אח"י מולדת
שגיאות פרמטריות בתבנית:אונייה
פרמטרים [ מצבה כיום ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
 | |
| אח"י מולדת | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | ספינת טילים |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | סער 4 "נדרן". |
| סדרה קודמת | סער 4 "תכלית". |
| סדרה עוקבת | סער 4.5, "חוחית". |
| אוניות בסדרה | אח"י עצמאות, אח"י ניצחון, אח"י מולדת ואח"י קוממיות. |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנות ישראל |
| הוזמנה | 1967 כספינה רביעית במסגרת פרויקט סער 4. 'נדרן'. |
| הושקה | 22 במרץ 1979 |
| תקופת הפעילות | 1979–הווה (כ־46 שנים) |
| אחריתה | נמכרה בשנת 2000 לצי סרי לנקה |
| מלחמות וקרבות |
 מלחמת לבנון הראשונה |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 415 טון; מקסימלי 450 טון |
| אורך | 58 מטר |
| רוחב | 7.8 מטר |
| שוקע | 2.5 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | מרבית 35 קשר |
| גודל הצוות | 50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים |
| טווח שיוט | 4,800 מיל ימי ב 19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר. |
| גובה התרנים | 10 מטר |
| הנעה | 4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v |
| צורת הנעה | 4 מדחפים |
| כמות הדלק | 60,000 ליטר |
| מתקני התפלה | שני מעבים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
|
| אמצעי גילוי ול"א | מכ"ם "דגון" תחום S תוצרת חברת אלתא, מכ"ם בקרת אש "אוריון" בתחום X תוצרת חברת סלניה. |
אח"י מולדת היא ספינת טילים מסדרת סער 4, אשר נבנתה במספנות ישראל, במסגרת סדרת המשך, כדי לאפשר שיט פתוח למדינת ישראל בים התיכון. הספינה שירתה בשייטת ספינות הטילים של חיל הים מהשקתה בשנת 1979 ועד הוצאתה מהשירות בשנת 2000, כשנמכרה לצי סרי לנקה.
היסטוריה
ערך מורחב – ספינות סער
ששת הספינות מסדרת סער 4 יועדו לשרת בזירת הים האדום. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים האדום תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. בעת מלחמת יום הכיפורים זכו ספינות סער להצלחה בקרבות הטילים. עם זאת נוכח שר הביטחון משה דיין בצורך לאבטחת שיט במרכז הים התיכון. ואישר בנייה של שש ספינות נוספות – "פרויקט נדרן". אח"י מולדת נבנתה שלישית בפרויקט זה.
שם הספינה והשקתה
הספינה הושקה במספנות ישראל ב-22 במרץ 1979 הגברת המשיקה הייתה מרים איתן אשתו של הרמטכ"ל רפאל איתן שנכח גם הוא בהשקה בצי הסוחר הישראלי שירתה בשנים 1961–1970 אוניית נוסעים בשם מולדת שהפליגה בקו בין חיפה למרסיי עם כניסות עונתיות לג'נובה ונפולי.[1] אין ולא הייתה בחיל הים הישראלי ספינה נוספת בשם "מולדת".
-
רס"ן אלי רגב וצוות אח"י מולדת בטקס השקת הספינה 22 במרץ 1979. -
בימת המכובדים בטקס השקת אח"י מולדת. -
אח"י מולדת לאחר השקתה, 22 במרץ 1979.
הפלגות ומבצעים
מבצע פעולה מוצלחת - ב-4 במאי 1980 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן אלי רגב, ביקור בנמל אלכסנדריה כאורחי הצי המצרי. הכח כלל גם את אח"י קוממיות בפיקוד רס"ן יעקב גז כספינת פיקוד של אל"ם אברהם בן שושן.
גלריה
-
הנחת זרים באנדרטת החייל האלמוני של חיל הים המצרי המצרי במסגרת ביקור ספינות הטילים באלכסנדריה, מאי 1980. -
מפקד חיל הים המצרי, פריק בחרי מוחמד עלי מוחמד אמין, חותם בספרי האורחים של הספינות אח"י מולדת ואח"י קוממיות, מאי 1980.
טיבוע אניית מחבלים
- ערך מורחב – טיבוע אניית מחבלים אטווירוס
בערב יום העצמאות 1985 חיסלה אח"י מולדת בפיקוד רס"ן דני הלוי את אניית המחבלים ATTAVIROS בדגל פנמה. המחבלים שעל האונייה היו בדרכם לפיגוע בקריה בתל אביב.
האנייה יצאה מאלג'יר תוכניתם הייתה להגיע לנקודת הורדה במרחק של כ־60 מייל ימי (כ־110 ק"מ) ממערב לתל אביב. שם היו אמורים לצאת ממנה 20 לוחמי קומנדו של אש"ף על גבי שלוש סירות גומי מהירות.
המודיעין הימי קיבל על כך מידע ומבצע דרך נץ שיעדו לסיכול הפיגוע התבצע בתחילת אפריל. לאחר שהוברר כי ATTAVIROS לא נפגעה בנמל אנבה באלג'יר החלו סריקות וחיפושים אחריה.
ב-19 באפריל 1985 נשלחה אח"י מולדת לחיפוש מול תל אביב. אח"י מבטח בפיקוד רס"ן ירון צחר נשלחה לחפוש בגזרה צפונית יותר. לקראת חצות בליל 19–20 מתגלה מקבץ האוניות היוצאות מתעלת סואץ וביניהן אובחנה מטרה שתעבר קרוב לחוף הישראלי. מולדת התקרבה לזיהוי מגלה שזו האטווירוס שמסרבת לעצור לבדיקה. תוך כדי הדיבורים נורית רקטה RPG לעבר המולדת. הלוי מרחיק את הספינה במרחק של 2.7 ק"מ, הוא פותח בירי תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. 42 פגזים נורים אל עבר ה"אטבירוס" שטובעת. אח"י מבטח שהצטרפה במהירות גבוהה מסייעת לחיפוש. נאספים 8 ניצולים מהם 5 מחבלים ו-3 אנשי צוות.
לכידת אמל"ח מחבלים
ב-11 בספטמבר 1985 -לכידת מחבל פלסטיני בכיר. כח בפיקוד סא"ל דרור אלוני שכלל את אח"י עצמאות (בפיקוד רס"ן עפר דובנוב) ואח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), תפס 14 מיל ממערב לביירות, את האניה אופורטיוניטי ועצר את סגן מפקד כוח 17 עם כסף רב של הפתח. בפעולה השתתף גם דבור שארב במבואות צידון.
ב-30 באוגוסט 1986 השתתפה אח"י מולדת בפיקוד נועם פייג עם אח"י אילת (סער 2), בפיקוד אסף בר, צוות השתלטות משייטת 13, בסיוע מטוס סיור ימי "שחף", בלכידת אוניית הסוחר הלבנונית 'אמל' שהייתה בדרכה לנמל 'חלדה' (דרומית לבירות), כשעל סיפונה 3 מכולות אמלח, סירה מהירה ו-10 אנשי צוות. האניה הובאה לחיפה אמצעי הלחימה פורקו ממנה והיא שוחררה לדרכה.
ב-10 בספטמבר 1986 - אח"י מולדת (בפיקוד נועם פייג), עם דבור 881 (בפיקוד מיכה שיטקין) בסיוע מסוקי קרב, גילו סירת גומי 600 מטר מהחוף כחמישה ק"מ מצפון לצור (לבנון) וירו לעברה. חלק מהמחבלים נפגעו והיתר הצליחו לברוח עם הסירה לחוף.
מפקדי הספינה
| רס"ן ושם | תקופת כהונה כמפקד הספינה | פעילות | תמונה | ||
| אלי רגב | מפברואר 1979 עד יולי 1981 | השקה והכנסת הספינה לכשירות וביקור במצרים |  | ||
| זאב ינובסקי | אוגוסט 1981 עד 1982 | מקום ראשון בוחן כשירות | |||
| מיכאל קיסרי | מיולי 1982 עד יוני 1983 | הזירה הימית במלחמת שלום הגליל | |||
| אריה בן יואב, | 1983-1985, | תקיפת אי הארנבות | |||
| דני הלוי | 1985 | הטבעת אטבירוס |  | ||
| נועם פייג | 1987-1985 | לכידת אמל"ח ופגיעה במחבלים | |||
| גיא שוהם | |||||
| שלומי מיכאל | 1989-1988 | ||||
| אלון וייס | |||||
בצי סרי לנקה
בשנת 2000 נמכרה אח"י מולדת יחד עם אחותה אח"י קוממיות לצי סרי לנקה. שמה הנוכחי בחיל הים של סרי לנקה הוא SLNS Suranimala מספר צי P-702.
מקורות וקריאה נוספת
- אלבום כלי שיט בחיל הים, הוצאה לאור חיל הים, 1992, עמ' 131–132.
- יגאל אוחיון, אח"י גאולה – תפארת השייטת מורשת קרב 1981-1989,
- דני הלוי תיאור הטבעת 'אטבירוס', ספר אלקטרוני, 1989.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- רון גינזבורג וחיים כהן פעולה מוצלחת" ביקור בנמל אלכסנדריה מאי 1980 באתר משמר המורשת הימית.
- זאב ינובסקי פיקוד על אח"י מולדת באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2019.
הערות שוליים
- ↑ הלל ירקוני, שבעים שנות ספנות עברית בארץ ישראל עמ' 194.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אח"י מולדת26325754