יחסי ישראל–קטר
| יחסי ישראל–קטר | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | קטר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 11,586 |
| אוכלוסייה | |
| 10,137,533 | 3,127,495 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 540,380 | 217,983 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 53,305 | 69,699 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | מונרכיה |
היחסים בין מדינת ישראל למדינת קטר ידעו עליות ומורדות. עד לשנת 2009 קיימו המדינות יחסים דיפלומטיים וכלכליים, אולם לאחר מבצע עופרת יצוקה ניתקה קטר לאות מחאה את יחסיה עם ישראל באופן מרבי. היחסים התבטלו רשמית ב-2011 כאשר ישראל החליטה לסגור את משרדיה בקטר עקב עמדותיה האנטי ישראליות ותמיכה בחמאס.
היסטוריה
בשנת 1960 הודיעה קטר על ניתוק קשרי הדואר עם ישראל[1]. בשנות ה-70 נטלה קטר חלק בחרם הערבי על ישראל[2].
הקשר הראשון בין המדינות החל בשנת 1996 כאשר ישראל פתחה לראשונה נציגות כלכלית קבועה בדוחה, והתקיים משא ומתן על מכירת גז לישראל. זמן קצר לאחר מכן ביקר ראש הממשלה דאז שמעון פרס בקטר.
במשך השנים ביקרו בקטר אישים ישראלים בכירים מספר פעמים בהם ציפי לבני בתפקיד שרת החוץ ושמעון פרס בעת כהונתו כממלא מקום ראש הממשלה ועוד.
בתחילת שנת 2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה הורתה קטר לראש הנציגות הישראלית בדוחה לעזוב את המדינה וניתקה את קשריה הכלכליים עם ישראל[3]. עם זאת, במהלך אוגוסט 2009 הכריזה קטר כי תהיה מוכנה לחדש עם המגעים עם ישראל, בתנאי שתוקפא הבניה בהתנחלויות[4].
בעיתונות העולמית נכתב כי בין המדינות מתנהל תיאום ביטחוני הדוק[5].
כמו בדרכונים של מלזיה, בנגלדש ופקיסטן, גם בדרכון של קטר מצוין בתוכנו שהוא תקף לכל המדינות פרט לישראל.
ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן, האשים שר החוץ אביגדור ליברמן את קטר בכך שהיא מחבלת יחד עם טורקיה במאמצים המצריים להשיג הפסקת אש. במקביל החל שר התקשורת גלעד ארדן לפעול להסרת שידורי אל-ג'זירה בישראל.
במאי 2017 אמיר קטר, שייח תמים בן חמד אל ת'אני, צוטט ברשת "אל-ערבייה" באומרו כי יחסי קטר וישראל "טובים", וכי הוא נחוש לעזור לתווך הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. לאחר פרסום ההתבטאויות סוכנות הידיעות הרשמית הקטרית פרסמה כי אתר הסוכנות נפרץ וכי הופץ פרסום שקרי שיוחס לאמיר. בהמשך אותה שנה הסתייע הלובי למען קטר, הפועל בארצות הברית, בחוות דעתו של המזרחן הישראלי שמעון שפירא, שכתב לקונגרס:
"על בסיס הניסיון והידע שלי אני יכול לומר שקטר לא סיפקה נשק לחמאס. קטר מסייעת במיזמים הומניטריים כמו בניית בתים ושכונות חדשות. החומרים שמסופקים לעזה מפוקחים על ידי מערכת הביטחון הישראלית, בראשות גנרל פולי מרדכי."[6]
ספורט
ב-2011 השתתפה לראשונה הטניסאית הישראלית שחר פאר בטורניר דוחה.
ב-2013 השתתפה לראשונה נבחרת ישראל בשחייה בתחרות גביע העולם בדוחה, והשחיינית הישראלית עמית עברי אף זכתה במדליית כסף. בעת טקס הענקת מדליות למנצחים, לצד שמה הופיע דגל חסר צבע במקום דגל ישראל. כחודש לאחר מכן יו"ר איגוד הכדוריד של ישראל השתתף בקונגרס איגוד הכדוריד העולמי בדוחה ודגל ישראל לא היה נוכח בקונגרס[7]. דובר של קטר אמר כי אם נבחרת ישראל בכדורגל תעפיל לטורניר גביע העולם בשנת 2022, שייערך במדינה, הנבחרת תוכל לקחת בו חלק, על אף ניתוק היחסים בין שתי המדינות. ביוני 2015 נפגשו בכיר באיגוד הכדורסל הישראלי ויושב ראש הוועד האולימפי של קטאר[8].
לקריאה נוספת
- סמי רבל, ישראל בחזית המפרץ הפרסי, ידיעות ספרים, 2009
הערות שוליים
- ↑ קטאר הפסיקה קשר הדואר עם ישראל, חרות, 27 ביולי 1960
- ↑ א. טבק, כוויית מציעה לאסור על ישראל להשתתף בטורנירים אסייניים, מעריב, 19 באוגוסט 1974
- ↑ ברק רביד, קטאר ניתקה יחסים, ישראל בתגובה מקשה על אל-ג'זירה, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
- ↑ פנחס וולף, בישראל מגיבים בחיוב להצעת עומאן וקטאר, באתר וואלה, 14 באוגוסט 2009
- ↑ "מטוסי קרב של ישראל נחתו בקטאר", ערוץ 2, 29 ביולי 2011
- ↑ יוסי מלמן, לצד ההתנהלות השקולה, ליברמן הישן צץ השבוע כשהסית נגד ציבור שלם, באתר מעריב אונליין, 16 בדצמבר 2017
- ↑ ynet ספורט, הדגל הישראלי שוב נעלם בקטאר, באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
- ↑ ישראל וקטאר עשויות לשתף פעולה בכדורסל, 6 ביוני 2015