פרשת אום אל-חיראן
בליל 18 בינואר 2017, במהלך פינויו של אום אל-חיראן, כפר בדואי בלתי מוכר בנגב, לאחר שהשוטרים פתחו בירי פגע רכב שבו נהג תושב הכפר, יעקוב מוסא אבו אל-קיעאן, בשוטרים שאבטחו את הפינוי, שוטר אחד נהרג ושוטר נוסף נפצע באורח קל. נהג הרכב נורה בידי שוטרים אחרים, לא קיבל טיפול רפואי, ומת בשל איבוד דם. נסיבות האירוע שנויות במחלוקת. בעוד שמשטרת ישראל הודיעה כי מדובר בפיגוע דריסה, אחרים הציגו גרסה לפיה הנהג נפגע מירי, איבד שליטה על רכבו, ופגע בשוטרים בשגגה. האירוע נבדק במח"ש, אולם פרקליט המדינה לא הכריע בשאלה האם היה מדובר בפיגוע.
התקרית
ב-18 בינואר 2017 החל פינויו של אום אל-חיראן, בהשתתפות שוטרים רבים. במהלך ההכנות לפינוי התושבים והריסת המבנים אירעה תקרית שבה נדרסו שוטרים על ידי מכוניתו של יעקוב מוסא אבו אל קיעאן, מורה למתמטיקה תושב הכפר. אחד השוטרים, ארז עמדי לוי, נהרג, אחר נפצע ונהג המכונית נורה ומת.[1] בסרטון שצולם ממסוק משטרתי נראית המכונית נוסעת באיטיות, ושוטר בצד הדרך יורה מספר יריות. מיד אחר כך המכונית מאיצה לעבר שוטרים שנמצאים בהמשך הדרך ופוגעת בהם.[2]
האירוע הוגדר על ידי המשטרה כפיגוע דריסה והיא פרסמה שהירי הראשוני היה באוויר. אדם שהיה במקום העלה אפשרות שהדריסה התרחשה לאחר שהנהג נפגע ואיבד שליטה על רכבו.[3] נתיחת גופתו של הנהג העלתה כי הוא נפגע מקליע בחזה ומקליע בברך ימין.[4] על פי דיווח בערוץ 10 הוא מת מדימום פנימי שנמשך 20–30 דקות,[5] במשך פרק זמן זה לא טופל אבו אל קיעאן.[6][7]
בעקבות התקרית
באותו יום התייחסו לתקרית השר לביטחון פנים גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה רוני אלשיך כפיגוע טרור, ואף טענו לקשר בין אבו אל קיעאן לארגון דאעש.[8] גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס לאירוע כפיגוע דריסה.[9]
השבת גופת הנהג למשפחה עוכבה, בנימוק של חשש ל"פגיעה של ממש בסדר הציבורי". נטען כי למחרת האירוע הסכימה המשטרה למסור מיידית את הגופה, אך בכפוף לתנאים שישמרו על הסדר הציבורי. אלא שהמשפחה לא הסכימה לתנאים, בהם מועד קצוב להלוויה, הגבלת כמות המשתתפים וללא נאומים פוליטיים. לאחר שישה ימים פסק בג"ץ לשחרר את גופתו של הנהג לקבורה ללא תנאים.[10][11]
מיד לאחר האירוע ניתחה הסוכנות לארכיטקטורה פורנזית בגולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון, את האירוע.[12] התחקיר הראשוני השווה את הסאונד שהוקלט על ידי הצלמת קרן מנור, ששהתה במקום בזמן האירוע, לבין הצילום התרמי שצולם ממסוק משטרתי ושוחרר לתקשורת. התחקיר העלה שבניגוד לגרסת המשטרה, הירי הראשוני לא כוון לאוויר אלא לעבר הרכב של אבו אל-קיעאן, עוד לפני הדריסה, ושאבו אל-קיעאן נורה שוב לאחר עצירת הרכב.[13] בעניין טענות המשטרה שאבו אל-קיעאן האיץ את רכבו לעבר השוטר ארז לוי כדי לדרוס אותו, הסוכנות לארכיטקטורה פורנזית ואקטיבסטילס העלו כי לנוכח המדרון התלול במסלול שבו נע הרכב לא היה צורך ללחוץ על דוושת ההאצה כדי להאיץ. הסוכנות פרסמה מסקנות דומות שוב ביוני 2019, הפעם תוך כיול של ממצאיה עם סרטונים ממצלמות גוף שנשאו השוטרים.[14]:
כחודש לאחר האירוע התפרסם בכמה כלי תקשורת כי מחקירת המחלקה לחקירות שוטרים, שעדיין לא הסתיימה, עולה שההתנהלות של המשטרה באירוע מצביעה על "כשל תפקודי חמור", וכי סביר שהתאונה לא הייתה אירוע של פיגוע חבלני.[15][16] באותה עת הגדיר השר ארדן את התקרית כ"אירוע קשה ומצער" שנהרג בו אזרח.[17] אמנם בסוף דצמבר 2018 אמר ארדן שוב שלתחושתו יש הסתברות גבוהה שהדריסה הייתה פיגוע.[18]
ב-1 במאי 2018 פרסם פרקליט המדינה שי ניצן את החלטתו לסגור את התיק נגד השוטרים שירו באבו אל-קיעאן ולא לנקוט בהליכים פליליים משום שפעולתם נבעה מתחושה של סכנת חיים. הוא העביר לטיפול פיקודי או משמעתי את הבדיקה האם נפלו ליקויים מקצועיים בהתנהלות השוטרים היורים, אם נפל פגם בטיפול הרפואי באל קיעאן ועוד. עוד פרסם ניצן כי לא ניתן להכריע ברמה גבוהה של ודאות האם אל קיעאן התכוון לבצע פיגוע, או שהוא איבד שליטה על כלי הרכב בעקבות הירי.[19]
ביוני 2018 פורסם כי רכז של השב"כ חיבר דוח ששלל את האפשרות של פיגוע מתוכנן, והעריך כנמוכה את האפשרות של פיגוע ספונטני. השב"כ לא אימץ את עמדתו וקבע שלא ניתן לדעת האם היה מדובר בפיגוע. עוד פורסם שלדעת ראש מח"ש והמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים הסבירות שמדובר בפיגוע קלושה.[20][21]
בפברואר 2020 פורסם תיעוד מזירת האירוע ומסמכים מחקירת מח"ש שמהם עולה כי אל קיעאן היה חי אך לא קיבל טיפול רפואי מהשוטרים ומהצוות הרפואי שבמקום. בדו"ח המכון לרפואה משפטית נכתב כי אבו אל קיעאן מת מאיבוד דם עשרות דקות אחרי הירי, ושאף גורם רפואי לא קבע את מותו.[22]
בספטמבר 2020 פירסם עמית סגל כי בנובמבר 2017, לאחר שמפכ"ל המשטרה רוני אלשיך תקף את המחלקה לחקירות שוטרים בפרשה, הורה פרקליט המדינה שי ניצן לראש המחלקה אורי כרמל, שלא להגיב למתקפות. לדברי סגל, אף שניצן סבר שהתנהגותו של אלשיך הייתה "שערורייתית", עמדתו הייתה שערעור האמון במשטרת ישראל בדמות טיהור שמו של אבו אל-קיעאן והבהרת נסיבות מותו של השוטר ארז לוי, היה מזיק לאינטרסים של הפרקליטות, וכתב "המפכ"ל אכן פעל פה באופן שערורייתי, אך יש אינטרסים של המדינה שצריך לשקול מה גם שאם מתרוממים מעל האירוע ומסתכלים על כלל מערכת יחסי הפרקליטות-משטרה, להסלים כעת את המריבה רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק. ודי לחכימא". בתגובת הפרקליטות נטען שהוראתו של ניצן לכרמל נבעה מכך שסבר כי "יחסים הולמים בין הרשויות אינן עולים בקנה אחד עם התקפות פומביות".[23] בעקבות הפרסום דרשה הרשימה המשותפת הקמת ועדת חקירה לבחינת הפרשה.
יום לאחר הפרסום התנצל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני משפחת אל קיעאן על הצהרתו סמוך לאירוע, שיעקוב היה מחבל שניסה לבצע פיגוע טרור ולפגוע בשוטרים. לדברי נתניהו, דבריו נאמרו בזמנם בהתאם למידע שמסרה ואימתה לבקשתו משטרת ישראל. נתניהו ליווה את התנצלותו במתקפה נוספת על המשטרה והפרקליטות, שעסקו לדבריו ב"תפירת תיקים כשהמטרה היא להפיל ראש ממשלה מכהן".[24]
אחרי חמישה ימים, ביקש שר המשפטים אבי ניסנקורן מנציב תלונות הציבור על הפרקליטות לבדוק את הטענות, מפני ש”עלינו לבור את הבר מן התבן על מנת להמשיך ולשפר את המערכת ולבדוק בביקורת עניינית. הדיווחים בעניין זה מעוררים שאלות בנוגע להתנהלות הפרקליטות ומח"ש” אם כי התנער מהרעיון כי הדברים ארעו בהקשר למשפט נתניהו.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אילנה קוריאל, המשטרה: המחבל היה קשור לתנועה האיסלאמית, ייבדק קשר לדאעש, באתר ynet, 18 בינואר 2017
מאמר המערכת, טרגדיה בנגב, באתר הארץ, 19 בינואר 2017- גיא פלג, הנתיחה קבעה: הנהג קיבל כדור בברך, באתר מאקו, 20 בינואר 2017
- יהושע בריינר, במח"ש קבעו שאבו אלקיען נהג במהירות של 10 קמ"ש - אך זה לא הספיק כדי לנקות את שמו, באתר הארץ, 3 במאי 2018
- אילנה קוריאל, מ"מחבל" ל"תושב": כך טוהר שמו של המורה מהדרום שנורה למוות, באתר ynet, 9 בספטמבר 2020
הערות שוליים
- ↑ ערוץ 7, התפרעויות בנגב שוטר נרצח בפיגוע דריסה, באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2017.
- ↑ שוטר ואזרח נהרגו בעימותים בפינוי אום אל-חיראן; מח"ש פתחה בבדיקה, באתר הארץ, 18 בינואר 2017.
- ↑ עדות על האירועים באום אל-חיראן באתר יוטיוב של שיחה מקומית
- ↑ גיא פלג, הנתיחה קבעה: הנהג קיבל כדור בברך, באתר מאקו, 20 בינואר 2017; דליה מזורי, בניגוד לפרסומים: הנתיחה לא קבעה שהנהג לא ניסה לפגע, באתר nrg, ינואר 2017
- ↑ ג'קי חורי, יהונתן ליס, הנהג הדורס מאום אל-חיראן נפגע משני קליעים - ברגל ובבית החזה, באתר הארץ, 20 בינואר 2017
- ↑ זכרי, אלמוג בן (2017-11-21). "הפרקליטות החזירה את תיק אום אל-חיראן למח"ש להמשך חקירה". הארץ. נבדק ב-2019-02-10.
- ↑ מסתמן: השוטרים לא יעמדו לדין בפרשת אום אל חיראן, באתר www.maariv.co.il
- ↑ דריסת השוטר בדרום - השר ארדן בריאיון לחדשות 10: "חד משמעית מדובר בפיגוע", 18 בינואר 2017
- ↑ אילנה קוריאל, המשטרה: המחבל היה קשור לתנועה האיסלאמית, ייבדק קשר לדאעש, באתר ynet, 18 בינואר 2017
ציוץ של בנימין נתניהו ברשת החברתית אקס (טוויטר), 18 בינואר 2017
- ↑ תלם יהב ואיתמר אייכנר, בג"ץ אישר: גופת הדורס הבדואי תועבר לקבורה, באתר ynet, 23 בינואר 2017
- ↑ אילנה קוריאל, הלוויה באום אל-חיראן: צירים נחסמו, המשטרה מתגברת כוחות, באתר ynet, 24 בינואר 2017
- ↑ KILLING IN UMM AL-HIRAN, Forensic Architecture official website
- ↑ ג'ון בראון (19 בינואר 2017) פרסום ראשון: ניתוח ויזואלי מערער את גרסת המשטרה על אירועי אום אל חיראן, אתר שיחה מקומית
- ↑ יהושע (ג'וש) בריינר, שנתיים וחצי אחרי: פורסם תיעוד חדש מהתקרית באום אל-חיראן, באתר הארץ, 2.6.2019
- ↑ התקרית באום אל חיראן נבעה מכשל משטרתי חמור", מעריב און ליין, 22 בפברואר 2017
- ↑ יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, מח"ש צפויה להודיע כי הדריסה באום אל-חיראן לא הייתה פיגוע, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017
- ↑ ארדן משנה גישה: הדריסה בנגב "אירוע קשה ומצער", 21 בפברואר 2017.
- ↑ ארדן: לתחושתי יש הסתברות גבוהה שהדריסה באום אל-חיראן הייתה פיגוע, אתר הארץ, 4 בדצמבר 2018
- ↑ טובה צימוקי ואילנה קוריאל, פרקליט המדינה סגר את תיק אום אל-חיראן: "לא ניתן להכריע בשאלה אם מדובר בפיגוע", באתר ynet, 1 במאי 2018
- ↑ גידי וייץ, נציג שב"כ קבע: הדריסה באום אל־חיראן — כשל מבצעי של המשטרה ולא פיגוע, באתר הארץ, 10 ביוני 2018
- ↑ גידי וייץ, פרקליט המדינה מנע חקירה של שוטר שהודה שירה באבו אלקיעאן לפני שהאיץ, באתר הארץ, 20 ביולי 2018
- ↑ מחדל אום אל חיראן – תיעוד בלעדי: כך הופקר למוות האזרח יעקוב אבו אל-קיעאן, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ↑ עמית סגל, חשיפה: ג'ודי מוזס, הרומן עם החוקר של שרה נתניהו - וטיוח ניגוד העניינים במערכת אכיפת החוק, באתר N12, 07/09/20
- ↑ יעל פרידסון, אילנה קוריאל, נתניהו: מתנצל בפני משפחת אבו אל קיעאן. הפכו אותו למחבל כדי לפגוע בי, באתר ynet, 8 בספטמבר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] פרשת אום אל-חיראן25097064