דם-המכבים האדום

דם-המכבים האדום
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	דם-המכבים
מין:	דם-המכבים האדום
שם מדעי
Helichrysum sanguineum
עונת פריחה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12

מדבקת יום הזיכרון עם דם המכבים

דַּם-הַמַּכַּבִּים הָאָדֹם (שם מדעי: Helichrysum sanguineum), צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים.

מאפיינים

דם-המכבים האדום מגיע לגובה של כ-60–100 ס"מ. גבעוליו ועליו מכוסים לבד לבן, ובקצות הגבעולים ממוקמים גושי קשקשים בצבע אדום הנראים כטיפות דם. קשקשים אלה אינם פרחים אלא חפי מעטפת. הפרחים עצמם קטנטנים, בעלי כותרת לבנה, עמוד עלי אדום ואבקה צהובה. הפריחה היא בחודשים אפריל-מאי, אז נפתח לתקופה קצרה מעטה התפרחות.

הקשקשים האדומים נשמרים זמן רב אחרי סיום הפריחה וצבעם אינו דוהה בייבוש. עובדה זו משותפת לכל המינים בסוג דם המכבים, והופכת אותם לנוחים לשימוש בסידורי פרחים יבשים. קטיף מוגבר לצרכים אלה הביא את הצמח לידי סכנת הכחדות. כיום דם-המכבים האדום מוכרז בישראל כערך טבע מוגן על פי חוק, ואוכלוסייתו משתקמת.

מקור השם דם המכבים הוא אגדה לפיה פורח הצמח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים נפלה לארץ. אגדות מסוג זה מוכרות במדינות רבות ובווריאציות שונות.

דם-המכבים האדום הוא סמל של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מדבקה עם תמונת הצמח מחולקת ביום זה בבתי הספר, בעצרות הזיכרון ובבתי הקברות ונענדת על דש הבגד. מנהג זה דומה לענידת פרג אדום בקרב מדינות חבר העמים הבריטי ביום הזיכרון בממלכה המאוחדת החל בנובמבר.

שמן דם-המכבים משמש לטיפול בגירויי עור ובבעיות חניכיים.

לקריאה נוספת

• יעקב מתתיה, "דם המכבים האדום", אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, כרך 11, עמ' 137-135

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דם המכבים בוויקישיתוף

• דם המכבים ורחל המשוררת, סיפור מאת דב ליפשיץ ומסלולי טיול

תקריב על התפרחות. ניתן להבחין בעלי הכותרת הלבנים, עמודי העלי האדומים והאבקה הצהובה.