ליאת שטייר-לבני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־11:43, 24 בדצמבר 2019 מאת מוטיאל (שיחה | תרומות) (ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים, הסרת תמונה, קיצור תוכן.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ד"ר ליאת שטייר-לבני היא מרצה בכירה במחלקה לתרבות במכללת ספיר. היא מלמדת ומרכזת קורסים במחלקה לספרות, לשון ואמנויות, ובתוכנית ללימודי תרבות לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה.
תחומי המחקר שלה הם: לימודי השואה, לימודי קולנוע, לימודי תרבות, לימודי ישראל, לימודי יהדות, לימודי טראומה, לימודי הומור, זיכרון קולקטיבי החל משנות הארבעים של המאה ה-20 ועד ימינו, ותרבות פופולרית בישראל. פרסמה עשרות מאמרים וחמישה ספרים בנושא.

ביוגרפיה

ליאת שטייר-לבני נולדה בבת-ים לאברהם ותחיה שטייר. בגיל 4 עברה המשפחה לרמת גן ושטייר-לבני למדה בתיכון בליך. לאחר שירותה הצבאי למדה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וקיבלה תואר ראשון בהצטיינות ב-1997. בחוג זה המשיכה גם בתואר השני בהנחיית פרופ' דינה פורת בנושא ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הציוני וסיימה אותו ב-1999. גם את הדוקטורט למדה שם בהנחיית דינה פורת ונורית גרץ ונושאו היה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם - שואה, ניצולי שואה, שיקום וקליטה בראי הקולנוע והעיתונות של ארגונים ציוניים בארץ ישראל ובארצות הברית, 1945-1948". היא סיימה בשנת 2006.

כדוקטורנטית החלה להנחות קורסים באוניברסיטה הפתוחה ולאחר מכן החלה לרכז קורסים בקולנוע ובתרבות. בשנת 2007 עשתה את הפוסט-דוקטורט בבית ספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. היא הצטרפה לסגל המחלקה לתרבות במכללה האקדמית ספיר ב-2009, וב-2014 מונתה בה למרצה בכירה.

בין השנים 1996-2017 הפיקה שטייר-לבני 5 סרטים שחלקם השתתפו בפסטיבלים שונים, הסרט הראשון 'ירושלים בדקה' אף זכה בפרס הראשון בתחרות שנערכה בסינמטק ירושלים. בנוסף, שימשה כמבקרת קולנוע ב-nrg מעריב, חברת פאנל בתוכנית אשת חיל בערוץ 10 וחברת צוות השופטים הבינלאומי - המיטב של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה במלאות 25 שנה לייסודו.

ספרים

בעברית

  • שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009[1].
  • הַר הַזִכָּרוֹן יִזְכּו­ר בִּמְקוֹמִי: הזיכרון החדש של השואה בתרבות הפופולרית בישראל, תל אביב: רסלינג, 2014[2].
  • טראומה אחת, שתי פרספקטיבות, שלוש שנים: היבטים של שואה ותקומה בתעמולה הארץ-ישראלית והיהודית-אמריקנית 1945–1948, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה, 2018[3].

באנגלית

  • Is It O.K to Laugh about it? Holocaust Humour, Satire and Parody in Israel Culture, Vallentine Mitchell publishers, 2017[4].
  • Remaking Holocaust Memory: Documentary Cinema by Third-Generation Survivors in Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2019[5].

מאמרים נבחרים

בעברית

באנגלית

  • Liat Steir-Livny"Hitler Rants on YouTube Parodies on Hebrew", The European Journal of Humour Research, Vol 4, No. 4, 2016, pp. 105-121.
  • Liat Steir-Livny, “Looking Beyond the Victims: Descendants of the Perpetrators in Hitler’s Children”, Holocaust Studies, 2019
  • Liat Steir-Livny, “Mizrahi Jews and Holocaust Survivors in Israeli cinema in the 1950s: A Revised Outlook”, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies, Volume 37, Number 2, Summer, 2019, pp. 1-34.
  • Liat Steir-Livny, "Trauma from the Perspective of Holocaust Survivors in the Israeli Film 'The Cellar' (Natan Gross,1963)", Prooftext: A Journal of Jewish Literature History, Vol 37:2, 2019, pp. 308-327.
  • Liat Steir-Livny, “Remembrance in the Living Room [Zikaron b’Salon]: Grassroots Gatherings Creating New Forms of Holocaust Commemoration in Israel”, Holocaust Studies: A Journal of Culture and History, 25, 2019.

מלגות ופרסים נבחרים

  • 2006 - מלגת דן דוד לחוקרים צעירים – פוסט-דוקטורט[6].
  • 2016 - פרס התאחדות הסטודנטים הארצית -מרצה מעוררת השראה[7].
  • 2018 - פרס הכט לכתב יד, מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה.
  • 2019 - The Young Scholar Award given jointly by the Association for Israel Studies (AIS) and the Israel Institute.

חיים אישיים

שטייר-לבני היא אם לשתי בנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
ליאת שטייר-לבני26883038