סער 4.5

ספינות הטילים מסדרת סער 4.5

אח"י סופה, ספינת טילים מדגם "נירית", במהלך מבצע צוק איתן
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי
דגל הצי
סדרה	סער 4.5
סדרה קודמת	סער 4
סדרה עוקבת	סער 5
אוניות בסדרה	אח"י חץ, אח"י כידון, אח"י יפו, אח"י תרשיש, אח"י חרב, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י סופה, אח"י עליה ואח"י גאולה
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
תקופת הפעילות	1981 – בשירות פעיל (כ־43 שנים)
אחריתה	אח"י עליה ואח"י גאולה נמכרו למקסיקו באמצע שנת 2004
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	488 טונה
אורך	61.7 מטר
מהירות	35 קשר
גודל הצוות	53
הנעה	4 מנועי דיזל MTU 396 16v ו-4 גנרטורי Caterpillar 3306
אמצעי גילוי ול"א	מערכות לוחמה אלקטרונית, אמצעי הטעייה נגד טילים ושבשים מתוצרת אלישרא
חימוש	טילי ים-ים הרפון טילים נגד טילים ברק תותח אוטו מלרה 76 מ"מ נגד מטרות שטח ונגד מטוסים תותח 6 קני שני תותחי אורליקון 20 מ"מ טילי כתף נגד מטוסים סטינגר
מסוקים	יורוקופטר AS-565 פנתר "עטלף" בדגם חוחית.

ירי מתותח 76 מ"מ בירכתי אח"י סופה

חתך ספינת טילים מדגם סער 4.5

סער 4.5 הוא שם כולל לשלושה דגמים של ספינת טילים (סטי"ל) של חיל הים הישראלי: סער 4.5 חוחית, סער 4.5 נושב וסער 4.5 נירית. האחרונות מרכיבות, נכון ל-2015, את עיקר הכוח של שייטת ספינות הטילים. הספינות נבנו במספנות ישראל.

היסטוריה

ערך מורחב – ספינות סער

דגמים אלה מהווים שיפור לספינות סער 4.

דגמי "נושב" ו"חוחית" נכנסו לשירות חיל הים בתחילת שנות השמונים של המאה העשרים.

בדגם סער 4.5 "חוחית" נוסף גם מנחת מסוקים והאנגר למסוק דולפין, שהוחלף בהמשך במסוק יורוקופטר AS-565 פנתר. שני הסטי"לים מדגם "חוחית" אח"י גאולה ואח"י עליה, הוצאו מהשירות ב-2004, לאחר שהוחלט למכור את הספינות למקסיקו.

בתחילת שנות השמונים נבנו שתי ספינות סער 4.5 דגם "נושב" (ללא מנחת והאנגר): אח"י רומח ואח"י קשת.

החל מסוף שנות השמונים של המאה העשרים ועד תחילת שנות ה-2000 נקלטו בחיל הים סטי"לים מדגם "נירית".

שתיים מספינות ה"נירית" הן שתי ספינות ה"נושב" .

השדרוגים העיקריים בספינות אלה לעומת סער 4 היו במערכות האלקטרוניות: שליטה ובקרה, גילוי וזיהוי, בקרת אש, מכ"ם, סונאר, לוחמה אלקטרונית וקשר.

השינוי הבולט ביותר היה בהתקנת תורן מחופה, אשר מאפשר נשיאת אנטנות ומכשור חדיש. שדרוג נוסף היה החלפת מערכת ההשטה והמנועים. הספינות מדגמי סער 4.5 הן ארוכות יותר וההדחק שלהן גדול יותר. הודות להגדלת ממדי הספינה התאפשר גם שיפור בתנאי החיים של הצוות.

אח"י חץ הייתה הספינה הראשונה מדגם "נירית" שבה הותקנו מערכות לחימה חדשות והיא שימשה כספינת ניסויים לאמל"ח העתידי (הן לספינות ה"נירית" והן לסער 5).

בהמשך הוסבו אח"י רומח ואח"י קשת שהיו מדגם "נושב" בתהליך שדרוג מקיף לדגם "נירית",

שאר ספינות "נירית" הן: אח"י כידון, אח"י יפו, אח"י תרשיש, אח"י חרב ואח"י סופה.

בשנת 2008 הוסבו שתיים מהספינות לדגם "נירית נצ"ל" - תותח ה-76 מ"מ בירכתי הספינה הוסר ובמקומו הותקן סונאר נגרר, ונוספו טורפדות נגד צוללות.

בשנת 2017 החל צה"ל בשדרוג נוסף לספינות ה"נירית": השדרוג כולל הוספת מכ"ם חדש והתקנת משגרי טילי תמוז המאפשרים פגיעה מדויקת במטרות חוף.

פעילות מבצעית

סטי"לים מדגם סער 4.5 נוטלים חלק בפעילות המבצעית של חיל הים במשך למעלה מ-40 שנה, מתחילת שנות השמונים:

שתי ספינות ה"נושב" השתתפו במלחמת לבנון הראשונה (מערכת שלום הגליל) וספינות ה"נירית" נטלו חלק בסגר הימי על לבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה ובהפגזת יעדי חוף.

בגזרת עזה ספינות אלה פעילות באכיפת הסגר הימי על הרצועה. במהלך סבבי הלחימה השונים ברצועה (מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן) השתתפו ספינות ה"נירית" בהפגזת יעדי חוף שבאה לידי ביטוי בירי פגזי 76 מ"מ וגם בירי טילים מדויקים.

ספינות סער 4.5 השתתפו בעצירת המשט לעזה ב-2010 וכן בלכידת ספינות נשק שונות כדוגמת הוויקטוריה (אח"י סופה) והקלוס סי (אח"י חץ).

לקריאה נוספת

• משה אימבר, "שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים", חיל הים - שייטת 3, ההוצאה לאור - משרד הביטחון, 2005.
• זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018, עמ' 276–278.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סער 4.5 בוויקישיתוף

• ספינת טילים מדגם סער 4.5, באתר חיל הים הישראלי, 2
• כתבה על אח"י סופה באתר פרש
• אריה קיזל, סער מסוג אחר - סער 4.5, 'בין גלים' 180 אפריל 1990 עמ' 5.

• D-Mittch Sa'ar 4.5 (Hetz) class fast attack craft of the Israeli Navy navalanalyses 17 April 2017.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35603838סער 4.5