחאי הותקן בהוראתו שלט מעל מקום האסון שנכתב בו "אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים ועשה ועושה ויעשה לכל המעשים". הוא אף חזר פעמים רבות בדרשותיו מאז שמיתת קדושי מירון הצילה רבים מעם ישראל ממיתה[דרוש מקור].

משפחתו

אשתו גיטל טובה עוסקת בהדרכת כלות ובייעוץ לשלום בית, ולהם תשעה ילדים.

חיבוריו

  • שיעורי שבט הלוי – שיעורים מהרב שמואל הלוי וואזנר בהלכות טהרה (יחד עם הרב ברוך מרדכי שנקר)
  • פרדס שמחה - על הלכות נדה וטבילה
  • משפט האבידה – על הלכות אבידה ומציאה
  • שיעורי טהרה - שיעורים בהלכות נדה
  • אום אני חומה (2 כרכים) - בענייני צניעות
  • והיה מחניך קדוש - שיעורי הלכה בענייני צניעות
  • מצוות האשה - שיעורי הלכה ושו"ת בדיני נדה, חלה והדלקת הנר
  • קיצור הלכות אקטואליות בענייני שמיטה - מתוך שיעורי הלכה
  • שיעורי שביעית - שיעורים בהלכות שביעית
  • שחיטת חוץ לארץ - הלכות והליכות לשוחטים בחו"ל
  • הכל ישבחוך (2 כרכים) – ביאורים ב"פרק שירה"
  • מחשבה אחת (3 כרכים) – שלמות עמלה של תורה בדרכו של בעל אבי עזרי
  • קובץ פסקים ותשובות (2 כרכים) - על ענייני חודש ניסן, אלול ותשרי
  • אגרתא דחדוותא (50 כרכים) - מכתבים ואגרות בענייני הלכה, דרוש ומוסר
  • אורייתא בחדוותא - ביאורים על סדר פרשיות התורה
  • אור הקדושה (11 כרכים)
  • שבת כלה מלכתא - בענייני שבת בהלכה ובאגדה
  • משפט וצדקה - שיעורים בהלכות מעשר כספים
  • שמח תשמח - הלכות והליכות בענייני קידושין ונישואין
  • מילי דבי הילולא - הלכות והליכות בענייני שידוכין, אירוסין ונישואין
  • אור השמחה - הלכות והליכות בענייני סעודת נישואין ושבע ברכות
  • כלולות חתנים - חופה וקידושין
  • כלולות חתנים - סעודת נישואין
  • אור לארבעה עשר - הלכות והליכות בענייני בר מצוה
  • חדוותא דאגרתא - אגרות בענייני בר מצוה
  • למען פארך - הלכה למעשה בעשיית בתי התפילין בשלמותם ובהידורם
  • דיני בין המצרים - שיעורי הלכה
  • ביום חתונתו - הליכות והנהגות בענייני יום ט"ו באב
  • ימי השובבי"ם - מאמרי חיזוק לתיקון פגמי הנפש
  • הקללה לברכה - הלכות איסור קללה
  • שמא גרים - הלכות והליכות בענייני קריאת שם ושיווי שמות בנישואין
  • אור הדעת - אגרות בענייני חיזוק ושלמות הדעת
  • הכל ירוממוך - הלכות והליכות בבניין בית הכנסת ובית המדרש וחנוכתם
  • מנוחת אמת - הלכות והליכות לימי בין הזמנים ולמקומות מנוחה בכל ימי השנה
  • תורת הדרך - הלכות והליכות ליוצא בדרך בארץ ישראל ולחוץ לארץ
  • הכל יודוך - הלכות והליכות בענייני לידת הבת והבן
  • בדמיך חיי - הלכות והליכות בסדר ברית מילה
  • שבוע וישוע הבן - הלכות והליכות בענייני סעודת ברית מילה ופדיון הבן, שלום זכר, ליל המילה, שלישי למילה
  • ובשנה הרביעית ח"א - הלכות והליכות בעניני תספורת הראשונה
  • ובשנה הרביעית - הלכות והליכות סדר תחילת הכנסה לתלמוד תורה
  • אות קודש - הלכות והליכות לברית מילה בשבת ויום טוב
  • בראשית ברא - הליכות והנהגות ליום בריאת העולם
  • אמונתך בלילות - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "ויהי"
  • אמת זו תורה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "אמת"
  • אז לשון שירה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "אז"
  • ברית זו תורה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "ברית"
  • והיה לשון שמחה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "והיה"
  • זאת לשון טהרה - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "זאת"
  • למען טובך - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "טוב"
  • צו לשון זירוז - ביאור פסוקי המקרא שנאמר בהם "צו" ו"צוה"
  • אדמת קודש - הלכות והליכות התפילה וההשתטחות על ציוני גדולי ישראל
  • מרגניתא טובא " - הנהגות עם ביאורים
  • שדה מרדכי - הלכות שמיטה

מתלמידיו

  • הרב פנחס ברונפמן, רב קהילת "שם אבותי" במערב בני ברק.
  • הרב פנחס שוב, רב קהילת אשי ישראל בני ברק ומשכן אהרן במודיעין עילית.
  • הרב משה רוט, רב קהילת "תפארת נחמן" בבני ברק, וקהילת 'יוצאי חברון-גני הדר' בפתח תקווה.
  • הרב אהרון מיטלמן, רב "נחלת חפציבה" במודיעין עילית.
  • הרב יוסף נח טולנפלד, רב קהילת בני הישיבות בפרדס כץ וראש ישיבת משכן התלמוד במודיעין עילית.
  • הרב משה טוביה דינקל, רב קהילת שערי תורה בקריה החרדית בית שמש ומרבני בית שמש.
  • הרב יהודה שבדרון רב קהילת מרומי שדה במודיעין עילית.
  • הרב משה יוסף ריזל רב קהילת קצות החושן במודיעין עילית.
  • הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי רב קהילת בית שמואל בנאות הפסגה מודיעין עילית.
  • הרב ישעיהו פרנקל, רב קהילת בני הישיבות בקריית הרצוג.
  • הרב יום טוב זנגר, רב בית הכנסת יוצאי ישבת פונבי'ז-צעירים.
  • הרב יהודה ליס, רב בית הכנסת 'אהבת תורה' בברכפלד.
  • הרב משה שולזינגר, רב קהילת בני התורה באופקים.
  • הרב חיים ישראל הורביץ, מורה הוראה בצפת.
  • הרב דוד זאב רייך, רב קהילת צאנז בצפת.
  • הרב דב רוזין, רב שכונת דרך החיים באלעד.
  • הרב ישראל מאיר וייל רב קהילת בני תורה ברמת בית שמש ג' 2 ובית המדרש "היכל יוסף שלום" ברמת בית שמש ג' 1.[8].
  • הרב דוד כהן, רב קהילת חניכי הישיבות בשכונת מאור חיים בצפת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נפטרה י' תמוז תשפ"ג[1]
  2. ^ שחר אילן, מהו ומיהו פוסק הדור? באתר "אנשים ישראל"
  3. ^ ספר "הישכם אוהבים" פרק ד' עמודים ס"ג וס"ט
  4. ^ כגון דינים והלכות למקומות נופש, ענייני שובבי"ם, קריאת שם, איסור קללה ועוד.
  5. ^ צפו: גאב"ד חניכי הישיבות ב'תשליך' על החוף, באתר בחדרי חרדים
  6. ^ מבזקים קול חי, מצבת קבר יוסף הורכבה, באתר כיכר השבת, ‏י"ט תשרי תשע"א
  7. ^   רבי חיים במכתב: להוציא קובץ של הרב גרוס מהבית
  8. ^ הכתרת הרב ישראל מאיר וייל לרב ביהכנ"ס היכל יוסף שלום, באתר עלון "על משכנות הרועים", ‏אדר תש"פ