רבי חיים צאנזר
רבי חיים צאנזר (ה'ת"פ 1720 - ו' בשבט ה'תקמ"ג 1783) רב, מקובל, ולמדן גליציאני, בברודי.
ביוגרפיה
נולד לאביו רבי מנחם ולאמו בתו של רבי שמעלקא הארוך מטרנוב בצאנז, נשא את בתו של רבי יוסף הלפרין (כונה רבי יוסף קרעסילס) מברודי, התגורר בעיר והתקבל כאחד מהלומדים בקלויז המפורסם.
בראשות הקלויז
בברודי היה רבי חיים לאחד מראשי הרבנים ושמו התפרסם מאד, עסק רבות בתעניות ובסיגופים, ונודע כמקובל גדול[1].
רבי חיים היה לראש החבורה המצומצמת של המקובלים בקלויז ומנהיגם.
רבי חיים נודע כקנאי, כאשר הכריזו חכמי הקלויז בחודש אלול תקי"ב חרם על הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ, היה זה ביזמתו של רבי חיים, ועל אף התנגדותו של רבי יחזקאל לנדא.
רבי חיים עמד גם בניסן תקי"ג בראש בית דין שבפניו העידו על הספר "ואבוא היום אל העין" שיוחס לרבי יהונתן אייבשיץ, שהוא מלא מינות וכפירה, והחרימוהו.
רבי חיים גם יצא בתוקף יחד עם שאר חכמי הקלויז כנגד רבני פרנקפורט בפרשת הגט מקליווא, והטיל את כל כובד משקלו לצד המתירים.
יחסו לחסידות
רבי חיים נודע כמתנגד חריף לחסידות, ובהנהגתו הצטרף הקלויז בברודי אל החרם שהטילו בוילנה על החסידות בשנת תקל"ב.
אך בתנועת החסידות נודעה לו הערכה רבה. הבעל שם טוב העריצו מאד, וניסה לקרבו לחסידות, אך לא הצליח. ומסופר כי אמר עליו שהוא שקרן באמרו בתפילה מדי יום "אשמנו בגדנו" בעוד שלא חטא מימיו. וכן השתדל מאד לגרום לו הנאה, באמרו שהוא מנשמת רבי יוחנן בן זכאי.
רבי חיים גם היה מחותנו של רבי יעקב יוסף מפולנאה המצטטו בספריו פעמים מספר.
פטירתו
רבי חיים נפטר בו' בשבט תקמ"ג ונקבר בברודי.
ספריו
צאצאיו
- בנו רבי צבי חתן רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה (חתנו היה רבי אברהם דוב מחמלניק).
- בנו רבי שמואל אהרן ממאציוב[2] (גיסו של רבי משה מברדיטשוב חמיו של רבי ישראל מרוז'ין) נפטר בכ"ד באלול תקנ"ד בברודי.
- בנו רבי מנחם נחום מקונסטנטין (בנו היה רבי חיים יצחק אייזיק הלפרין מבוטושאן, תלמידם של רבי יוסף מיאמפול ורבי ברוך ממז'יבוז' עלה לארץ ישראל) נפטר בה' באייר תקפ"ב בברודי.
- חתנו רבי נפתלי הירץ לנדא מז'ליחוב ווישניצה.
תלמידיו
- רבי משה אוסטרר.
- רבי ישעיה יעקב הלוי מאלסק.
- רבי דוד בוכנר.
- רבי אשר מרגליות מחבר "סידור רבי אשר".
- רבי אלעזר רוקח (אביו של רבי שלום מבעלז).
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה לחכמי גליציה, מאיר וונדר.
הערות שוליים
- ↑ בין היתר למד קבלה עם רבי יחזקאל לנדא, כפי שכותב בנו רבי יעקבקא לנדא בהקדמתו ל"נודע ביהודה", ויש המחשיבים אותו לרבו של רבי יחזקאל בקבלה.
- ↑ רבי אפרים זלמן מרגליות מברודי נשא בזיווגו השני את אלמנתו או את בתו.
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה