רבי מרדכי חיים סלאנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מרדכי חיים סלאנים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי חיים מסלאנים

רבי מָרְדְּכַי חַיִּים סְלאָנִים[1] (נהגה: סְלוֹנִים, מכונה גם: ר' מוטל דיין; ראש חודש תמוז תרכ"ח, יוני 1868י"ב בטבת תשי"ד, דצמבר 1953) כיהן בשנותיו האחרונות כמנהיג חסידות סלונים.

ביוגרפיה

נולד בעיר קרינקי, לרב יהודה לייב קסטלניץ ולמרים ליפשע בתו של הרב מרדכי חיים (אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון). בשנת תרל"ו, בגיל 8, עלה עם אביו לארץ ישראל. נשא את בתו של אליעזר כ"ץ. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, שמונה מהם נפטרו בגיל צעיר בשל רעב ומגפות. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של האדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא, שנפטר בתרנ"ב.

בשנת תר"ס נסע לסלונים לאדמו"ר שמואל וינברג, ושהה שם כשנתיים. בנסיעה זו ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב.

התגורר תקופה ארוכה בצפת, שם ייסד את ישיבת אשל אברהם, על שם רבי אברהם דוב מאווריטש. בין תלמידיו היה רבי משה קליערס, לימים גיסו ורבה של טבריה. עקב השתלטות הוועד הלאומי על מוסדות הדת בצפת עבר בשנת תר"ע לגור בטבריה, לצד גיסו, שם כיהן כדיין. בשנת תרצ"ז עקר לירושלים.

נישא בשנית לחווה (אלמנתו בזיווג שני של הרב נחום רגוזניצקי) ולזקנותו נולד לו בנו יהודה לייב סלאנים.

בשואה נרצח הרבי מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג. חסידי סלונים ציפו שר' מוטל ייקח את התפקיד על שכמו, אך הוא סירב לכך עד שנת תש"י, 1950, אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. מסופר שכאשר בא לפניו אברך ואמר בהכנעה: "רבי", הצביע ר' מוטל על הרמב"ם הפתוח לפניו ואמר "הוא הרבי, אני רק הגבאי". כשהוציא לאור קונטרסו "מאמר מרדכי" – כשנה לאחר הכתרתו – הורה למדפיס לכתוב בשער: "מי שקורא לי רבי או אדמו"ר, איני מוחל לו בזה ובבא". המדפיס עבר על הוראתו והשמיט את הדברים[2].

בחורף תשי"ג נפל למשכב. נפטר בי"ב בטבת תשי"ד ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.

משנתו

הדגיש בקרב חסידיו את הצורך להרבות בלימוד הרמב"ם, "כיון שהוא מסובב בכל דיני התורה" וכן בלימוד הטור "שבו כל דברי התוספות והרא"ש אביו, ודברי כל המחברים שקדמוהו"[3].

בשנות מגוריו בטבריה ביטל את הילולת התנא רבי מאיר בעל הנס הנחגגת בי"ד באייר, בנימוק של פגיעה בגדרי הצניעות[4]. מנע עם גיסו מהמוסדות החרדיים בעיר להיכנס לעבור לשליטת המזרחי[4].

כתב בהסכמתו לקונטרס הראשון, בית אברהם, בשנת תשי"א: "בשם הקאברינער זי"ע: שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות, אך השפלות צריך להיות לפני הקב"ה, ולא ח"ו לפני הסט"א, המתגברת ביותר בזמנים הללו שנגדם צריך להיות כאריות ונמרים".

ספריו

  • מאמר מרדכי – קונטרס אמרות צדיקים וסיפורים שהדפיס בעצמו בניסן תשי"א
  • סיפורי מרן הרמ"ח. הרב פנחס קופילוביץ (חתנו של רבי אברהם וינברג)
  • מאמר מרדכי (ב' כרכים) – בהוצאת נכדו ישראל זאב סלאנים, ירושלים תשס"ב
  • משולחן הרמ"ח - סימני תרי"ג מצוות וסיפורים מכתבי תלמידו ר' אהרן יוסף ריזל

מתלמידיו הבולטים

לקריאה נוספת

  • חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי ואמרות אחיינו הרב ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים.
  • אברהם מרדכי וינשטוק, מאמר "משיירי כנסת הגדולה", המבשר-תורני, י' בטבת תשע"ד.

הערות שוליים

  1. כך חתם באיגרותיו, וכך נכתב על קברו. בקטלוג הספרייה הלאומית, שם המשפחה העיקרי הוא קסטלניץ, ראו פה.
  2. מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' תולדותיהם של צדיקים עמוד 24
  3. מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' עמוד קעו
  4. 4.0 4.1 מאמר מרדכי, סלאנים ישראל זאב, חלק א' תולדותיהם של צדיקים עמוד 17


הקודם:
ר' שלמה דוד יהושע וינברג
אדמו"רי סלונים הבא:
ר' אברהם וינברג (השלישי)
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0