דזיארז'ינסק (בלארוס)
 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 מינסק |
| ראיון | דזיארז'ינסק |
| תאריך ייסוד | 1146 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 25,164 (2009) |
| קואורדינטות | 53°41′00″N 27°08′00″E / 53.68333°N 27.13333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| אתר רשמי | |
דזיארז'ינסק (ביידיש: קוידינוב; קוידענאוו, בבלרוסית: Дзяржы́нск, ברוסית: Дзержинск, בפולנית: Kojdanów) היא עיר בבלרוס במחוז דזיארז'ינסק, הממוקמת כ-37 קילומטר מדרום מערב למינסק. בעיר התקיימה קהילה יהודית והיא הייתה מרכז הפעילות אדמו"רי קוידינוב. בשנת 2009 התגוררו בעיר 25,164 תושבים.
היסטוריה
במאה ה-13 הייתה העיר בבעלות משפחת האצולה הפולנית רדזיוויל, ונוסדה תחת השם קוידינוב. קוידינוב הפכה חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי עם הקמתו ב-1569. סמוך להקמתה מנתה העיירה כ-1,000 תושבים, ועד אמצע המאה ה-17 גדלה האוכלוסייה ל-1,500 תושבים. התיישבות יהודית משמעותית בעיירה חלה בסוף המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17. ב-11 ביולי 1655 הותקפה העיר בידי גדודי הקוזקים של בוגדן חמלניצקי בעת המרד הגדול, בהתקפה היו נפגעים רבים בנפש וחלק מהעיירה נשרף כליל.
במאה ה-17 הייתה קוידינוב בתקופה של שגשוג וצמיחה. על פי מסמכי התקופה נמצאו בעיירה 560 יהודים משלמי מסים, בית חולים, שתי טחנות קמח וארבעים חנויות. בעיר היו גם כנסיות אחדות וחיו בה זה לצד זה מלבד היהודים גם רוסים, פולנים, גרמנים ביילרוסים וטטרים. בשנת 1781 הוכתה העיר בשנית על ידי שרפה גדולה שכילתה כמחצית מבתי העיירה. בשנת 1793 עם החלוקה השנייה של פולין הפכה העיר לחלק מהאימפריה הרוסית. במהלך מלחמת רוסיה-צרפת התחולל במקום קרב וחטיבה צרפתית הובסה על ידי חיילי הצבא הרוסי ב-3 נובמבר 1812.
בסביבות 1865 נבנתה בעיר תחנת רכבת כחלק מקו מוסקבה-ורשה, כיום נמצאת העיר על קו הרכבת בין מינסק לברנוביץ.
במאי 1932 קיבלה העיירה מעמד של עיר תחת השם קוידינוב, וביוני של אותה שנה הוסב שמה לדזיארז'ינסק על ידי השלטונות הקומוניסטיים לכבוד פליקס דזרז'ינסקי - אישיות בולשביקית מפורסמת שנולד באזור. העיר הייתה בירתו של המחוז הדמניסרטיבי Dzierzynszczyzna בין השנים 1932–1938.
הקהילה היהודית
במאה ה-17 נמצאו בעיירה 560 יהודים משלמי מסים. בשנת 1833 נוסדה בעיר שושלת חסידות קוידינוב על ידי האדמו"ר הראשון רבי שלמה חיים פרלוב (1797–1862). לאחר פטירתו מילא את מקומו בקוידנוב בנו, רבי ברוך מרדכי פרלוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי אהרן והרחיב את גבולות החסידות, ולאחריו בנו (נינו של רבי שלמה חיים) רבי יוסף פרלוב מקודינוב-מינסק שהיה האדמו"ר האחרון בשושלת שחי בעיירה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מרכז החסידות לברנוביץ', אז בפולין.
ב-1847 חיו בעיר 2,497 יהודים, וב-1897 היו בה 3,156 יהודים מתוך 4,744 נפשות בעיירה.
לפני מלחמת העולם הראשונה פעלו בעיר כמה בתי כנסת וכן "שטיבל" חסידי בסמוך למקום מגוריו של הרבי. יהודי העיירה היו ככלל בעלי אופי דתי מאד ונטו חיבה לציונות. בחגים הייתה העיירה מוקד משיכה למאות יהודים מחסידי קוידינוב שהתאספו לשהות עם רבם ברגל. החיים בעיירה התאפיינו גם ביחסים טובים בין היהודים לשכניהם הגויים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויסו צעירים יהודיים רבים לצבא הצאר, בעוד אחרים בחרו להתחמק מהגיוס על ידי הגירה. המלחמה יחד עם המהפכה הבולשביקית והפוגרומים של 1920 הביאו להתמעטות משמעותית באוכלוסייה היהודית של עיירה, ונגרם נזק למוסדות הכלכליים והקהילתיים של הקהילה.
ב-28 ביוני 1941 נכבשה העיר על ידי הגרמנים במהלך מבצע ברברוסה. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ב -6 ביולי 1944.
רבני העיר
מרבני העיר ידועים:
- רבי יצחק אייזיק היילפרין, בנו של רבי יחיאל מחבר סדר הדורות.
- רבי ישראל הלר, (מכונה ר' ישראל חריף, מחבר הספר "נחלת ישראל" על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא), שימש ברבנות בקוידנוב מבערך ה'תר"ך. נפטר כ"ד בכסלו ה'תרכ"ד[1].
- רבי אברהם מאיר הלר (בן רבי ישראל), שימש ברבנות קוידנוב כשלשים שנה ונפטר י"ז בתמוז ה'תרנ"ד.
- רבי יחיאל הלר (בן רבי אברהם מאיר). בשנת ה'תרפ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בפתח תקווה[2].
- רבי הירש ממינסק.
בשואה
ב-28 ביוני 1941 נכבשה העיר על ידי הגרמנים במהלך מבצע ברברוסה. ב-12 באוקטובר טבחו גדודי הבטליון הראשון של המשטרה הליטאית בראשות סגן ז. קמזורה ביהודי העיר, ורצחו בין 1,000 ל-1,900 יהודים באמצעו ירי והשלכה לבורות, כאשר רבים מהם נקברו חיים[3][4][5]. לפי עדות ב"הספר השחור השלם של יהדות רוסיה": "במשך שלוש שעות נעה האדמה המכסה את קבר האחים, אנשים חיים עדיין ניסו לזחול מתוך קברם". ביולי 1942 נהרגו עוד כמה אלפים מיהודי קוידינוב על ידי פלוגות האיינזצגרופן. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ב -6 ביולי 1944.
כיום[דרושה הבהרה] הקהילה היהודית בקוידינוב דלה מאוד. חלק גדול ממבני הקהילה נהרסו על ידי השלטונות הסובייטים, ורק אנדרטה קטנה מנציחה את סיפורה הטרגי של הקהילה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- "מהעבר הקרוב וכה רחוק מאיתנו", פרק זכרונות מאת יוצא העיירה יצחק ריבינקינד
- סקירה היסטורית באתר https://kehilalinks.jewishgen.org/dzyarzhynsk.
- "דזיארז'ינסק (בלארוס)", באתר JewishGen (באנגלית)
- אתר הנצחה לקהילה תחת אתר ג'אישגן.
הערות שוליים
- ↑ ראה עליו בהקדמה לנחלת ישראל, בבא קמא, פיוטרקוב תרס"ט.
- ↑ ראה עליו אצל שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 163, ישראל יעקב דינסטאג, תלפיות, חלק ט' עמ' 703.
- ↑ "Jewish Heritage Research Group in Belarus". Jhrgbelarus.org. 21 באוקטובר 1941. נבדק ב-20 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Breitman, Richard (1997). "Himmler's Police Auxiliaries in the Occupied Soviet Territories". Simon Wiesenthal Center Multimedia Learning Center. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2011. נבדק ב-20 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע|deadurl=(הצעה:|url-status=) (עזרה) - ↑ Patterson, David (13 ביוני 2003). The Complete Black Book of Russian Jewry. ISBN 9781412820073. נבדק ב-20 באוגוסט 2011.
{{cite book}}: (עזרה)
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה