רבי ישראל פרידמן מרוז'ין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבי ישראל מרוז'ין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
לידה 5 באוקטובר 1796
ג' בתשרי ה'תקנ"ז
האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית פוהרבישצ'ה, האימפריה הרוסית
פטירה 9 באוקטובר 1850 (בגיל 54)
ג' בחשוון ה'תרי"א
האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית סדיגורה, האימפריה האוסטרית
בת זוג בזיווג ראשון שרה, בזיווג שני מלכה
אב רבי שלום שכנא מפראהביטש
אם חווה
צאצאים ראו להלן
אדמו"ר רוז'ין

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), (מכונה: הרוז'ינער ובחסידיות רוזי'ן: 'הייליגע רוזינער' או הסבא קדישא) היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

בית המדרש בסדיגורה
בית המדרש, 1915

קורות חייו

נולד בעיירה פראהבישט שבאוקראינה פלך ויניצה, בג' בתשרי ה'תקנ"ז, לרבי שלום שכנא בן רבי אברהם המלאך, ולחוה בת מלכה בת רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים". כשהיה בן שש נפטר אביו, והוא גודל וחונך על ידי אחיו, רבי אברהם מפראהבישט. בגיל שבע התארס עם שרה, בתו של רבי משה אפרתי שהיה ראש ישיבה בברדיצ'ב ואחר כך היה רב בבוטושאן (בנו של רבי אליעזר ראש ישיבה בפינסק), ובגיל 13 התקיימה חתונתו בבוטושאן. בגיל 16 נפטר אחיו רבי אברהם, ורבי ישראל נתמנה כממלא מקומו.

את תחילת כהונתו כאדמו"ר עשה בפראהביטש, עיר מגורי אביו, משם עבר לסקווירא ומשם לרוז'ין (Ружин) - עיירה בווהלין בפלך ז'יטומיר כ-70 ק"מ דרומית לז'יטומיר, שעל שמה נתפרסם הוא ושושלתו אחריו.

הוא נודע באורח-חייו המפואר והמלכותי שלדבריו נועד להדגיש את מעלת ישראל, שהם בני מלכים.

אצל חסידיו הדבר נודע כ"דרך המלכות" או "חסידות מלכותית" ("מלכות'דיגע חסידות) - אורח חיים שאותו אימצו אדמו"רים רבים בעקבותיו, בין במוצהר ובין שלא במוצהר (המונח "חצר" בהתייחס לקהילה חסידית מקורו בחסידות רוז'ין)[דרוש מקור].

הוא היה מראשוני האדמו"רים שבנו ארמונות והתלבשו באלגנטיות אירופאית (הוא לא לבש לבן, שהיה אז לבוש האדמ"ורים) - בכך המשיך את דרכו של אביו. הוא לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאוונען שטיבל" (חדר תפילה). הוא נהג לנסוע במרכבה מפוארת.

על אף אורח חייו המלכותי והמכובד הוא היה ממעט באכילה וכן שבתוך נעליו המפוארות היה שם אבנים קטנות כדי להרגיש את צער גלות השכינה וצער הריחוק של ישראל וכן בנימוק שזה "הטעיית הסטרא אחרא" וירידה ל"קליפות" על מנת לדלות "ניצוצות".הוא העיד על עצמו (כרבי יהודה הנשיא בשעתו): "לא נהניתי מהעולם הזה אפי' באצבע קטנה".[1]. כמו כן סיפרו עליו כי היה הולך עם נעלי זהב ללא סוליות, וכשהיה הולך על השלג היו ניכרות עקבות דם, מכיון שעורו נתלש בעקבות ההליכה היחפה על השלג[דרוש מקור].

באביב של שנת ה'תקצ"ח, בעקבות הלשנה, נאסר על ידי שלטון הצאר. הוא הואשם שציווה להרוג שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין). לאחר כמעט שנתיים - בשנת ת"ר, הצליח לברוח מהמאסר בעזרת שוחד שחסידיו נתנו למנהל בית הכלא, להבריח את הגבול הרוסי ולאחר נדודים וטלטולים רבים וקשים התיישב, בשנת תר"ב, באחוזת "פוטוק" שבעיירה סדיגורא הסמוכה לעיר צ'רנוביץ שבבוקובינה שבאותה תקופה הייתה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, שם המשיך את דרכו המלכותית.

לאחר פטירת אשתו שרה, בשנת ה'תר"ז, נישא למלכה, אלמנת רבי צבי הירש מרימנוב. רבי ישראל נפטר בג' בחשוון ה'תרי"א, ונטמן בעיירה סדיגורא בה התגורר בסוף חייו.

אדמו"רים רבים נסעו אליו, בהם רבי משה מקוברין, רבי חיים מצאנז, רבי יצחק מאיר מגור בעל החידושי הרי"ם, רבי צבי הירש מרימנוב, רבי יצחק מוורקא, רבי מרדכי מנדבורנה, רבי יהושע מאוסטרובא ורבי דוד מלובין.

תורותיו

דברי תורתו פורסמו בספרים רבים. ולאחרונה לוקטו כל מאמריו הפזורים והן מתוך כתבי יד, בספר עירין קדישין השלם ויצא לאור על ידי מכון שפתי צדיקים. גם לוקטו בספרי נר ישראל על ידי הרב חיים דב שטרן רב חסידי סקולען בבני ברק וחתנו של רבי ישראל אברהם מסקולען.

לחניו

לפי מסורת חצרות רוז'ין רבי ישראל הלחין עשרות ניגונים. בחצרות בית רוז'ין יש ניגון דביקות בעל שני בתים, המושר בזמנים מיוחדים, המיוחס לרבי ישראל, אך לייחוס זה יש עוררין[2]. בחסידות סקולען מקובל ניגון "מי אדיר" ממנו, ורבי חיים זנוויל מריבניץ, מסר ניגון נוסף, "הזכירו לפניו" (יצא באלבום "כיסופים" של מרדכי בן-דוד).

בספר חיים גראביצר (מאת פישל שניאורסון) מתואר ניגון דביקות ייחודי, אותו, לפי המסורה, השמיעו בשמיים לנשמת רבי ישראל מרוז'ין על מנת לשכנע אותה לרדת לעולם הזה. את הניגון לימד ר' ישראל לחסידיו, והוא נודע כ'ניגונו של הרוז'ינאי'.

הערה: הניגון מושר בדרך כלל בצורה חופשית, שלא בהתאמה למשקל.

משפחתו

בניו

בנותיו



לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכתב רבי אלימלך מגרודז'יסק לרבי חיים מצאנז. פורסם על ידי מאיר וונדר בקובץ סיני פא'.
  2. ^ בחסידות חב"ד יש מסורת שרבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה שרו בשעת נענוע הלולב, ורבי ישראל מרוז'ין היה שרו בשעת תקיעת שופר. להאזנה.
  3. ^ עליו ראו בערכו של אחיו רבי לוי יצחק


תקופת חייו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0