בצקת מקולרית על רקע סוכרת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־03:18, 17 ביולי 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בצקת מקולרית על רקע סוכרת (באנגלית: Diabetic Macular Edema) היא מחלת עיניים הנוצרת כתופעת לוואי של מחלת הסוכרת ומוכרת גם כרטינופתיה סוכרתית. הפגיעה בראייה נגרמת בשל זרימת דם מוגברת המייצרת לחץ על כלי הדם ברשתית, אשר מתחילים להפריש נוזל המתעבה במרכז הראייה עד שנוצרת בצקת. הבצקת המקולרית פוגעת בראייה ומהווה סיכון משמעותי לעיוורון. בדיקות שגרה ואבחון מוקדם יוכלו להאט את קצב המחלה[1].

רטינופתיה סוכרתית - גורמים

רטינופתיה סוכרתית פוגעת בעיקר בחולים "ותיקים" בסוכרת - מחלה המשפיעה על מערכות הגוף השונות, וביניהן כלי הדם הקטנים בגוף. ברשתית העין מצויים כלי דם קטנים רבים, אשר נשחקים בעקבות המחלה, נוזלים מתחילים לדלוף מדפנותיהם וגורמים למשקעים. דליפה במרכז הרשתית (מקולה) תגרום להצטברות נוזלים במרכז הראייה ולירידה בחדות הראייה עקב כך. בשלב מתקדם יותר ייווצרו דימומים לתוך העין, ועם התקדמות המחלה טשטוש הראייה יחמיר עד למצב של אובדן ראייה[2].

גורמי סיכון להתפרצות המחלה

סוכרת

חולי סוכרת הסובלים מסוכרת במשך שנים ארוכות נמצאים בסיכון גבוה ללקות ברטינופתיה סוכרתית, שכן היא יוצרת נזק מצטבר לכלי הדם הקטנים הנמצאים בשפע ברשתית העין.

הריון

נשים בהריון הסובלות מסוכרת או שסבלו מרטינופתיה סוכרתית טרם ההריון, עלולות ללקות במחלה או לחוות החמרה שלה, ומומלץ כי ייבדקו במהלך הטרימסטר הראשון להריון, יימצאו במעקב במהלכו וכשנה לאחר הלידה.

סוכר לא מאוזן

חולי סוכרת בעלי רמות גבוהות וקבועות של סוכר בדם הינם קבוצת סיכון גם כן. שמירה על רמות סוכר תקינות מקטינה את הסיכוי ללקות ברטינופתיה סוכרתית ומאטה את התקדמות המחלה עבור הלוקים בה.

לחץ דם גבוה

חולי סוכרת הסובלים מלחץ דם גבוה נוטים יותר לסיבוכים המשפיעים על כלי הדם ככלל ועל כלי הדם בעין בפרט.

עישון

מכיוון שעישון נמצא בקורלציה עם מחלות הקשורות לכלי דם קטנים, קיימת אסכולה הטוענת כי עישון מגביר את הסיכוי ללקות ברטינופתיה סוכרתית בקרב חולי סוכרת.

רוזיגליטזון

נטילת רוזיגליטזון בקרב חולי סוכרת סוג 2, מעלה אף היא את הסיכון לרטינופתיה סוכרתית במקולה, החלק המרכזי של הרשתית.

אבחנה

אבחון רטינופתיה סוכרתית נעשה אצל רופא עיניים, בעזרת צילום OCT של הרשתית. במסגרת צילום OCT (דימות אופטית קוהרנטית או Optical coherence tomography) נשלחים גלי אור אל שכבות הרשתית, ונעשית הדמיה שמטרתה לבדוק את כמות הנוזל המצטבר בין השכבות בדיוק של מיקרונים בודדים. בדיקה זו מגלה את קיומה של בצקת ברשתית וכיצד הרשתית מגיבה לטיפול. מדובר בתהליך פשוט וקצר שאינו כואב או מלווה בתופעות לוואי, וניתן לחזור עליו שוב לפי הצורך. [3].

רטינופתיה סוכרתית - מניעה וטיפול

מניעה

חשוב להקפיד על מעקב רפואי אחר מצב הרשתית, אצל רופא עיניים או אופתלמולוג, הן במסגרת בדיקות שגרתיות והן כאשר חשים שינויים בראייה כדוגמת ראייה כפולה, אובדן ראייה, לחץ או כאב, שיכולים להעיד על נזק אפשרי לרשתית[4]. אבחון וטיפול מהירים[5] יכולים למנוע ירידה חמורה יותר בכושר הראייה ואף במקרים מסויימים לאפשר שיקום של ראייה שנפגעה. שליטה ברמות הסוכר בטווח המטרה וויסות לחץ הדם מסייעות אף הן להפחתת הסיכויים להחמרת המחלה או התפרצותה.

טיפול

הפגיעה בראייה מתרחשת כאשר נוזל וחלבון דולפים מכלי דם לא תקינים בעין ומצטברים במרכז הראייה ברשתית (מקולה). לתופעה זו קשור חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" (vascular endothelial growth factor) ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים. על מנת לחסום את פעילותו, מוזרקות לעין תרופות נוגדות פעילות לחלבון:

  • אייליה - תרופה הרשומה לשימוש בישראל ובעולם לטיפול בבבצקת מקולרית על רקע סוכרת, ולטיפול בפגיעה בראייה הנגרמת עקב מחלות רשתית[6]. בזכות עוצמת הקישור של אייליה מתאפשר להזריק אותה בתדירות נמוכה יותר מזו של תרופות אחרות. נמצא שהזרקה במינון של 2 מ”ג היא בעלת אפקטיביות ביולוגית למשך 83 ימים, לעומת האפקטיביות של כ-30 ימים בתכשירים המקובלים עד כה. אייליה כלולה בסל המשלים של מכבי שירותי בריאות, שירותי בריאות כללית וקופת חולים מאוחדת אולם אינה כלולה בסל הבריאות של מדינת ישראל. אייליה מאושרת ורשומה לשימוש גם בארצות הברית[7][8] ובאירופה[9][10].
  • אווסטין (Avastin) - היא תרופה אנטי סרטנית הפוגעת ביכולתו של הגידול הסרטני ליצור כלי דם - אנגיוגנזה. ה-Avastin היא תרופה זולה יחסית ולא נערך בה מחקר מקיף עבור הטיפול בבצקת מקולרית על רקע סוכרת, לפיכך היא אינה מאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) למטרה זו. למרות זאת, רופאים ומטופלים משתמשים בה בהצלחה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין.
  • לוסנטיס (Lucentis) - החברה המייצרת את האווסטין (נוברטיס), פיתחה תרופה דומה עם מולקולה קטנה יותר בשם Lucentis, אשר קיבלה ביולי 2006 אישור ("התוויה") של מנהל המזון והתרופות האמריקאי עבור טיפול ב-AMD רטוב[11] ה-Lucentis יקרה פי 20 ויותר מן האווסטין (עקב עלות המחקרים וסיבות מסחריות), למרות שמדובר באותה מולקולה כמעט[12].

השילוב של טיפול תרופתי וטיפול טבעי באמצעות צמחי מרפא ודיקור סיני (אקופונקטורה) נמצא יעיל[13] לעיכוב השלבים הראשונים של המחלה ובטוח לשימוש. הטיפול הטבעי מעודד יצירת אספקת דם לרשתית וברשתית עצמה, ומסייע במניעת איסכמיה (מחסור של חמצן ברקמה), ההגורמים לפגיעה חמורה ברשתית ובראייה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ "רטינופתיה סוכרתית: גורמים", אתר "מכבי שירותי בריאות"
  2. ↑ "רטינופתיה סוכרתית: רואים סוכר בעיניים", אתר "שירותי בריאות כללית"
  3. ↑ "רטינופתיה סוכרתית", אתר המרכז הרפואי הדסה
  4. ↑ "גישה טיפולית בעין סוכרתית", ד"ר ענת רוזנבלט,"ויקירפואה"
  5. ↑ "רטינופתיה סוכרתית", ד"ר יוסף פרנץ, מנהל היחידה לניתוחי רשתית וזגוגית, מרכז רפואי מאיר, אתר "עמותת לראות למניעת עיוורון בישראל"
  6. ↑ עלון לרופא, אייליה, אגף הרוקחות במשרד הבריאות
  7. ↑ FDA approves Eylea for Diabetic Macular edema
  8. ↑ FDA approves Eylea for wAMD
  9. ↑ EU Panel OKs Aflibercept (Eylea) for Diabetic Macular Edema
  10. ↑ European Medicines Agency authorization details - Eylea
  11. ↑ ראו למשל דיווח חדשותי
  12. ↑ ד"ר דויד האוזר, "אווסטין או לוסנטיס": מחקר CATT שפורסם ב-2011 הראה כי בתקופת של שנה אחת, אין הבדל משמעותי ביעילות של אווסטין ולוסנטיס כטיפול בניוון מקולרי רטוב
  13. ↑ The effectiveness and safety of a danshen-containing Chinese herbal medicine for diabetic retinopathy: A randomized, double-blind, placebo-controlled multicenter clinical trial, Journal of Ethnopharmacology

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בצקת_מקולרית_על_רקע_סוכרת&oldid=666780"