רבי אליעזר מפינסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. הערה: ראה דף שיחה, הערך מבלבל בין שני אישים בשם זה
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. הערה: ראה דף שיחה, הערך מבלבל בין שני אישים בשם זה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, חסידות, צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי אליעזר מפינסק
לידה ה'ת"צ
פטירה ה'תקמ"ז (בגיל 57 בערך)
מקום קבורה קרלין (פרבר)
מקום פעילות חומסק, פינסק
תחומי עיסוק רב וראשי ישיבה
השתייכות תנועת החסידות
בני דורו המגיד ממזריטש, רבי אהרן הגדול מקרלין, רבי שלמה מקרלין
אב רבי מאיר הלוי

רבי אליעזר הלוי מפינסק (ה'ת"צ - ה'תקמ"ז) היה רב בחומסק ובפינסק, וראש ישיבה בפינסק.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'ת"צ לרבי מאיר הלוי. נישא לחנה בתו של רבי ישראל איסר[1] רבה של העיר פינסק ובריסק, ומראשי ועד ארבע ארצות.

בשנת ה'תק"כ התמנה לכהן כראש ישיבת פינסק, בשנת ה'תק"מ עזב את משרתו והתמנה לכהן כרבה של חומסק, אך לאחר זמן חזר לפינסק ושימש כמו"ץ בקלויז של פינסק.

היה בידידות עם רבי אהרן הגדול מקרלין שהתבטא עליו: ”כאשר בא אליהו הנביא מיומא דשוקא מקומו או אצל הראש ישיבה או אצלי”[2]. היה בקשרי ידידות גם עם תלמידו רבי שלמה מקרלין והיה מתפלל אתו בבית מדרשו.

בספר שמע שלמה[3] נדפסה אגרת מהמגיד ממזריטש הממוענת אליו ואל רבי חיים מוואלפא ואל רבי שלמה מקרלין, בעקבות ההתנגדות לרבי אהרן מקרלין. המגיד ממזריטש כותב אליו: ”האלוקים יענה את שלום אהובי ידיד ה' הרבני המפואר הותיק מה"ר אליעזר הלוי נ"י”

כמו כן, רבי פנחס מקוריץ חיבבו מאוד והרבה לספר בשבחו[4].

רבי אליעזר נטמן לפי צוואתו בעיר קרלין בתוך ד' אמותיו של רבי אהרן הגדול מקרלין, זאת לאחר שרבי אהרן ציווה שלא לקבור סביבו שום אדם, אלא מי שבוודאות היה מסכים שייקב לידו. ורבי אליעזר טען כי בטוח הוא שרצונו של רבי אהרן הוא שיהיה שכנו בארבעת אמותיו.

ספריו

משפחתו

לקריאה נוספת

  • מכון בית אבות, כתר תורה, חידושי רבי מאיר מברדיטשוב, תולדות המחבר, עמודים תכא-תכה. ברוקלין ניו יורק תשע"ב.

הערות שוליים

  1. בנו של רבי אברהם אבא מארי רבה של נוברדוק חתן רבי ישראל איסר רבה של קאליש בנו של רבי משה רבה של לובלין חתנו של המהרש"א
  2. זכרון טוב דף מח ע"ב
  3. דף יא עמוד א'.
  4. זכרון טוב מ"ח ע"ב
  5. מצאצאיו היו רבי יוזפא מבארדיטשוב ורבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים
  6. סבו של רבי משה מקוברין