נאו-חסידות
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הערך לא מוגדר טוב וחסר מידע מהותי, סגנון לא אנציקלופדי.נאו-חסידות היא אהדה או קרבה רעיונית מודרנית אל החסידות ומורשתה, אם בכתיבה ואם בדרכים אחרות.
ראשוני סופרי תנועת ההשכלה היהודית הסתייגו מן החסידות, כמו גם אנשי חכמת ישראל במערב אירופה. אצל היינריך גרץ מכונה החסידות 'הזייה', והוא מעמת בין הופעתה החשוכה, לדעתו, לבין הופעת אור ההשכלה בישראל, על ידי משה מנדלסון. גם בספרות ההשכלה בגליציה עמדה החסידות במוקד התקפות ארסיות, כמו בחיבוריהם הסאטיריים של יוסף פרל ויצחק ארטר.
אם בספרותה של תנועת ההשכלה היהודית מקובל היה להציג את החסידות באור שלילי, באה תקופת התחייה בספרות היהודית החדשה ושינתה במידה רבה את היחס המודרני אל החסידות.
בין הסופרים וההוגים המודרניים שעסקו בכך היו אליעזר צבי צווייפל, שמעון דובנוב בצעירותו, י"ל פרץ, יהודה שטיינברג, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מרטין בובר, הלל צייטלין, בר טוביה, שמואל אבא הורודצקי ומרדכי בן יחזקאל.
גם בדורות שלאחר מכן הופיעו חיבורים מודרניים המציגים את המאור שבחסידות, כמו יצירות של אברהם יהושע השל, זלמן שחטר-שלומי, אלי ויזל, ארתור גרין, פינחס פלאי וחיים פוטוק.
במאה העשרים ואחת נוצרה תנועה בזרם הדתי לאומי המתקרבת לחסידות, ויונקת השראה מרעיונותיה, ללא אימוץ אורחות החיים המקובלים בחסידות כיום[1].
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- דוד אסף, 'שונאים – סיפור אהבה? התפתחויות במחקר יחסי הגומלין בין החסידות וההשכלה', ישראל ברטל ושמואל פיינר (עורכים), ההשכלה לגווניה: עיונים חדשים בתולדות ההשכלה ובספרותה, ירושלים תשס"ה, עמ' 200-183.
- תומר פרסיקו, נאו-חסידות והמתח המובנה בין הרוחניות העכשווית להלכה, מתוך דעות גיליון 54
- דניאל רייזר, חסידות המאה העשרים וניצני הנאו-חסידים, מתוך דעות, גיליון 54
.png){kind=small}
הערות שוליים
- ↑ ראו בקטגוריה:חסידות חדשה, בין מייצגי ומובילי תנועה זו ניתן למנות את הרב שג"ר, הרב יהושע שפירא, הרב עדין שטיינזלץ, אלחנן ניר, וכן את רבי ישראל פרידמן בן-שלום.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] נאו-חסידות22519096