רבי משה פאלייר מקוברין
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ סיום כהונה, חסידות, תחילת כהונה, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, הקודם, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
11 בדצמבר 1783 פיֶיסק |
|---|---|
| פטירה | 13 באפריל 1858 (בגיל 74) |
| חיבוריו | אמרות טהורות, אמרות משה |
| רבותיו | רבי מרדכי מלעכוויטש. רבי נח מלעכוויטש |
רבי משה פאלייר (ט"ז בכסלו תקמ"ד - כ"ט בניסן תרי"ח; נודע בשם רבי משה מקוברין או הקוברינֶר) היה אדמו"ר בולט בליטא ההיסטורית (בלורוסיה של היום) בתחילת המאה השביעית לאלף השישי. מן האבות הרוחניים של חסידות סלונים והאדמו"ר הראשון מקוברין. היה נשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.
ביוגרפיה
נולד בפיֶיסק שעל יד קוברין (הסמוכה לבריסק) לישראל אליעזר. למד אצל הרב משה משרשוב ובהמשך אצל רבי מרדכי מלעכוויטש. מסופר כי בעקבות דבקותו ברבו זה גירשו חותנו מביתו. כן העיד עליו רבו שבכל יום הוא מגלה דרך חדשה בעניין "בכל דרכיך דעהו"[1]. נהג להקפיד על טבילה במקווה, גם כאשר היה קר כקרח.
לאחר פטירת רבו דבק בבנו, רבי נח מלעכוויטש. כשנפטר גם הוא בשנת תקצ"ג, הפך רבי משה לאדמו"ר תחתיו. למרות שהיה אדמו"ר נסע כחסיד אל רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלו בכבוד רב.
נודע בענוותו. על אוהל קברו נכתב שמי שיפריז בשבחו "אקום ואטור בו בזה ובבא, אבל מותר לכל אחד להגיד עלי שהייתי אוהב ישראל".
לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו לרבי אברהם וינברג, מייסד שושלת חסידות סלונים. ומיעוטם המשיכו לנסוע לנכדו רבי נח נפתלי מקוברין.
משנתו
כמו רבותיו, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. תמך בעלייה לארץ ישראל וחסידיו הקימו בית מדרש בטבריה.
כן היה מדגיש בקרב חסידיו "שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות"[2].
דברי תורתו רוכזו בספר אמרות טהורות, ורשה תר"ע, וכן באמרות משה, בני ברק תשמ"ט.
לקריאה נוספת
- זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 127
- יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, ירושלים תשס"ה, עמ' רצד-רצה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מכון אמונה ודעת, תורת אבות, ישיבת בית אברהם סלונים, ירושלים תשכ"ט, עמ' רצג
- ↑ רבי מרדכי חיים סלאנים בהקדמתו לספר בית אברהם, ניסן תשי"א.
