משפט ארצלה-אסקולי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־02:27, 16 בפברואר 2018 מאת יהודה שמחה ולדמן (שיחה | תרומות) (הגהה, תיקון קישורים, שיפוץ קודים מתמטיים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה פונקציונלית, משפט ארצלה-אסקולי (נקרא גם משפט אסקולי) מעניק אפיון מלא לקומפקטיות של משפחת פונקציות רציפות בקבוצה קומפקטית, באמצעות תכונת הרציפות במידה אחידה. המשפט מהווה הכללה מרחיקת־לכת של משפט בולצאנו-ויירשטראס.

תיאור פורמלי

אם K הוא מרחב מטרי קומפקטי כלשהו, מסמנים ב־C(K) את מרחב הפונקציות הרציפות f:K , שמהווה מרחב וקטורי ביחס לפעולות הסכום והכפל בסקלר המוגדרות נקודתית. זהו מרחב בנך (כלומר מרחב נורמי שלם) תחת "נורמת L־אינסוף": f=supxK|f(x)| .

כמו בכל מרחב מטרי, תת-קבוצה A של C(K) היא "חסומה" אם קיים חסם ממשי על כל ערכי הפונקציות שלה.

משפט ארזלה אסקולי: תהי AC(K) קבוצה חסומה. אזי לכל סדרה ב־A קיימת תת-סדרה מתכנסת, אם ורק אם A רציפה במידה אחידה.

מסקנה: אם AC(K) סגורה (בטופולוגיה הנורמית) וחסומה, אז A קומפקטית אם ורק אם היא רציפה במידה אחידה.

הוכחה: ממשפט ארזלה-אסקולי נובע כי אם A חסומה ורציפה במידה אחידה, אז לכל סדרה יש תת־סדרה מתכנסת. תוספת הנתון ש־A סגורה קובע כי תת־סדרה זו מתכנסת לתוך A . מכאן ש־A מהווה מרחב מטרי שבו לכל סדרה יש תת־סדרה מתכנסת, תכונה השקולה לקומפקטיות. הכיוון השני של השקילות נובע באופן טריוויאלי מהמשפט.

מסקנה: אופרטור האינטגרל T:C(K)C(K) המוגדר T(f)=abk(s,t)f(t)dt , כאשר k גרעין רציף על K×K , הוא אופרטור קומפקטי.

הוכחת המשפט

כיוון ראשון

תהי AC(K) קבוצה חסומה ונניח שאברי A רציפים במידה אחידה. נראה שלכל סדרה ב־A יש תת־סדרה מתכנסת. תהי {fn}n=1 סדרת פונקציות ב־A . תהי {xk}k=1 סדרה צפופה ב־K (קיימת כזאת כי K מרחב מטרי קומפקטי לכן ספרבילי).

נתבונן בסדרה {fn(x1)}n=1 . זוהי סדרה חסומה ב־ בפרט יש לה תת־סדרה מתכנסת. נסמן אותה ב־{fn1(x1)}n=1 ואת גבולה ב־ξ1 . כעת נתבונן בסדרה {fn1(x2)}n=1 . גם זו סדרה חסומה ב־ לפיכך יש לה תת־סדרה מתכנסת שאותה נסמן ב־{fn2(x2)}n=1 ואת גבולה ב־ξ2 . וכך בתהליך איטרטיבי לכל m נגדיר את הסדרה {fnm(xm)}n=1 להיות תת־סדרה מתכנסת של {fnm1(xm)}n=1 ואת גבולה נסמן ב־ξm .

אם כן, קיבלנו סדרה של סדרות פונקציות. נתבונן בסדרת האלכסון {gn}n=1 המוגדרת לכל n כך gn:=fnn (כלומר זו סדרת פונקציות שהאבר ה־n־י שלה הוא האבר ה־n־י בסדרה ה־n־ית).

  1. זוהי תת־סדרה של {fn}n=1 .
  2. לכל k הסדרה {gn(xk)}n=1 מתכנסת ל־ξk שכן הזנב שלה {gn(xk)}n=k הוא תת־סדרה של {fnk(xk)}n=1 .

יהי ε>0 . אברי A רציפים במידה אחידה לכן קיים δ>0 כך שלכל x,yK ולכל n , אם d(x,y)<δ אזי d(gn(x),gn(y))<ε3 (כאשר d היא פונקציית המטריקה ב־K). אבל K קומפקטי, לפיכך נכסה אותו במספר סופי של כדורים פתוחים בקוטר δ שנסמנם ב־O1,,Ol .

לכל 1il קיים ki עבורו xkiOi (כי {xk}k=1 צפופה ב־K). כמו כן הסדרה {gn(xki)}n=1 מתכנסת ל־ξki לכן לפי תנאי קושי קיים Ni כך שלכל n,m>Ni מתקיים d(gn(xki),gm(xki))<ε3 . נסמן N:=sup(Ni) . כעת, לכל n,m>N ולכל xK קיים 1il עבורו xOi ומתקיים

d(gn(x),gm(x))d(gn(x),gn(xki))+d(gn(xki),gm(xki))+d(gm(xki),gm(x))<ε

לכן לפי תנאי קושי הסדרה {gn}n=1 מתכנסת במידה שווה.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0