ראובן ברקת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:00, 10 בפברואר 2019 מאת משתמש ישן (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן ברקת
ראובן ברקת, 1966
ראובן ברקת, 1966
לידה טבריג, ליטא, האימפריה הרוסית
תאריך עלייה 1926
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה סורבון, אוניברסיטת שטרסבורג
סיעה המערך, העבודה
יושב הראש ה-4 של הכנסת
17 בנובמבר 1969 – 5 באפריל 1972
(שנתיים)
כנסות ה־7
חבר הכנסת
22 בנובמבר 1965 – 5 באפריל 1972
(6 שנים)
כנסות 6–7
שגריר ישראל בנורווגיה ה־1
יוני 1960 – ינואר 1962
(כשנה)
תפקידים בולטים

ראובן בָּרְקַת (בורשטיין) (25 באוקטובר 1906 – 5 באפריל 1972) היה יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפא"י.

ביוגרפיה

ברקת נולד בשנת 1906 בטבריג, שבליטא. אביו הרב אברהם אהרון בורשטיין כונה ברבים "הגאון מטבריג". ברקת למד בחדר ובישיבה, ולאחר מכן בגימנסיה העברית בפוניבז' (ליטא). ברקת למד ספרות ומשפטים בסורבון (פריז) ובאוניברסיטת שטרסבורג, והיה ממייסדי "החלוץ הצעיר" ויו”ר "העברי הצעיר" בליטא. כמו כן כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים העבריים בגולה.

ברקת עלה לארץ ישראל בשנת 1926. במאי 1951 עיברת את שמו מבורשטין לברקת.[1]

בארץ שימש ברקת בתפקידים רבים ביישוב טרם קום המדינה:

  • מזכיר מחלקת ההתיישבות של המרכז החקלאי (בין השנים 1928–1933)
  • מנהל מחלקת הקשרים הציבוריים ב"העברה" של רכוש יהודי גרמניה לארץ-ישראל (בין השנים 1933–1938)
  • מזכ"ל הוועד הארצי למען החייל היהודי (בין השנים 1940–1946).

בשנת 1946 הצטרף ברקת למחלקה המדינית של ההסתדרות.

משנת 1949, עד התפטרותו בשנת 1960, היה חבר הוועדה המרכזת של הוועד הפועל של ההסתדרות. בנוסף נשא בתפקידים שונים בהסתדרות. בספטמבר 1949, עם הקמת מחלקת הארגון בהסתדרות, הועמד ברקת בראשה.[2] היה גם יושב ראש המחלקה הערבית בהסתדרות ובמהלך שנות ה-50 כיהן כראש המחלקה המדינית של ההסתדרות והיה לו חלק חשוב בכינון קשרים בין ההסתדרות לבין תנועות עממיות באסיה ובאפריקה,,[3] אולם באפריל 1960 הוא פרש מכל תפקידיו בהסתדרות על רקע מתיחות עם מזכ"ל ההסתדרות, פנחס לבון.[4] באמצע שנת 1960 מונה ברקת לשגריר ישראל בנורווגיה,[5] וכעבור שנה וחצי, בינואר 1962 ,[6] שב לישראל ומונה לתפקיד המזכיר הכללי של מפא"י, תפקיד בו כיהן בין השנים 1962–1966.

בשנת 1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, ובראשית ימי הכנסת השביעית (1969) נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת, שבו כיהן עד יום פטירתו. בעקבות מותו הפתאומי במהלך כהונתו כיו"ר הוכרזו, כחוק, שלושה ימי אבל במדינת ישראל.[7] קברו בבית הקברות בהר הזיתים, ועל שמו רחובות בחולון ונתניה.

אשתו מרים (ה'תרע"ב, 1912 - ה'תשס"ה, 2005)[8] הייתה בתו של ד"ר יעקב שלום אנגל, ואחותו של הקולונל מאיר אנגל שנפטר ב-1964 מהתקף לב בעת שירותו כרב בצבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם.[9][10]

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן ברקת בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ↑ אישים ומוסדות, דבר, 17 במאי 1951
  2. ↑ 220 אלף חברים בהסתדרות, דבר, 21 בספטמבר 1949
  3. ↑ ז. דויד, קצרות, על פרישה אחת, דבר, 22 באפריל 1960
  4. ↑ לבון מגיב על הפרסומים בקשר להתפטרות ברקת, דבר, 8 באפריל 1960
  5. ↑ אנשים ומוסדות, דבר, 2 ביוני 1960
  6. ↑ ראובן ברקת נכנס לתפקידו, דבר, 7 בינואר 1962
  7. ↑ הגיון בשגעון, 12 במאי 2006
  8. ↑ כרטיס הקבר של מרים ברקת, באתר הר הזיתים.
  9. ↑ גיסו של ברקת נהרג בסייגון, מעריב, 17 בדצמבר 1964.
  10. ↑ ידיעה על מותו של קולונל אנגל, באתר הניו יורק טיימס (באנגלית).


יושבי ראש הכנסת
שפרינצק (1949–1959) • ניר (1959) • לוז (1959–1969) • ברקת (1969–1972) • ישעיהו-שרעבי (1972–1977) • שמיר (1977–1980) • ברמן (1980–1981) • סבידור (1981–1984) • הלל (1984–1988) • שילנסקי (1988–1992) • וייס (1992–1996) • תיכון (1996–1999) • בורג (1999–2003) • ריבלין (2003–2006‏, 2009–2013) • איציק (2006–2009) • אדלשטיין (2013–2020) • גנץ (2020) • לוין (2020–2021‏, 2022) • לוי (2021–2022) • אוחנה (2022 ואילך) נס יושב ראש הכנסת
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ראובן ברקת24872293

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ראובן_ברקת&oldid=570710"