כגרוגרת

כגרוגרת היא יחידת מידה תנאית לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת המשנה, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים. על פי המשמעות המקורית, שיעור כגרוגרת הכוונה לנפח של תאנה בינונית. שיעור הגרוגרת הוא שיעורים של כל מלאכות שבת, ובפחות משיעור זה אין חיוב חטאת על העושה בשוגג או חיוב סקילה על העובר במזיד, אך אף בפחות משיעור זה ישנו איסור, מדין 'חצי שיעור אסור מהתורה', וכדעת רבי יוחנן.

שיעורה פחות מכביצה ויותר מכזית, ובשיעורה המדויק נחלקו בראשונים.

מקור המידה

מקור המידה הוא הוא מהפסוק ארץ חיטה ושעורה. וכך אמרו בתלמוד במסכת ברכות מא א: אמר רבי חנן כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר חטה דתנן וכו'. שעורה דתנן וכו', גפן כדי רביעית יין לנזיר, תאנה כגרוגרת להוצאת שבת. אם זאת הובא שם בתלמוד דעת החולקים, ששיעורים אלה הלכה למשה מסיני, והפסוק אינו אלא אסמכתא.

מידת הגרוגרת נזכרה במשנה מספר פעמים בהקשרים שונים:

• הוצאה - במסכת שבת נזכרת מידה זו לשיעור מלאכת הוצאה בשבת (מרשות היחיד לרשות הרבים או להפך), שמתחייבים עליו: ”המוציא אוכלים כגרוגרת, חייב שבת” (משנה, מסכת שבת, פרק ז', משנה ד')
• עירוב תחומין - במסכת עירובין נזכר שיעור הגרוגרת לכמות הנצרכת על מנת לערב עירובי חצרות: .”כמה הוא שיעורו? בזמן שהן מרובין, מזון שתי סעודות לכולם. בזמן שהן מועטין, כגרוגרת להוצאת שבת לכל אחד ואחד” (משנה, מסכת עירובין, פרק ז', משנה ח').

שיעורה

בגודל התאנה שבה משערים נכתב במשנה במסכת כלים ”כגרוגרת שאמרו, לא גדולה ולא קטנה אלא בינונית. רבי יהודה אומר: הגדולה שבארץ ישראל היא הבינונית שבמדינות” (משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ז'.).

באחרונים הוכיחו מדברי התלמוד כי שיעור הגרוגרת הוא פחות משיעור כביצה, אך יותר מכזית. ובמסכת עירובין אמרו דשתי סעודות הוי 18 גרוגרות. ומאחר ולדעת הרמב"ם שיעור שתי סעודות הוא 6 ביצים, נמצא ששיעורם של 2 סעודות שהם 18 גרוגרות שווה ל12 ביצים. ולפי זה שיעור גרוגרת הוא כשליש ביצה.

בשיעורי זמנינו

לדעת הרב חיים נאה ששיעור הביצה במידות זמנינו הוא 57.6 סמ"ק, נמצא אם כן ששיעור גרוגרת הוא 19.2 סמ"ק.

לדעת החזון איש ששיעור ביצה הוא 100 סמ"ק נמצא ששיעור הגרוגרת הוא 33.3 סמ"ק.

ראו גם

• רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

לקריאה נוספת

• אנציקלופדיה תלמודית ערך "גרוגרת".

קישורים חיצוניים

• שיעור על גרוגרת, באתר ישיבה