אמיר אוחנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמיר אוחנה
MK Amir Ohana.jpg
לידה י"ג באדר ב' ה'תשל"ו (גיל: 45)
מדינה ישראלישראל  ישראל
השר לביטחון הפנים ה־17
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר המשפטים ה־23
בממשלה ה־34
5 ביוני 201917 במאי 2020
(49 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
27 בדצמבר 201530 ביולי 2020
(4 שנים ו־31 שבועות)
6 באפריל 2021–מכהן
(23 שבועות ו־4 ימים)
כנסות ה־2023, 24
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא חבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כשר לביטחון הפנים, כשר המשפטים, חבר הכנסת וכיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק הלאום, יו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה

אוחנה נולד וגדל בבאר שבע. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, שעלו ארצה ממרוקו. בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.

את שירותו הצבאי עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות בכיר במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.

לאחר שחרורו מצה"ל שירת בשנים 20002006 בשירות הביטחון הכללי.

בעל תואר ראשון מבית הספר למשפטים של המכללה למינהל. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז המרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.

בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד[1].

פעילות ציבורית ופוליטית

במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.

לאחר ההתנקשות הכושלת ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו[2].


בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.

הכנסת ה-20

ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה[3]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[4].

הוא קידם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[5] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל[6]. במקביל פעל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית[7]. אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר[8][9]. הוא פעל למעבר מסימון מחירים על גבי מוצרים באמצעות מדבקות אל עבר סימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים על המדפים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[10].

יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים[11][12].

פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי[13].

בינואר 2017 הגיש הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[14]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך[15]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק[16].

ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[17]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי[18]. באותו חודש, לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות סוטים, פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם. בהצבעה על "חוק הפונדקאות" הצביע אוחנה נגד, בניגוד לעמדת הקואליציה, מסיבה דומה. בעקבות הפרות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית בהצבעות בנושא, הורחק מוועדת החוץ והביטחון[19][20].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) הוצב אוחנה במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לקדנציה שנייה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים (ספטמבר 2019) ו בחירות לכנסת העשרים ושלוש (מרץ 2020) הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד.

שר המשפטים

ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. כפועל יוצא מהמשרה, היה חבר בקבינט המדיני-ביטחוני[21].


ב-23 ביולי פיטר את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור[22], בנימוק שהתנגדה לרפורמות שביקש לעביר במשרד[23]. ב-11 בספטמבר מונתה סיגל יעקבי לממלאת מקום המנכ"לית[24].


ב-16 בספטמבר 2019 הורה על דחיית כניסתן לתוקף, עד לספטמבר 2020, של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיזמה קודמתו בתפקיד, איילת שקד. הוא ציין כמה נימוקים: עקרון הוודאות המשפטית, שלטענת נציגי לשכת עורכי הדין ייפגע מאוד עקב הרפורמה; הפגיעה בציבור המתדיינים, שייאלצו להתאים את עצמם לסד זמנים לחוץ יותר; והטענות בדבר שיקול-הדעת השיפוטי הנרחב שיוענק לבתי המשפט במסגרת התקנות החדשות. לדבריו התקנות החדשות כוללת שורה של מטרות ועקרונות הנתונים לפרשנות נרחבת, שעשויים להוות כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי[25]. עוד אמר אוחנה כי בכוונתו לערוך בחינה כוללת ומקיפה של הרפורמה, שהשלכותיה משתרעות הרבה מעבר למה שמסגרת הזמן הקצר העומד לרשותו לצורך העניין מאפשרת[26].

בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה, הודיע אוחנה ביולי 2019 על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה של מח"ש[27] בפברואר 2020 הביא אוחנה את ההצעה לאישור הממשלה, בניגוד לחוות דעתו של מנדלבליט שאין להקים ועדה בתקופת בחירות[28]. הממשלה אישרה את הצעת אוחנה[29] והוועדה הוקמה[30], אך פעולתה הוקפאה על ידי בג"ץ[31].

באוקטובר 2019 כינס מסיבת עיתונאים שבה טען לקיומה של "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שמובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים, ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות[32]. לאחר כשבוע פירט במליאת הכנסת את התנהלות החוקרים במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך ואמר שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית[33]. ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו ותבע את השר אוחנה[34]. תביעתו של חפץ נדחתה על הסף, מאחר שדברי השר חוסים תחת חסינות חברי הכנסת[35].

לאחר סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן מינה אוחנה את המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן-ארי, לממלאת מקום פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שיש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה, שלמה למברגר[36]. מנדלבליט מסר בתגובה כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[37]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד המינוי. בג"ץ הקפיא אותו בצו ביניים, ובן ארי ויתרה עליו.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט. באפריל 2020, לקראת פקיעת מינויו של אלדד הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הארכת המינוי, וזה אסר על אוחנה בצו ביניים למנות מחליף כלשהו. מנדלבליט הודיע כי עד למינוי הוא ימלא את מקום פרקליט המדינה. בתגובה העלה אוחנה טענות שלפיהן אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה נגועים בניגודי עניינים, קליקות ושיקולים זרים. הוא פנה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבקשה כי יבדוק את הדברים[38]. אנגלמן הודיע כי אין מקום לסטות מתוכנית העבודה ביחס לפרקליטות וכי הנושאים שהועלו הועברו לידיעת החטיבה הרלוונטית.[39].

השר לביטחון הפנים

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר לביטחון הפנים, ב-30 ביולי פרש מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי", ופינה את מקומו לעמית הלוי[40].


בדצמבר 2020, מדינת ישראל הצטרפה באופן רשמי ל-ISA, ברית בין-לאומית של משרדי הפנים וביטחון הפנים[41], עוד באותו החודש החליט אוחנה כי מפקד מג"ב קובי שבתאי יהיה המפכ"ל ה-19 של משטרת ישראל[42], בנוסף החליט על מינויה של קטי פרי לנציבת שב"ס ה-18[43]. במאי 2021 נדרשה משטרת ישראל להתמודד עם המהומות בישראל במהלך חודש הרמדאן.

בינואר 2021, בעת מבצע "לתת כתף" לחיסון מפני נגיף הקורונה, הורה לחסן את כלל סגל שירות בתי הסוהר לפני חיסון האסירים, בנימוק שסגל בתי הסוהר יוצא ונכנס מבית הסוהר, והוא מקור ההדבקה העיקרי. המהלך נעשה בניגוד לתעדוף משרד הבריאות וחרף פנייתם של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו[44], היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט[45][46], ונשיא המדינה ראובן ריבלין[47]. הם סברו שעליו לפעול לפי תיעדוף משרד הבריאות המנחה לחסן מבוגרים קודם צעירים. נגד הנחייתו של אוחנה הוגשו עתירות לבג"ץ. העתירות נדחו משום שבינתיים חוסנו האסירים, אך שלושת שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על אוחנה וקבעו שחרג מסמכותו[48].

בעקבות האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי בשנת 2021 כתב אוחנה: "אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי. אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה"[49].

עמדותיו

אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה[50], ובכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[51].

אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי.[דרוש מקור] הוא תומך בשוק חופשי[דרוש מקור] ובהקלות בנשיאת כלי ירייה[52].

אוחנה מתנגד לאקטיביזם השיפוטי. הוא תומך בכך ששרים ימנו יועצים משפטיים למשרדם ובפסקת ההתגברות שאותה כינה "התגלמות הדמוקרטיה"[53]. במאי 2018, הוא אמר בריאיון לאתר זווית אחרת, שלא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון[54].

אחרי כניסתו לתפקיד שר המשפטים אמר אוחנה כי "השופט הוא שופט, לא מורה דרך ולא מחנך הדור. הוא צריך לפסוק על פי החוק הקיים, לא לבטל חקיקה ולא לייצר חקיקה, למעט 'מקרים קיצונים שדגל שחור מתנוסס מעליהם', ולא נתקלתי בכאלה עד כה"[55].

חייו האישיים

אוחנה מתגורר בתל אביב עם ילדיו התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 באורגון שבארצות הברית.

אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש, לדבריו[56], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

כתבות ותחקירים

ראיונות

נאומיו:

הערות שוליים

  1. ^ עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker‏, 21 בדצמבר 2015
  2. ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
  3. ^ רינה מצליח, ‏ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בפברואר 2016‏
  4. ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
  5. ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
  6. ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
  7. ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
  8. ^ אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker‏, 13 בנובמבר 2016
  9. ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
  10. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
  11. ^ יהונתן ליס, הצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
  12. ^ עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
  13. ^ יאיר אלטמן, ‏עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
  14. ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
  15. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
  16. ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף", באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
  17. ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
  18. ^ "בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו", www.makorrishon.co.il
  19. ^ שקרנים נמאסתם!, בעמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
  20. ^ החדשות - בעקבות סירובו להצביע עם הקואליציה: ח"כ אמיר אוחנה..., mako, ‏2017-07-26
  21. ^ טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב‏, אחרי פיטורי איילת שקד: בנימין נתניהו מינה את אמיר אוחנה לשר, באתר וואלה!‏, 05 ביוני 2019
  22. ^ טובה צימוקי, ynet וצבי זרחיה, השר אמיר אוחנה הדיח את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2019
  23. ^ שר המשפטים מודה: "הרחקתי את פלמור כי הפריעה לביצוע שינויים במערכת המשפט", באתר גלי צה"ל, 19 בנובמבר 2019
  24. ^ חן מענית, ‏שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בסיגל יעקובי כמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
  25. ^ מתן ברניר, עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה, גלובס, ‏2019-09-16
  26. ^ אוחנה דוחה לספטמבר 2020 את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, www.news1.co.il
  27. ^ החדשות - אוחנה מקים ועדה שתבדוק את מח"ש, mako, ‏2019-07-14
  28. ^ דניאל דולב‏, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה!‏, 06 בפברואר 2020
  29. ^ דני זקן, חן מענית, ‏היועמ"ש התנגד, הדיון התלקח, אבל הממשלה אישרה הקמת ועדה שתבדוק את מח"ש, באתר גלובס, 9 בפברואר 2020
  30. ^ הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, י"פ 8688 מ-12 בפברואר 2020
  31. ^ יעל פרידסון וטובה צימוקי, בג"ץ הקפיא ועדת בדיקה למח"ש, אוחנה: "עשה יד אחת עם מנדלבליט", באתר ynet, 24 בפברואר 2020
  32. ^ הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
  33. ^ שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", הכנסת, ‏6 בנובמבר 2019 (ארכיון)
    הישיבה השמינית של הכנסת העשרים-ושתיים, 6 בנובמבר 2019
  34. ^ "ניר חפץ: לשר אוחנה אין חסינות - הוא מושך את הזמן בתביעה נגדו". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-10 במאי 2020. 
  35. ^ גלעד מורג, תביעת ניר חפץ נדחתה, ביקורת על השר לשעבר אוחנה: "הפר צו על דעת עצמו", באתר ynet, 15 ביוני 2021
    ת"א (ת"א) 70065-11-19 ניר חפץ נ' אמיר אוחנה, ניתן ב-15 ביוני 2021
  36. ^ השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker‏, 02.12.19
  37. ^ מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
  38. ^ מתן וסרמן, ‏כפי שהבטיח: השר אוחנה נפגש עם מבקר המדינה וביקש לבדוק את התנהלות הפרקליטות, באתר מעריב השבוע, 10 במאי 2020
  39. ^ מבקר המדינה לאוחנה: לא אבדוק את טענותיך לגבי הפרקליטות והיועמ"ש, news.walla.co.il, ‏11 במאי 2020
  40. ^ טל שניידר, ‏לראשונה בליכוד הופעל החוק הנורבגי: השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה התפטר מהכנסת, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
  41. ^ פירות השלום | ישראל הצטרפה לברית הביטחון הבין-לאומית. אמיר אוחנה: צעד חשוב לקידום שלום וביטחון - חדשות מדיניות ופוליטיקה, ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
  42. ^ אלי סניור, מפכ"ל המשטרה המיועד: מפקד מג"ב קובי שבתאי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
  43. ^ השר אוחנה המליץ על גונדר קטי פרי לתפקיד נציבת שב"ס, באתר בחדרי חרדים, 15 בדצמבר 2020
  44. ^ מכתבו של אמיר אוחנה, 8 בינואר 2021
    דניאל דולב ולירן לוי‏, היועמ"ש לאוחנה: הנחייתך לא לחסן אסירים חסרת סמכות; השר: ההחלטה תעמוד בעינה, באתר וואלה!
  45. ^ רועי רובינשטיין, טובה צימוקי, התפרצות קורונה בנווה תרצה. מנדלבליט לאוחנה: לא לחסן אסירים? הנחיה לא חוקית, באתר ynet, 15 בינואר 2021
  46. ^ תמר אלמוג, למה גם חיסון אסירים הופך לקרב פוליטי?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2021
  47. ^ דניאל דולב וספיר לוי‏, ריבלין נגד אוחנה: מניעת חיסונים מאסירים מנוגדת לערכי המדינה, באתר וואלה!‏, 14 בינואר 2021
  48. ^ בג"ץ 158/21 רופאים לזכויות אדם ואחרים נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב-31 בינואר 2021
  49. ^ פוסט של אמיר אוחנה בפייסבוק, 1 במאי 2021
    מתי טוכפלד, יעקב ברדוגו, ‏השר אמיר אוחנה בראיון: "נשתף פעולה עם כל גוף בדיקה שעליו יוחלט", באתר ישראל היום, 6 במאי 2021
  50. ^ קובץ וידאו ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  51. ^ חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
  52. ^ עמרי נחמיאס‏, ח"כ אוחנה קרא "להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק" - ועורר סערה, באתר וואלה!‏, 2 בינואר 2016
  53. ^ אמיר אוחנה: פסקת ההתגברות היא התגלמות הדמוקרטיה, באתר גל"צ
  54. ^ ריאיון עם אמיר אוחנה: "לא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון", זווית אחרת, 31 במאי 2018
  55. ^ יהודה שלזינגר, ‏"דרוש שינוי בשיטת מינוי השופטים - הווטו של המערכת המשפטית לא יכול להישאר", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
  56. ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק, בערוץ הכנסת


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0