חיים לאחר המוות

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, או לאחר המוות. בדרך כלל מדובר על השארות הנפש, אך לעיתים מדובר גם בקיום גופני לאחר המוות.

העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום הדת, הרוחניות והמיסטיקה. חיים לאחר המוות לא נצפו במחקרים מדעיים, אולם קיימות עדויות רבות של חוויות סף מוות (שנחקרו על ידי ריימונד מודי, פים ואן לומל, פני סרטורי ואחרים) שיש הרואים בהן הוכחה לקיום התופעה, ואחרים מפרשים אותן כאשליות הנובעות מסיבות שונות.

גלגול נשמות

ערך מורחב – גלגול נשמות

אדם (או נשמתו) הם סך ידע שהצטבר ממצבי קיום אחרים, לפני שנולד בגלגול הנוכחי. היות שהנשמה היא נצחית, היא תכיר עוד מצבי קיום אנושיים, אחרי סיום חייה הנוכחיים. אמונה זאת מניחה קיומו של רצף, זרם של תודעה, הנמשך נצחית.

הנשמה יכולה לעבור לבן אדם אחר, לחיה, או אפילו לצמח.

ביהדות

ערך מורחב – עולם הבא

תקופת התנ"ך

רעיון החיים שלאחר המוות מופיע בתנ"ך בעצם פגישתו של שאול המלך עם שמואל הנביא שכבר מת בתיווכה של המעלה באוב. שאול שומע ולא רואה את שמואל ועל כן שואל את בעלת האוב הטוענת שראתה כיצד נראה. בעלת האוב נותנת לשאול תיאור המתאים לפי הכרתו בחייו ואז שאול מצליח לקבל תקשור שאינו חדש לו לפי תורתו: "למה הרגזתני להעלות אותי?", שאול הצטדק כי מצבו המדיני והביטחוני קשה מאוד. בתום השיחה מבטיח שמואל לשאול כי הוא ימות למחרת והוא יהיה במחיצתו של שמואל במילים האלו:"ומחר אתה ובניך עמי". בהתאם לסיפור המקראי שאול יוצא למלחמה למרות דברי שמואל. ניתן להבין שגם שאול הבין או הטיל ספק שלא המת דיבר, ובמיוחד שהסיפור קובע במפורש ששאול לא ראה את שמואל אלא שמע בלבד.

עם זאת אין כל תיאור של החיים שלאחר המוות או הבטחה לחיי עולם הבא במקרא. מחבר ספר קהלת קובע:

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח, זִכְרָם. גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ

— קהלת פרק ט' פסוקים ה-ו

וכן קובע:

וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה

— י"ב פסוק ז'

. יש המפרשים כי הרוח איננה בטלה, אלא שבה לנותנה ויש הרואים בפסוק זה ביטוי לתפיסה כי המוות הוא העלמות מוחלטת, הרוח אינה נשמרת לאחר המוות אלא נמוגה במקום ממנו הגיע כשם שהגוף מתפורר לעפר למתים אין עוד זכויות, הניתנות לאנשים החיים בעולם הזה עבור מעשיהם. ההתקדמות הרוחנית של האדם איננה קיימת בעולם הבא אלא דווקא בעולם הזה, בבחינת "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כמו שנאמר:

לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ; וְלֹא, כָּל יֹרְדֵי דוּמָה

— תהילים קט"ו פסוק י"ז

דוגמה נוספת:

אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה

— קהלת ט' פסוק י'

ודעה דומה מביע הנביא ישעיהו

כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ

— ישעיהו ל"ח י"ח

.

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתיתיהו מתאר את אמונת העולם הבא אצל האיסיים כאמונה שאיננה כורכת איתה את תחיית המתים (תחיית הגופות)

מושרשת אצלם הדעה שרק הגוף כלה... אבל הנפשות חיות לעולם וקיימות לעד... מיד כשהן משתחררות מכבלי הבשר, הן שמחות ועולות מעלה מעלה כאילו נעשו בנות חורין משעבוד ארוך. דעתם דומה לזו של בני יון כי מעון יש מעבר לאוקיינוס שהוא מזומן לנפשות נעלות

— מלחמות היהודים

הפרושים, לפי אותו מקור, מאמינים בנוסף לכך בחזרת הנשמות אל תוך הגופות, וביחס לצדוקים, כהני המקדש, הוא מעיד

ובעניין קיום הנפש אחר המוות, עונש ושכר בעולם התחתון, אין להם עניין בכל אלה הדברים

— שם

תפיסת חז"ל

חז"ל התייחסו לחיים בזמן הווה כאל תחנה זמנית בלבד, בדרך לעולם הבא; תחנה זמנית שיש למצותה באופן הראוי, על ידי קיום המצוות והליכה בדרכי ה'.
מעידה על כך, למשל, הפיסקה בפרקי אבות:

רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין. הוא היה אומר: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה.

— פרקי אבות, פרק ד', 16-17

תקופת הראשונים

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי אופן התנהלות הדברים בעולם הבא:

• לשיטת הרמב"ם וסיעתו: העולם הבא הוא עולם רוחני לחלוטין, ללא הגוף.

חיים אלו--לפי שאין עימהם מוות, שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף, נקראו צרור החיים, שנאמר "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". וזה הוא השכר שאין שכר למעלה ממנו, והטובה שאין אחריה טובה; והיא שהתאוו כל הנביאים.

— משנה תורה, הלכות תשובה פרק ח'

• לשיטת רס"ג וסיעתו: בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.

מעבר להישארות הנפש, אחת ממרכיבי האמונה בדת היהודית היא האמונה בקימת המתים לתחייה, בעתיד.

ברפואה המודרנית

הרפואה המודרנית מציגה שתי דרכים שיש בהן מימוש מסוים של חיים לאחר המוות:

• השתלת איברים, במסגרתה איבר של אדם שמת נלקח מגופו, מושתל באדם חי וממשיך לתפקד.
• הולדה לאחר המוות: שאיבה לשם הפריה מאדם שמת.

לקריאה נוספת

• משה גרנות, המוות והנצח, הוצאת אור-עם, תל אביב, 1977
• ריימונד א. מודי (הבן), החיים שאחרי החיים, הוצאת עדן, תל אביב, 1986
• קיית קמפבל, גוף ונפש, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 1983
• סוגיאל רינפוצ'ה, ספר המתים והחיים הטיבטי, הוצאת גל, הרצליה, 1996

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

מדיה וקבצים בנושא חיים לאחר המוות בוויקישיתוף

• "חיים שכאלה", על החיים שלאחר המוות. מאת עמנואל דיאמנט, אתר nrg
• יורם שורק, מהו "צרור החיים", במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
• אחרי 120 - מה קורה אחרי המוות?, אתר he.chabad.org
• החיים והמוות באתר הידברות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חיים לאחר המוות26317569