עגבניית שרי
 עגבניית שרי
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | סולנום |
| מין: | עגבנייה מתורבתת |
| תת־מין: | עגבניית שרי |
| שם מדעי | |
 Solanum lycopersicum var. cerasiforme
| |
עגבניית שרי (שם מדעי: Solanum lycopersicum var. cerasiforme) היא זן קטן של עגבנייה, פופולרי בעיקר כחטיף, בסלטים, כקישוט לאוכל ובהכנת רטבים. טעמן של עגבניות השרי דומה לזה של העגבנייה הביתית, אולם אינו זהה, ולרוב הן מתוקות יותר. קוטרן נע בין 3 ל-10 ס"מ, וצורתן בין כדורית לאליפטית.
הזן הנפוץ כיום של עגבניית השרי בישראל פותח במכוני מחקר במדינה. הקבוצה הבולטת ביותר הובלה על ידי פרופ' נחום קידר ופרופ' חיים רבינוביץ מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים. עגבניית השרי פותחה עקב הצורך שהיא תהייה יותר עמידה באקלים הישראלי, ושתבשיל בקצב איטי יותר.
שמה נובע מצורתה המזכירה דובדבן (מאנגלית: Cherry, דובדבן).
עגבניות השרי הראשונות הן הכלאה של מספר זני עגבנייה שונים יחד עם עגבניות הבר הקטנות. איכות ההכלאה נקבעת לפי מידת המתיקות, החמיצות והגודל של הפרי, כאשר חיי מדף ארוכים הם תנאי מחייב להשתלבות תחרותית של הפרי. הזנים הראשונים של עגבניית השרי יצאו לשוק במהלך שנות ה-90, ולמרות מחירן, הגבוה ממחירה של העגבנייה הרגילה, נתח שוק שלהם הולך וגדל[דרוש מקור]. כיום נמכרות עגבניות השרי בעולם כולו, וזרעי העגבניות מהזנים שפותחו בישראל הם מענפי הייצוא החשובים של החקלאות בישראל. כיום מגדלים את עגבניית השרי, בנוסף לישראל, במקומות נוספים בעולם, וביניהם בספרד.
הזמן העובר מזריעה לקטיף בעגבניות שרי קצר מאשר בעגבניות רגילות ונע בין 45–70 ימים, לעומת 60–85 ימים לעגבניות רגילות.
קישורים חיצוניים
- נחום קידר, אגף פרסי ישראל במשרד החינוך