חתול רחוב

חתולת רחוב בעלת קצה אוזן קטומה, לאות שעברה עיקור, בחוף הים ברידינג, תל אביב

חתול רחוב שותה בגינה ציבורית

חתול רחוב (או חתול אשפתות) הוא כינוי לחתולים החיים ברחובות הערים. הם נמנים עם אותה קבוצה תת-מין כמו חתולי הבית, אך הם ננטשו על ידי בעליהם או נולדו ברחוב. תופעת חתולי הרחוב קיימת ברוב מדינות העולם, ובהן ישראל. על-פי הערכות שונות, בישראל ישנם למעלה ממיליון חתולי רחוב.

ריבוי טבעי של חתולי רחוב

להבדיל מחתולי הבר, חתולי הבית הם בעלי מנגנון רבייה מאוד מפותח, המאפשר לנקבות להמליט עד שלוש פעמים בשנה; ובאקלים נוח כמו זה שבישראל, עד שמונה גורים בכל פעם ובממוצע ארבעה גורים בהמלטה, כלומר עד פי 9 מחתולת הבר. הייחום הראשון של חתולה מתרחש לרוב כבר בהיותה כבת 5 חודשים.

חייה של חתולה, שלא בוצע בה עיקור, קצרים יותר בדרך כלל במידה משמעותית מחיי חתולה מעוקרת - 4 שנים בממוצע לעומת 14 שנים לחתולת בית מעוקרת. במהלך ההריון ולאחר ההמלטה, חתולה זקוקה למזון בכמות משולשת מזו של חתול אחר. הטיפול בגורים והשמירה עליהם גובה לא פעם מחיר גבוה כיוון שחתולה תלחם בכל איום כדי להגן על גוריה גם במחיר חייה.

בערים גדולות וצפופות ברחבי העולם התרבו החתולים בגלל הזמינות הגבוהה של המזון ומקומות המסתור, וכן נטישה של חתולי בית וקצב ריבוי טבעי גבוה של חתולי הרחוב. כיוון שחתול הוא חיה טריטוריאלית, צפיפות האוכלוסייה מגבירה בצורה ניכרת את הקרבות בין הזכרים שאינם מעוקרים. תנועת הרכבים יוצרת איומים נוספים על חתולי הרחוב וחתולים רבים נפצעים ומתים. הריבוי העצום, התחלואה והתמותה יוצרים אוכלוסיות חתולים רעבות, לא יציבות ולעיתים אף חולות. כאשר מצב אוכלוסיית החתולים מתדרדר החתולים הופכים למטרד לבני האדם.

חתול זכר מסורס

ויסות הריבוי הטבעי

ריבוי אוכלוסיית החתולים מעלה צורך לוויסותו. קיימות דרכים שונות למניעת התרבות בלתי מבוקרת וצמצום מספרם של חתולי הרחוב. קיים ויכוח בין פעילי זכויות בעלי החיים, התומכים בעיקור, לבין אנשי שמירת טבע, התומכים בהמתה, לגבי השיטה העדיפה לויסות אוכלוסיית החתולים.

• המתה המונית - שיטה המהווה פגיעה בזכויות בעלי החיים הקבועות בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) ולפיכך אסורה בישראל. ישנם המטילים ספק ביעילותה. למשל, על פי רישומי הטיפול הווטרינרי, מאז 1931 הורדמו למוות בתל אביב כ-150 אלף חתולים, אך גדילת האוכלוסייה לא נפסקה והאוכלוסייה לא קטנה.
• עיקור והקמת נקודות האכלה מסודרות - ההנחות של שיטה זו היא שהחתולים המסורסים והמעוקרים תופסים את הטריטוריה ומונעים מחתולים אחרים להיכנס אל תחום מחייתם, וכך ישנו ויסות של גודל האוכלוסייה. על מנת להגיע לוויסות יש צורך לסרס ולעקר כ-75% מאוכלוסיית החתולים. למשל, במועצה האזורית אזור ערכו מבצע עיקור חתולות עקב תלונות תושבים על מפגעי רעש. לאחר עיקור 300 חתולות דיווח הווטרינר העירוני על ירידה משמעותית בתלונות. אולם חוקרי טבע טוענים כי השיטה אינה יעילה לויסות החתולים ולמניעת טריפת חיות הבר.

חתולי הרחוב והאדם

קיום קהילה בריאה ויציבה של חתולי רחוב בקרב בני האדם נחשב כבעל יתרונות מסוימים לבני האדם כהגנה מפני עכברים, חולדות, נחשים וחרקים כמו כן, מבחינה אקולוגית, בשטחים בקרבת יישובים שבהם בני אדם הכחידו את הטורפים הטבעיים, פעילות הציד של החתולים יכולה לעזור באיזון האוכלוסיות הטבעיות.

עם זאת, קיימים גם חסרונות לשיתוף החתול במרחב המחיה של האדם כמו טריפה משמעותית של מגוון חיות בר, בייחוד זוחלים וציפורים, הפוגעת במגוון הביולוגי המקומי. כמו כן, חתולים שאינם מסורסים מהווים גורם לרעש בעקבות קרבות על הטריטוריה, ולריח הנובע מסימון הטריטוריה.

עיקור של חתולי רחוב

חתול רחוב בעל קצה אוזן קטומה, לאות שעבר עיקור

פעולת העיקור מבוצעת על ידי וטרינר בניתוח בהרדמה מלאה, ממחקרים אחרונים^{[דרוש מקור]} עולה כי אין להליכים אלו תופעות לוואי שליליות.

חתולי הרחוב המעוקרים מסומנים באזנם בעזרת חתך קטן. לאחר הניתוח החתולים מוחזרים אל סביבת המחיה שלהם.

העיקור אינו מקובל על פי ההלכה.

מאבק משפטי בישראל

חתולי רחוב רבים ניזונים מפסולת בפחי האשפה

בישראל נערך מאבק של גופים לזכויות בעלי חיים כנגד רשויות ואגודות כגון צער בעלי חיים הנוקטות במדיניות של הריגת חתולי הרחוב כדי לשלוט בריבוים הטבעי באמצעות המתה. הרשויות הפועלות להמתת בעלי החיים רואות בהם מפגע תברואתי וטוענות שהמתתם תביא לפתרון הבעיה. המתנגדים לכך רואים במעשה פגיעה בזכויות בעלי החיים אותם ביית האדם ולכן הוא אחראי עליהם.

הנוהג ברשויות המקומיות הוא כי כאשר מדווח להן על חתולת רחוב שהמליטה, הן משגרות למקום לוכד-חתולים מטעמן. החתולים מובאים לווטרינרים העובדים עבור אותן רשויות מקומיות. אלה, מסרסים את החתולות וגוריהן, קוטמים חלק קטן מאוזן שמאל שלהם ומשחררים אותם חזרה לחופשי. כך ניתן לזהות חתולי רחוב שכבר סורסו, ובכך בעצם מגבילות הרשויות המקומיות את פעולת הרבייה של חתולי הרחוב.

השופט מישאל חשין בסיכום בפסק דין ברע"א 1684/96: ”העיקרון של 'ורחמיו על כל מעשיו' חייב להיות נר לרגלי בית המשפט הנכבד לגבי חוקיות האיסור להאכיל חתולי רחוב. צווינו מלידה להגן על החלש ובעלי החיים שהם חלשים. בעל חיים ליד האדם הוא כילד, תמים וחסר הגנה. התעללות בילד תזעזע אותנו וכך צריך להיות גם התעללות בחיה. החיה מתקשה להגן על עצמה מפני האדם, והמלחמה בין האדם לחיה היא מלחמה בין מי שאינם שווים. האדם מצווה להגן על החיה כחלק מצווי המוסרי להגן על החלש”.

בפסיקה נוספת של בית משפט השלום בתל אביב נקבע כי לכידה או המתה של חתולי רחוב, שאינם מהווים סכנה לשלום הציבור, היא עבירה על החוק.

החוק בישראל בנוגע לחתולי רחוב

אנשים רבים נוטים לפזר מזון לחתולים ברחוב לצורך האכלת חתולי הרחוב.

על פי הנחיות בג"ץ, חתול רחוב נחשב לחתול אשר חי בסביבת האדם, אין לו בעלים והוא ניזון בעיקר מפחי האשפה.

המתת חתולי רחוב מותרת כאשר:

• קיים סיכון מידי להתפשטות מחלת הכלבת.
• במקרה של התפשטות מחלת חתולים מדבקת באוכלוסיית חתולי-רחוב באזור מסוים.

המתת חתולי רחוב לצורכי "דילול" וויסות אוכלוסיית החתולים אסורה.

דרכים חוקיות להמתת חתולי הרחוב:

• הרדמת חתול הרחוב במתקן המיועד לכך, על ידי רופא וטרינר, או על ידי עובדיו בפיקוחו ואחריותו. ההמתה תבוצע באמצעים שימזערו את הסבל הנגרם לחתולים.
• המתת חתולים על פי פקודת הכלבת יכולה להיעשות – וזאת רק כאשר אין אפשרות לפעול בדרך אחרת – בחומרים, שיטות ותנאים שאושרו על ידי מנהל השירות הווטרינרי. פעולה זו תבוצע באחריותו הישירה של הרופא הווטרינר הרשותי, בתחום גאוגרפי ולמשך פרקי זמן שייקבעו על ידי מנהל הלשכה הווטרינרית המחוזית. בפעולה זו מחויבים השירותים הווטרינריים לנהוג במשורה ובצמצום המרבי האפשרי.

ראו גם

• חתול הבית כטורף

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים
'1: הנחיות בג"ץ לגבי הסמכויות להמתת חתולי הרחוב' אינו ערך חוקי

• חתולי רחוב, באתר המשרד להגנת הסביבה
• הרב אליעזר מלמד, ‏המתת בעלי חיים בהלכה, באתר פניני הלכה
• מחקר עיקור חתולי רחוב שנערך במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בראשותו של פרופ' יוסף טרקל, בנושא יעילות עיקור חתולי רחוב
• אלי סניור, האכילה חתולים בחצר ביתה - ונתבעה, באתר ynet, 28 בנובמבר 2005
• אלי אשכנזי, חמלה אנושית או מפגע תברואתי, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2007
• נטע הלפרין, חיים בזבל: מה עובר על חתולי הרחוב בתל אביב? עכבר העיר, 1 בדצמבר 2011.
• ענבל בריקנר, השפעת חתולי בית על חיות הבר ושמירת טבע, כולל דו"ח מצב מישראל והצעות לפעולה. אוניברסיטת תל אביב, המחלקה לזואולוגיה, 2003.
• צפריר רינת, חתול בבית, נמר בחוץ, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2005
• טלי שמיר, הרוצח הכי חמוד בעולם, כלכליסט, 7 במרץ 2013
• סוגיית החתולים לאור הדיון בזכויותיהם של בעלי החיים וברווחתם, נדב לוי, כתב עת 'אקולוגיה וסביבה' יוני 2012, גיליון 2.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] חתול רחוב26862664