סוליטר רודריגז
 סוליטר רודריגז
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | יונאים |
| משפחה: | יוניים |
| תת־משפחה: | דודואים |
| סוג: | סוליטר רודריגז |
| מין: | סוליטר רודריגז |
| שם מדעי | |
 Pezophaps solitaria
| |
סוליטר רודריגז ׁׁ(שם מדעי Pezophaps solitaria), היה מין עוף שנכחד שאיבד את יכולתו לעוף, מתת-משפחת הדודואים (Raphinae) שבסדרת היונאים. הוא היה אנדמי לאי רודריגז השוכן 574 קילומטרים מזרחה לאי מאוריציוס באוקיינוס ההודי. הייתה לו קרבת משפחה הדוקה עם הדודו שנכחד באי מאוריציוס במחצית השנייה של המאה ה-17. יונת ניקובר היא בת המשפחה הקרובה ביותר לסוליטר רודריגז שהשתמרה עד היום.
מבנה
גודלו של הרודריגז סוליטר היה כגודלו של ברבור והוא הפגין דו-צורתיות זוויגית. מבנה גופו של הזכר היה גדול יותר מזה של הנקבה, וגובהו יכול היה להגיע ל-90 סנטימטרים ולמשקל 28 קילו, בעוד שגובהה של הנקבה הגיע ל-70 סנטימטרים ומשקלה ל-17 קילו. צבען של נוצות הזכר היו אפור וחום וצבען של נוצות הנקבה היו חוורות יותר. על בסיס מקורו העדין והמאונקל של הסוליטר רודריגז הופיע פס שחור וצוארו ורגליו היו ארוכים. שני המינים היו מאד טריטוריאליים והם עשו שימוש בכנפיהם הגרמיות ללחימה. הנקבה נהגה להטיל ביצה אחת בלבד ושני המינים דגרו עליה לחלופין. אבני קורקבן סייעו לעיכול מזונם שכלל פירות וזרעים.
היסטוריה
הסוליטר רודריגז הוזכר לראשונה במאה ה-17 ותואר בפרוטרוט על ידי פרנסואה לגואט (François Leguat) שהיה מנהיגה של קבוצת פליטים הוגנוטים צרפתים שהתיישבו ברודריגז בין השנים 1691–1693. הוא ניצוד בידי האדם ובעלי החיים שגרמו להכחדתו בסוף המאה ה-18. מלבד הדיווחים של לגואט שלוו באיור של הרודריגז סוליטר, ומספר תיאורים נוספים שהתגלו, לא היה כמעט מידע אודות הציפור, עד לעת שבה נמצאו במערה עצמות מאובנים של סוליטר רודריגז בשנת 1789. בעקבות זאת התגלו אלפי עצמות נוספות בחפירות שנערכו באזור.
טקסונומיה
פרנסואה לגואט היה הראשון שכינה את העוף "סוליטר", תוך התייחסות להרגליו המבודדים.
הקליידוגרמה שיצרה בת' שפירו, פרופסור לאבולוציה ולאקולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, בשיתוף פעולה עם עמיתים למחקר בשנת 2002, מצביעה על קשרי המשפחה הקרובים של הסוליטר רודריגז בתוך משפחת היוניים.[1] קליידוגרמה דומה התפרסמה בשנת 2007. בקליידוגרמה זו התחלפו המיקומים בין יונת הכתר ויונת סמואה ונוספו בבסיסה יונת הפסיון (Otidiphaps nobilis) ויונת-קרקע דקת-מקור (Trugon terrestris).[2]
| |||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ↑ קליידוגרמה של הסוליטר רודריגז, על פי שפירו 2002 The Dodo and the Solitaire: A Natural History, Jolyon C. Parish, Indianana University Press, 2013, עמ' 340
- ↑ Mitochondrial and Nuclear DNA Sequences Support a Cretaceous Origin of Columbiformes and a Dispersal-Driven Radiation in the Paleogene באתר עיתון אוקספורד
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סוליטר רודריגז23781823