סנבלט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־14:56, 12 ביולי 2018 מאת אגודת מטמוני ארץ (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, ניסוח תורני, שמות הקודש)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סַנְבַלַּט או סנבלט החורני (סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי), היה הפחה מטעם ממלכת פרס של פחוות שומרון ומנהיג השומרונים, אשר ישבו בשומרון, בתקופת שיבת ציון. יחד עם גשם הערבי וטוביה העמוני, סנבלט חתר כנגד שלטונו של נחמיה וניסה לחבל בחידוש בניין חומות ירושלים.

חז"ל ובעקבותיהם רש"י מוסרים, כי נועדיה הנביאה קיבלה שכר מסנבלט: "גם לנועדיה הנביאה - היא ושאר נביאי השקר קבלו שכר מסנבלט וחבריו כדי להפחידני בנבואת שקריהם". וכך בעקבות רש"י גם מצודת דוד :"כתיב:וגם לנועדיה - וגם זכור לשלם גמול לנועדיה נביאה שקרנית ולשאר נביאי השקר אשר היו מפחידים אותי בשקריהם בעבור כי קבלו שכר מטוביה וסנבלט".

בלשון הכתוב סנבלט והמתנגדים נקראים יחד בשם הגנאי "צרי יהודה".[1] כשנחמיה גילה כי אחד מבניו של יוידע בן אלישיב הכהן הגדול התחתן עם בתו של סנבלט, הוא גירש את יוידע מהכהונה.[2]

בספרו קדמוניות היהודים[3], יוסף בן מתתיהו מתאר את סנבלט בתקופה מאוחרת יותר ומייחס לו את בניית מקדש השומרונים בהר גריזים. השוני נובע כנראה מבלבול בין סנבלט של ספר נחמיה עם סנבלט השני או השלישי שהיו אחריו.

מתוך מכתבי יב נודע כי לסנבלט היו שני בנים, דליה ושלמיה. באחת האגרות יהודי האי יב מבקשים מבניו של סנבלט לעזור להם לבנות מקדש לאלוקי ישראל על האי.

שמו של סנבלט מגיע מארמית נאו-אשורית והוא מורכב מהמילים "סין" = אל הירח השומרי, "בלט" = החייה. ייתכן שכינויו "סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי" מעיד על מוצא מחורן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר עזרא, פרק ד', פסוק א'
  2. ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק כ"ח
  3. יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר יא, פרק ז, פסקה ב
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
סנבלט22158110