רוסקוסמוס
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוכנות ממשלתית
פרמטרים [ הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פירוק ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 לוגו התאגיד | |
 | |
| חדר בקרת המשימות של רוסקוסמוס בעיר קורוליוב | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 רוסיה |
| משרד אחראי | נשיא רוסיה |
| סוכנות אם | ממשלת רוסיה |
| סוכנות קודמת |
תוכנית החלל הסובייטית (1965-1992) סוכנות החלל והתעופה (1992-2004) סוכנות החלל הפדרלית (2004-2015) |
| מנכ"ל | איגור קומארוב |
| מטה מרכזי | עיר הכוכבים, מחוז מוסקבה |
| עובדים | 215[1] |
| תקציב |
~4 מיליארד דולר (2014) (165.8 מיליארד רובל)[2] |
| Roscosmos.Ru | |
רוסקוסמוס (רוסית: Роскосмос) הוא שמו הנפוץ של התאגיד הממלכתי לפעילות חלל (רוסית: Государственная корпорация по космической деятельности Роскосмос) שהוא הגוף העיקרי של הפדרציה הרוסית הממונה על חקר מדעי החלל ועל פעילות האסטרונאוטיקה האזרחית בפדרציה והוא אחד מארגוני החלל הגדולים בעולם.
בשנים 2004 – 2015 נודעה בשם סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה (רוסית: Федеральное космическое агентство России) וזוהי היורשת העיקרית של תוכנית החלל הסובייטית ושל המשרד לבניית מכונות כלליות (Министерство общего машиностроения СССР) המהווה לתוכנית החלל הוותיקה ביותר בעולם שהוקמה בשנות ה־50.
בשונה ממרבית מדינות העולם, קיימת ברוסיה גם מקבילה צבאית - חיל החלל.
היסטוריה ופעילות
הקמה
עם התפרקות ברית המועצות בשלהי שנת 1991 החלו תהליכי שינוי ורפורמה בסוכנויות והארגונים של הממשל הישן, שבין השאר הביאו לפיצולה של תוכנית החלל הסובייטית לשני גופים - חיל החלל הרוסי האחראי על הפעילות הצבאית בחלל, וסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה האחראית על הפעילות האזרחית. ככלל, רוסקוסמוס נחשבת ליורשת המשרד הסובייטי לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения, МОМ СССР) שנחשב למשרד הממשלתי הממונה על תוכנית החלל הסובייטית. המשרד הוקם ב־1965 ופורק ב־1991 על מנת להקים במקומו את רוסקוסמוס, ב־25 בפברואר 1991.
באופן רשמי, נוסדה הסוכנות ב־30 בספטמבר 1992 במסגרת משרד התעשייה והאנרגיה, כשמטרתה המוצהרת היא הוצאה לפועל של מדיניות החלל הממשלתית, תיאום וניהול הפעילות האזרחית בחלל וניהול תשתיות החלל של הפדרציה.
למנהלה הראשון של הסוכנות מונה יורי קופטב, לשעבר מהנדס במשרד לתכנון ניסויי לאבוצ'קין ויועץ בכיר להנדסה לממשל הסובייטי. קופטב כיהן כמנהל הסוכנות עד שנת 2004.
השנים הראשונות
בשנותיה הראשונות סבלה הסוכנות ממחסור קשה בתקציבים למימון פעילותה השוטפת ותחזוקת מתקניה על הקרקע ובחלל. בשנים אלו מיעטה הסוכנות בהשקעה במשימות מדעיות כגון שיגור גשושיות או לוויני מחקר, והפסיקה תוכניות פיתוח כגון תוכנית "סויוז 2" למודרניזציה של משגר הסויוז וסיום בנייתם ושיגורם של רכיבי Spektr ו־Priroda שיועדו להרחבת תחנת החלל מיר.
שנות ההתאוששות
החל מאמצע שנות התשעים החלה הסוכנות לתור אחר מיזמים נושאי רווח, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים דוגמת הקמת תאגיד Starsem הרוסי־אירופאי לשיווק שיגורי לוויין מסחריים, והפכה לגורם מוביל בשוק זה. כמו כן החל שיתוף פעולה עם נאס"א בתחזוקת והרחבת תחנת החלל מיר, דבר שאיפשר את המשך פעילותה של התחנה לשנים נוספות.
בשנת 1998 ביצעה הסוכנות את שיגור הרכיב הראשון של תחנת החלל הבינלאומית ומאז היוותה פעיל מרכזי בשיגורים לתחנה זו.
בשנת 1999 קיבלה הסוכנות את האחריות הממשלתית על כל תעשיית התעופה ברוסיה, ומילאה תפקיד זה עד שנת 2004.
בתחילת שנות ה־2000 הייתה הסוכנות לגוף הראשון שביצע טיסות תיירות בחלל. הסוכנות אימנה והטיסה מספר תיירים לתחנת החלל הבינלאומית[3].
הרפורמה של שנת 2004
בשנת 2004, במסגרת רפורמה מקיפה בארגונים הממשלתיים ברוסיה, קיבלה סוכנות החלל מעמד של סוכנות פדרלית עצמאית והופרדה ממשרד התעשייה והאנרגיה. למנהלה החדש של הסוכנות מונה הגנרל אנאטולי פרמינוב, לשעבר סגן מפקד כוחות הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות ומפקד קוסמודרום פלסצק.
2005-2013
השגשוג שחוותה הכלכלה הרוסית משנת 2005 הביא להגדלת תקציב הסוכנות לכ־900 מיליון דולר בשנה זו, סכום הגדול פי 4 מתקציבה בשנת 2004.
בשנת 2005 אישר הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי תקציב של 305 מיליארד רובל (כ־11 מיליארד דולר) לסוכנות החלל לשנים 2006–2015, ובנוסף לזאת צפויה הכנסה נוספת משיגורים מסחריים.
מעורבות סוכנות החלל בתחנת החלל הבינלאומית הלכה והתרחבה, עם הכפלת מספר השיגורים השנתיים לתחנה מארבעה לשמונה החל משנת 2008 ובנייתם ושיגורם של רכיבי מבנה חדשים. כמו כן מופעלות ומתוכננות משימות מדעיות לא מאוישות לירח, לנוגה ולמאדים (כדוגמת תוכנית מאדים 500) ופיתוח דורות חדשים של משגרים וחלליות דוגמת תוכנית קליפר.
ב־2010 רוסיה המשיכה להוביל את כמות השיגורים לחלל ונחשבה למובילה עולמית; רוסיה ביצעה 31 שיגורים לחלל לאורך השנה, כאשר ארצות הברית שנייה לה, עם 16 שיגורים בלבד.
ב־2011 שוגרה הגשושית "פובוס גרונט" לחלל, כדי לחקור את ירח פובוס, הסובב את מאדים, אלא שבשל תקלה מערכתית החללית סטתה ממסלולה והתרסקה אל כדור הארץ בינואר 2012. חרף הגדלת התקציב עבור תוכנית החלל הפדרלית של רוסיה, עדיין סובלת זו משחיתות גואה הפוגעת ביעילות פעילותה של התוכנית.
הרפורמה במבנה הסוכנות
עקב שלל כשלונות השיגור בשנים 2011–2014, הוחלט לבצע רפורמה במבנה ובמעמד סוכנות החלל וממשלת רוסיה החלה בתהליך של הפיכת הסוכנות לתאגיד ממשלתי, תוך ניסיון לייעל את פעילותה והפכה לתאגיד (בדומה לרפורמה שבוצעה ברוסאטום, לשעבר הסוכנות הפדרלית לאנרגיה אטומית). במסגרת ההחלטה בינואר 2015 פוטר ראש הסוכנות אולג אוסטפנקו ובמקומו מונה למנהל הסוכנות, הכלכלן והתעשיין איגור קומארוב. באוגוסט אותה שנה הוא הוחלף על ידי אלכסנדר איוואנוב שמונה לפרק זמן קצר כמנהל סוכנות החלל הפדרלית כדי להוביל את פירוק הסוכנות כאשר קומארוב המשיך לכהן במקביל כמנכ"ל רוסקוסמוס.
מאז אוגוסט 2015 הסוכנות הפכה לרוסקוסמוס - התאגיד הממלכתי לפעילות חלל. ב־28 בדצמבר 2015 נשיא רוסיה חתם על צו לפירוק סוכנות החלל והפיכתה לתאגיד ממלכתי.
תוכניות בפיתוח
- החללית פדרציה - פיתוח חללית מאוישת רב שימושית
- אנגרה - פיתוח משגר חדש. טיסות ניסוי ראשונות החלו בשנת 2014.
- לונה־גלוב - תוכנית לחקר הירח. השיגור הראשון מתכנן לשנת 2019.
- ונרה D - חללית לחקר נוגה. השיגור מתוכנן לשנת 2024.
- מארס־500 - הכנות ובדיקות לשיגור חללית מאוישת למאדים
מאז 2002 חל גידול מתמיד בגודל התקציב הפדרלי המוקדש לחקר החלל, בניגוד למצב משנות ה־90 שאופיינו בפיחות בתקציב, מה שהכריח את החברה לפנות ליזמים פרטיים ולפתח באופן עצמאי את ענף התיירות חלל.
מתקנים ותשתיות
משרדי רוסקוסמוס ממוקמים במוסקבה. מרכז הבקרה וניהול המשימות נמצא בעיר קורולב שבמחוז מוסקבה ומרכז אימוני הקוסמונאוטים על שם יורי גגארין נמצא בעיר הכוכבים מצפון למוסקבה.
רוסקוסמוס מבצעת את שיגוריה המאוישים מקוסמודרום בייקונור בקזחסטן וחלק מהשיגורים הלא מאוישים מקוסמודרום פלסצק בצפון רוסיה ומקוסמודרום ווסטוצ'ני, בסיס שיגור חדש בדרום מזרח רוסיה, שבנייתו החלה ב־2011 ושיגור לא מאויש ראשון בוצע בשנת 2017.
רוסקוסמוס כוללת גם חברות ותאגידים פרטיים, שחציים או חלקם בבעלות ממשלתית, להלן רשימה חלקית שלהם:
- תאגיד טילי החלל "אנרגיה" ע"ש סרגיי קורוליוב
- חברת אנרגומאש לייצור מנועים (שמקום מושבה בחימקי, מחוז מוסקבה)
- חברת לאבוצ'קין לייצור רכיבי חלל
- מערכות המידע הלווייניות רשטניוב
- המרכז לניצול תשתיות אובייקטים קרקעיים לחלל (ФГУП «ЦЭНКИ»)
- חברת לשכת המרכז לבנייה מיוחדת־פרוגרס - איחוד של המרכז לניסוי מיוחד ומפעל הטילים פרוגרס של סמרה - עוסקת בייצור טילים.
- מכון המחקר המרכזי לטכנולוגיית רדיו ע"ש האקדמאי ברג
- איגוד המחקר המדעי לבניית מכונות
- מרכז חרוניצ'ב לפיתוח ומחקר החלל
- מרכז החלל הפדרלי בייקונור - ארגון פדרלי האחראי לניהול אתר השיגור בייקונור
- מכון המחקר המדעי הכל־רוסי למכניקה חשמלית ע"ש יוסיפיאן
- אולפן הטלוויזיה רוסקוסמוס (Телестудия Роскосмоса) - אולפן הטלוויזיה הרשמי. הוקם ב־11 בינואר 2005.
ראשי תוכנית החלל הרוסית
| שם | תקופת כהונה | שם התפקיד |
| פיוטר גורמיקין | 1955-1957 | ראש תוכנית החלל הסובייטית |
| סרגיי אפאנסייב | 1965-1983 | השר לבניית מכונות כללית (Министерство общего машиностроения СССР, МОМ) |
| אולג בקלאנוב | 1983–1988 | |
| ויטאלי דוֹגוּז'ייב | 1988-1989 | |
| אולג שישקין | 1989-1991 | |
| יורי קופטייב | 1991-2004 | ראש סוכנות החלל הרוסית (RKA) |
| הגנרל אנאטולי פרמינוב | 2004-2011 | ראש סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה |
| ולדימיר פופובקין | 2011-2013 | |
| אולג אוסטפנקו | 2013-2015 | |
| איגור קומארוב | 2015 ואילך | מנכ"ל תאגיד רוסקוסמוס |
ראו גם
- חיל החלל הרוסי
- סוכנות החלל האירופית
- נאס"א
- סוכנות החלל הישראלית
- המרכז הגרמני לחקר החלל
- אדם וחלל - מונחים
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- אתר רוסקוסמוס (ברוסית)
- ערוץ היוטיוב הרשמי
- אודות רוסקוסמוס באתר סוכנות החלל האירופית (אנגלית)
- רוסיה בחלל, באתר "הידען"
- עתי"ם, רוצה לטוס לחלל? רוסיה תסדר, באתר ynet, 21 ביולי 2000
הערות שוליים
