מונופטרוס קוצ'יה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־15:27, 23 בדצמבר 2020 מאת שמש מרפא (שיחה | תרומות) (כשרות: הבלים יפצו פיהם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןמונופטרוס קוצ'יה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: צלופחי ביצות
משפחה: צלופחים ביצתיים
סוג: Monopterus
מין: מונופטרוס קוצ'יה
שם מדעי
Monopterus cuchia

מונופטרוס קוצ'יה (שם מדעי: Monopterus cuchia) מין של צלופח בוץ הנפוץ באסיה ומשמש כדג מאכל. נפוץ בפקיסטן, צפון הודו, נפאל, בנגלדש ומיאנמר.

גופו של הדג ארוך וצר, עד כ-80 ס"מ, זנבו הולך ומצר לקראת סופו. לדג אין סנפירי חזה, גחון או גב הקדמי. סנפיר הגב האחורי והשט מאוחים עם סנפיר הזנב למעין רצועה לאורכו של הזנב. צבעו חום, בעל נקודות דהויות על הזנב.

הדג נפוץ במקווי מים בוציים, מתוקים או מלוחים במקצת, בעלי תכונת חמצן נמוכה כגון שדות אורז או בריכות רדודות. בזמן מנוחה הוא נוהג להתחפר בבוץ במחילות ולצאת בלילה לטרף דגים קטנים, תולעים ורכיכות.

בשל טעמו של הדג, ערכו התזונתי ושימוש באבריו לצורכי רפואה בקרב המקומיים, הוא ניצוד במספרים גדולים וערכו בשווקים המקומיים גבוה. לאור זאת האוכלוסייה של הדג קטנה במידה ניכרת והדג הפך לנדיר במקומות בהם היה בעבר נפוץ.

כשרות

עובדת קיומם של קשקשים בגופו והעדר סנפירים מפותחים[1], סותרת לכאורה את הכלל ההלכתי ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר"[2], כלומר מספיקה הימצאותם של קשקשים כדי להניח שיש לו גם סנפירים ולפיכך להכשיר את הדג[3]. מנגד יש טוענים שאין ודאות שקשקשים נחשבים בהיבט ההלכתי, וכי בתקופות חייו המוקדמות עדיין יש לו סנפיר[4]. נקודה נוספת העלה הרב ענבל כי ייתכן שהאבחנה המודרנית בין דג ליונק תקיפה אף לכלל חז"לי זה (אף שסימני הכשרות בתורה לא בדילים בין חיית מים לדג) ואינו נאמר על יצורים השונים בתפקודם מדגים. וכיון שדג זה נושם בצורה הקרובה לנשימת היונקים קשה להבטיח כי הוא בכלל הדגים.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונופטרוס קוצ'יה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. לדג שרידים מנוונים. לראיה ניתן לראות את שרידי סנפיר הזנב ונוכחות של סנפיר גחון רק בהיותו עובר אשר נושר לאחר כ-10 ימים. לפי שולחן ערוך (פג, א) "סימני דגים מפורשים בתורה: כל שיש לו סנפיר וקשקשת, טהור. וסנפיר, הוא ששט בו." כלומר אף על פי שלדג קשקשים הוא אינו כשר מאחר שאינו בעל סנפירים מפותחים ובוודאי לא סנפירים בעזרתם הוא יכול ל"שוט". דרישה נוספת לסנפירים מפותחים ניתן למצוא במשנה, חולין ג, ז: "וסנפירין – הפורח בהן".
  2. בבלי נידה
  3. אמנם כלל הלכתי זה לדעת חלק מהפוסקים נאמר "על פי רוב" ולא באופן גורף, שיטת הכרתי יו"ד סימן פ' שכל זה נאמר בחתיכת דג שאי אפשר לוודא קיום הסנפיר, ועל פי הכלל אחרי רבים להטות אך לא בדג שלם וללא סנפיר שאסור הוא באכילה. אך יש חולקים. אך גם להבנות האחרות בהלכה קשה לראות בדג זה הוכחה ברורה שכן המדע מתאר כי הוא בעל "שרידי" סנפירים.
  4. הרב יהושע ענבל בחוברת נגדית "תיק ידען" - כאן עמ' 111 הביא הוכחות כי הדג בעל סנפיר גב יחיד ובקטנותו יש לו סנפרי חזה שנושרים בבגרות. וכן פקפק במהותם של הקשקשים עצמם האם עומדים בדרישת ההלכה וסביר שהם חלק מהעור כאצל זוחלים ושרצים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מונופטרוס קוצ'יה29985193