אלעזר הכהן הגדול
אלעזר היה כוהן גדול יהודי (260 - 245 לפנה"ס) בימי בית שני. הוא היה בנו של חוניו הראשון ואחיו של שמעון השני.[1]
אלעזר היה הכהן הגדול המעורב בתקשורת עם תלמי השני שנדונה באיגרת אריסטיאס. על פי האיגרת, שלח אלעזר שבעים ושניים זקנים יהודים, שישה מכל שבט משבטי ישראל, אל האי פארוס על מנת לספק לספריית אלכסנדריה תרגום יווני לתורה, המכונה גם תרגום השבעים.[2]
ראו גם
- כהן גדול (כולל רשימת הכהנים הגדולים לישראל)
הערות שוליים
- ↑ Ingrid Hjelm (1 בינואר 2000). The Samaritans and Early Judaism: A Literary Analysis. Continuum International Publishing Group. pp. 133–. ISBN 978-1-84127-072-2. נבדק ב-16 בדצמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ James J. Clauss; Martine Cuypers (17 במאי 2010). A Companion to Hellenistic Literature. John Wiley & Sons. pp. 419–. ISBN 978-1-4051-3679-2. נבדק ב-16 בדצמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ H. T. Spence (2010). The Canon of Scripture. Foundations Bible College. pp. 148–. ISBN 978-1-882542-52-9. נבדק ב-16 בדצמבר 2012.
{{cite book}}: (עזרה)
| תארים יהודיים | ||
|---|---|---|
| קודמו בתפקיד: שמעון השני |
כהן גדול אמצע המאה ה־3 לפנה"ס |
יורש התפקיד: מנשה דודו |
