מהיר לעיר
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
מהיר לעיר הוא פרויקט תחבורתי ישראלי שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. סיומו צפוי ב-2021.[1]
רקע
ערך מורחב – תחבורה בתל אביב
מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[2]
צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר 2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה.[3] אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[2]
התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.
בחודשים נובמבר 2017 – מרץ 2018, משרד מבקר המדינה בדק את הפרויקט "מהיר לעיר" ואת הפרויקט "הנתיבים המהירים", שני הפרויקטים עוסקים בשדרוג מערך התחבורה הציבורית, על ידי סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג קווי האוטובוס, תגבור קווים קיימים, הקמת חניוני "חנה וסע" והקמת מסופי אוטובוסים על מנת להקל על העומסים במסופים האחרים.
מאפייני הפרויקט
במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב,[4] נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:
- מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
- תגבור קווי התחבורה הציבורית.
- שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
- שינוי מסלולי קווים קיימים.
- שיפור התשתיות עבור הולכי הרגל.
- הקמת שבילי אופניים לאורך צירי העדפה.
- הצלבת מצלמות אכיפה לאורך צירי ההעדפה.
פרויקט לפי עיר
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
בני ברק
במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ-3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דלסר, הרב קוטלר, הרב ש"ך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיבי תחבורה ציבורית יסללו מגן ורשה (רחוב רבי עקיבא - הנת"צ כבר קיים) עד רחוב חזון איש, ומפינת רחוב חזון אישי עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים, כלי רכב פרטיים לא יוכלו לנסוע בהם. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן.[5][6]
בת ים
בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ-9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תוכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל.[7][8][9]
כפר סבא
רמלה
קריית אונו
הרצליה
ראשון לציון
רעננה
הוד השרון
חולון
רחובות
נס ציונה
אור יהודה
פתח תקווה
רמת השרון
לוד
תל אביב
התקדמות
בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית הערים רחובות ונס ציונה.[10]
בחודשים ספטמבר 2018 - מרץ 2019, נערכה פעימה משמעותית בראשון לציון. בפעימה זו שודרג מערך האוטובוסים בעיר על ידי הארכת שעות פעילות הקווים, העלאת תדירות משמעותית (במקום כל שעה, כל 10–20 דקות) ושינוי מסלול בקווים קיימים על מנת לתת קישור מדויק יותר למוקדי תעסוקה, בילוי וחינוך. פעימה זו הובילה לעלייה בכ-30% בנסיעות בתחבורה הציבורית העירוניות.[11] לדוגמה: קו 10 הוותיק בעיר בוטל, ובמקומו נכנסו קו 15 וקו 21, קו ישיר שחותך את ראשון לציון ממזרח למערב וקו מאסף שעובר דרך השכונות ומקשר אותן אל מוקדי בילוי ותעסוקה מרכזיים בהתאמה. כמו כן, בוטל קו 192 הוותיק ובמקומו הושקו קווים 190, 191 ו-193 המהירים לתל אביב והקווים הפנימיים בעיר תוגברו באופן משמעותי.
עבודות התשתיות והבנייה החלו בערים רבות. למשל, בעיר בת ים החלו עבודות הבנייה ברחוב יוספטל והקוממיות (שני הרחובות הראשיים של העיר). בעיר חולון גם כן החלו עבודות התשתיות ברחוב הלוחמים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מהיר לעיר
הערות שוליים
- ↑ "פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". TheMarker. נבדק ב-2020-08-31.
- ^ 2.0 2.1 הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים במטרופולין תל אביב-יפו, באתר www.mevaker.gov.il
- ↑ הנזק מהפקקים: 35 מיליארד שקלים בשנה, באתר ישראל היום
- ↑ עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, באתר ynet, 23 בפברואר 2017
- ↑ בני ברק, באתר נתיבי איילון
- ↑ חיליק ברקוביץ, ‘מהיר לעיר’ מגיעה לבני ברק: נחשפו פרטי התכנית, באתר ביזנעס, 25 ביולי 2019
- ↑ בת ים, באתר נתיבי איילון
- ↑ לצד עבודות הרכבת הקלה: יחלו העבודות לנתיב "מהיר לעיר", באתר השקמה בת ים, 2020-01-08
- ↑ כל הפרטים: שינויים רבים בנתיבי התחבורה הציבורית בבת ים, באתר השקמה בת ים, 2018-07-19
- ↑ "פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". TheMarker. נבדק ב-2020-08-31.
- ↑ משרד התחבורה, פרויקט "מהיר לעיר" - חברת נתיבי איילון (עמ' 18)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מהיר לעיר30201209
- ישראל: תחבורה ציבורית
- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
- נתיבי איילון
- ישראל: מיזמי תחבורה עתידיים
- לוד: תחבורה
- רמת השרון: תחבורה
- תל אביב-יפו: תחבורה
- נס ציונה: תחבורה
- אור יהודה: תחבורה
- רחובות: תחבורה
- בני ברק: תחבורה
- קריית אונו: תחבורה
- רעננה: תחבורה
- חולון: תחבורה
- רמלה: תחבורה
- בת ים: תחבורה
- ראשון לציון: תחבורה
- הוד השרון: תחבורה
- 2021 בישראל: תחבורה