חסידות קוברין
חסידות קוברין היא חסידות ליטאית. מייסדה היה רבי משה מקוברין, תלמידו של רבי מרדכי מלעכוויטש. החסידות נכחדה בשואה, עם הרצחו של האדמו"ר, רבי משה אהרן רבינוביץ.
תולדות החסידות
- רבי משה מקוברין נולד בט"ז בכסלו ה'תקמ"ד. היה תלמידם של רבי מרדכי מלעכוויטש ובנו רבי נח מלעכוויטש. לאחר פטירת רבי נח התמנה על ידי מרבית חסידי לעכוויטש לממשיך דרכו, וכיהן כאדמו"ר בקוברין שבבלארוס. לאחר פטירתו בכ"ט בניסן תרי"ח, מינו רוב חסידיו את תלמידו רבי אברהם וינברג (בעל ה'יסוד העבודה' וראש שושלת סלונים) לאדמו"ר. מיעוט מחסידיו מינו את נכדו של רבי משה, רבי נח נפתלי פאלווסקי, לאדמו"ר.
- רבי נח נפתלי פאלווסקי נולד בשנת תקצ"ו, לאביו רבי ישראל יעקב. לאחר פטירת סבו רבי משה מקוברין, התמנה על ידי חלק מהחסידים לאדמו"ר בקוברין. נפטר בקאמין בכ"ו באב תרמ"ט. חתניו היו רבי יוסף בן רבי יהושע בן רבי משה מלודמיר, ורבי מרדכי, נכדו - בן בתו - של רבי מרדכי השני מלעכוויטש. את מקומו מילא בנו, רבי דוד שלמה רבינוביץ'. בן נוסף, רבי אהרן רבינוביץ', שימש כאדמו"ר בדומטשוב (נפטר בווינה בשנת תרמ"ג).
- רבי דוד שלמה היה חותנו של רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל. נפטר בכ"ט בחשוון תרע"ט. הדרכותיו ואמרותיו נדפסו בספר "צוואת מהרא"ל", וינה תר"ע. מהדורה חדשה יצאה בשנת תש"ע, על ידי הרב אלכסנדר אשר מרגליות, קהילת אוהל משה-וינה.
- אחר פטירת רבי דוד שלמה כיהן בנו רבי משה אהרן, חותנו של רבי מרדכי מבילגורייא. רבי משה אהרן נרצח בשואה. אחיו, רבי נח נפתלי מקאמין, שימש גם הוא כאדמו"ר.
- חתנו הנוסף של רבי דוד שלמה, רבי ברוך יוסף זק (בן רבי ישראל מקרסילוב, מגזע רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) עלה לארץ ישראל בשנת תרע"ג, ובמלחמת העולם הראשונה גורש למצרים. בשנת תרע"ו נקרא על ידי חסידי קוברין בארצות הברית לשמש להם כאדמו"ר, ובנה שם את בית הכנסת קוברין בברוקלין. חיבר את הספרים: "ברכת יוסף" ו"זרע קודש" וכן ספר חידות. נפטר בט"ז בסיוון תש"ט.
- כיום, צאצא של אדמו"רי השושלת, הרב שלמה זלצמן, רב היישוב נווה ירק, מוציא לאור את ספרי החסידות ועוסק בהפצת תורת רבי משה מקוברין.
