מבצע דרך נץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע דרך נץ
תאריכי הסכסוך 4 באפריל 1985
מקום נמל ענאבה, אלג'יריה
קואורדינטות
36°54′11″N 7°47′03″E / 36.903055555556°N 7.7841666666667°E / 36.903055555556; 7.7841666666667
תוצאה הטבעת הספינה "מון לייט"
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה

מפקדים

?

כוחות
משך המבצע כשלושה שבועות, כולל ההפלגה אל היעד ובחזרה

מבצע דרך נץ הוא פשיטה שבוצעה על ידי שייטת ספינות הטילים ושייטת 13 של חיל הים הישראלי ב-4 באפריל 1985, בו טיבעו כוחות שייטת 13 בנמל ענאבה שבאלג'יריה את הספינה "מון לייט", שנועדה לשמש את ארגון אש"ף כדי לבצע פיגוע מיקוח בישראל.

רקע

מידע מודיעיני שנאסף בקהילת המודיעין הישראלית הצביע על כוונת אש"ף לבצע פיגוע מיקוח בישראל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הפיגוע תוכנן על ידי אבו ג'יהאד ובמסגרתו היו אמורים להפליג מאלג'יריה לישראל מחבלים כנוסעים סמויים החבויים במכולה שעל סיפון ספינת משא. תוכנן כי המחבלים ירדו מהספינה במרחק 60 מייל מחופי תל אביב על גבי שלוש סירות גומי כשהם מצוידים ברובים, מטולי אר פי ג'י וחומר נפץ. לאחר נחיתתם בחוף בת ים תוכנן כי המחבלים יטביעו או יקברו את סירות הגומי, ולאחר מכן ישתלטו על אוטובוס מלא בנוסעים. המחבלים תכננו לחדור עם האוטובוס לבסיס הקריה, שם היו אמורים לתפוס קצינים בכירים כבני ערובה, בנוסף לנוסעי האוטובוס. תמורת בני הערובה תכננו המחבלים לדרוש שחרור של כ-150 אסירים ערביים הכלואים בישראל. אם המבצע ישתבש תוכנן כי המחבלים יבצעו ירי לשם הרג המוני. לצורך המבצע רכש אש"ף שתי ספינות משא בינוניות, "מון לייט" ו"אטווירוס", שעגנו בעיר ענאבה שבמזרח אלג'יריה סמוך לגבול תוניסיה, מרחק 2,900 קילומטרים מחופי ישראל.

לאחר דיון במטה הכללי, החליט הרמטכ"ל, משה לוי, לקבל את המלצת מפקד חיל הים, האלוף אברהם בן שושן, על טיבוע הספינות בפשיטה של כוח שייטת 13. מפקד שייטת ספינות הטילים, שמעון מאיר, נקבע כמפקד המבצע, ועל כוח שייטת 13 פיקד ידידיה יערי, מפקד שייטת 13.

מהלך המבצע

הכוח כלל ארבע ספינות טילים[1] ובהן אח"י קשת, בפיקוד רס"ן חזי משיטה, ועל סיפון שתיים מהן כוח שייטת 13. לאחר הפלגה ארוכה בת כשבועיים בים סוער הגיעו ספינות חיל הים לקרבת נמל ענאבה. בליל 14/15 אפריל 1985 חדר כוח השייטת, בפיקוד ידידיה יערי, לנמל ענאבה בצלילה חשאית. הכוח סרק את האוניות הרבות שבנמל, זיהה את הספינה "מון לייט", הטמין מטען חבלה ימי לדופן הספינה ונסוג חזרה לספינת חיל הים שהמתינה לו בקרבת הנמל. העמסת הכוח אל ספינות הטילים הייתה קשה עקב הרוח החזקה במהירות של 50 קשר והגלים הגבוהים ונמשכה עד אור ראשון. דקות אחדות לאחר העמסת כוח השייטת בבטחה לספינה התפוצץ מטען החבלה והספינה טבעה[2].

לאחר המבצע

העובדה שספינת אש"ף השנייה ה"אטווירוס" לא נמצאה בנמל ענאבה הביאה לחשש שהיא עושה דרכה לישראל. לפיכך, הוגברו סיורי הבט"ש לאורך חופי ישראל. ואכן, ה"אטווירוס" הייתה כבר בדרכה כשעל סיפונה כעשרים מחבלים ושמונה אנשי צוות. ב-20 באפריל בשעה 22:00 זיהתה ספינת הטילים אח"י מולדת בפיקוד סא"ל דני הלוי קבוצה גדולה של 25 אוניות מפליגות צפונה מאזור פורט סעיד. בשעה 23:15 החליט מפקד אח"י מולדת להתמקד במטרה שנעה לכיוון צפון מזרח. חלק משם הספינה זוהה באור זרקור. בשלב זה סבה ה"אטווירוס" לאחור לכיוון המים הטריטוריאליים המצריים. אח"י מולדת המשיכה לעקוב אחריה ובשעה 23:37 זוהתה הספינה בוודאות לפי פרטים חיצוניים במבנה הספינה. קריאות להזדהות ולעצור בערוץ הקשר הבינלאומי שקראו אליה לוחמי אח"י מולדת לא נענו. בשעה 00:09 בוצע ירי אזהרה לעבר הספינה. בשעה 00:30 בוצע ירי לעבר חרטום הספינה. בשעה 00:47 בוצע ירי לעבר גשר הספינה. בשלב זה כבה האור בגשר הספינה ונורתה ממנה רקטת אר פי ג'י לעבר הסטי"ל הישראלי. בתגובה פתח הסטי"ל באש תותח על הספינה שהביא להתפוצצות התחמושת שעליה ולטביעתה המיידית.

נאספו שמונה ניצולים והחלה חקירתם מיד עם העלאתם לאוניות חיל הים. בחקירה התברר שאוניית המחבלים תוכננה להוריד את המחבלים כשעתיים בלבד לאחר שנתפסה. משהוברר שמחבלים לא הספיקו לפרוק מהאניה הורדה רמת הכוננות הגבוהה בישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכל יעקב יצחקי, ‏כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 23 באפריל 2013.
  2. ^ אריאל שמידברג, ‏אודיסיאה באלג'יריה, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2009.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0