אמילי מואטי
| לידה | 27 ביוני 1980 (גיל: 45) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| עיסוק | אשת תקשורת, פובליציסטית, פעילה חברתית ופוליטיקאית |
אמילי חיה מואטי (נולדה ב-27 ביוני 1980) היא אשת תקשורת, פובליציסטית, פוליטיקאית ופעילה חברתית בישראל. עסקה חמש שנים בייעוץ תקשורת. ממשמשת כפרשנית פוליטית בערוצים שונים בטלוויזיה. כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018.
ביוגרפיה
מואטי נולדה וגדלה בשכונת אזורים בנתניה והיא בכורה מתוך שישה אחים, בת לאליהו, עולה מתוניס, ומונה, ילידת ישראל. מואטי גדלה בבית דתי, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם בנתניה, ובתיכון למדה בהדסה נעורים. מהתיכון נשרה בסוף כיתה י', והחלה לעבוד בקטיף תפוזים וכשוטפת כלים ומפנה שולחנות בבית קפה "המוזה" בנתניה.
בשנת 2003 נסעה לפריז להשלמת לימודיה, שם עבדה בפסטיבל הקולנוע הישראלי והייתה חברה במספר פורומים שעניינם תרבות יהודית והסברה ישראלית, ב-2004 נקראה על ידי אמנות לעם לרכז את אירועי הזיכרון ליצחק רבין בפריפריה. בדצמבר 2004 שבה לפריז.
בסוף שנת 2006 נישאה לצ'ארלי זריהן, יהודי יליד מרוקו. לזוג נולדו שתי בנות. הם התגרשו בשנת 2008. התחתנה בשנית עם דניאל שק, שגריר ישראל בצרפת.
מתגוררת בתל אביב.
קריירה
בשנת 2010 פתחה מואטי משרד יחסי ציבור בשם "המטבחון תקשורת" שעבד עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, עמותת סלעית, עמותת כן, מכון הערבה, האגודה לזכויות האזרח, ארגון ישראל יוזמת, הקונגרס החברתי, שגרירות צרפת בישראל, מספר מועמדים בבחירות המוניציפליות וגופים פוליטיים וחברתיים נוספים.[1]
בשנת 2013 יסדה את רשימת "עיר ללא גבולות" שהתמודדה בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו אך לא עברה את אחוז החסימה והתפזרה לאחר הבחירות. בשנת 2011 התחילה את דרכה כפעילה פוליטית במטה של יושבת ראש "קדימה" ציפי לבני איתה עבדה בהמשך כשזו הקימה את מפלגת "התנועה" (בן זוגה דניאל שק שובץ במקום ה-18). מואטי ניהלה את תחום הדיגיטל במפלגה גם עם כניסתה של יושבת הראש לבני למשרד המשפטים.[2] עשרה חודשים לפני הבחירות לנשיאות ב-2014 שימשה כיועצת התקשורת של המועמד ראובן ריבלין שניצח בהתמודדות על תפקיד נשיא מדינת ישראל.[3] לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 שימשה יועצת תקשורת במטה הבחירות דובר העברית של הרשימה המשותפת.
מואטי משמשת כפרשנית פוליטית בתוכניות שונות בהן יומן הערוץ הראשון, "המטה" בערוץ 10 ופאנליסטית קבועה בתוכנית "שיחת היום" בהגשת לוסי אהריש. מיוני 2016 נמנתה, במשך שלושה חודשים, יחד עם יהושע מור יוסף, עם מגישי התוכנית "שניים בשתיים" ברשת ב'.[4] בהמשך אותה שנה הגישה ברשת ב' פינה בשם "השבוע שלי".[5] מואטי נמנית עם כותבי הטורים הקבועים בעיתון "הארץ"[6] ובעלת טור בירחון "ליברל".[7] ב-3 במרץ 2017 הצטרפה למטה הבחירות המקדימות של חבר הכנסת עמר בר לב והצהירה שזהו הקמפיין האחרון שהיא תקח בו חלק כאשת מקצוע.
מואטי מחזיקה בתפיסת עולם סוציאל-דמוקרטית שמאלית ציונית, מתנגדת למדינה דו-לאומית ולתפיסת מדינת כל אזרחיה ותומכת בתפיסת שתי מדינות לשני עמים, חברה ביוזמת ז'נבה ובארגון ישראל יוזמת ומשנת 2014 חברת הנהלה בעמותת כ"ן שעניינה שילוב נשים מכל הקשת הפוליטית בפוליטיקה הארצית והמוניציפלית, במסגרת העמותה פעלה להקמת מרכזי מנהיגות בכל הארץ, לימדה באחדים מהם והייתה חלק ממשלחת ישראלית לאו"ם במסגרת חודש האישה בשנת 2018. בשנת 2017 לקחה מואטי, במסגרת לימודי הוראה, חלק פעיל בפרויקט "ילדי אסירים" של הרשות לשיקום האסיר במהלכה ליוותה ילדי אסירים בתקופה שלפני שחרור האב מבית הסוהר.
ב-1 במאי 2018 יצא לאור ספרה הראשון "סימנים כחולים" בהוצאת "תכלת". בהמשך נמכרו זכויות ההסרטה של הספר במטרה להוציאו כסרט קולנוע.[8]
קריירה פוליטית
ב-7 ביולי 2018 הודיעה מואטי בתוכנית "פגוש את העיתונות" על התמודדותה בפריימריז במפלגת העבודה ותמיכתה באבי גבאי. בהתמודדות הביעו תמיכה פומבית אבי גבאי, אהוד ברק, סתיו שפיר, עמר בר-לב ומירב מיכאלי.[9][10] בפריימריז הגיעה למקום ה-18 ולא נבחרה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצבה במקום ה-15 ברשימת העבודה-גשר-מרצ, מטעם מרצ, זאת למרות שהיא חברת מפלגת העבודה.
קישורים חיצוניים
אמילי מואטי ביומן על הקונפליקט הישראלי פלסטיני, סרטון באתר יוטיוב- אמילי מואטי בתיק תקשורת על חזרתו של אריה דרעי למשרד הפנים, סרטון באתר יוטיוב
- התוכנית יומן על השסעים החברתיים עם פרופסור שלמה מעוז ומהרטה ברוך, סרטון באתר יוטיוב
- יום הבחירות לנשיאות
- יומן על פרשת בוכריס, סרטון באתר יוטיוב
- אמילי מואטי, באתר "העין השביעית"
- ספי קרופסקי ושי ניב, בעזרת השם, ננצח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 23 בנובמבר 2018
על ספרהּ:
- דורית שילה, "איריס היא החופש" ביקורת ראשונה על "סימנים כחולים", המוסך - מוסף לספרות
עמרי הרצוג, "סימנים כחולים" של אמילי מואטי: סימן על הגוף, באתר הארץ, 27 ביוני 2018
הערות שוליים
- ↑ כתבה על מואטי במגזין את
- ↑ סרטון של מואטי על הרשימה שיזמה
- ↑ אריק בנדר ויובל בגנו, נשיא מדינת ישראל: ראובן ריבלין, "מעריב אונליין", 10 ביוני 2014
אביב הורוביץ, ביטלת את המנוי? לא נורא. קבלי תמונת שער, באתר "mako", 12 ביוני 2014 - ↑ עדו בן פורת, "שניים בשתיים" - תכנית חדשה ברשת ב', באתר ערוץ 7, 6 ביוני 2016 בועות: כבר לא "שניים בשתיים", באתר "ידיעות אחרונות", 5 בספטמבר 2016
- ↑ אמילי מואטי מגישה את "השבוע שלי" ברשת ב, באתר "יוטיוב"
- ↑ מאמרי אמילי מואטי, באתר "הארץ"
- ↑ רשימת הטורים של מואטי בירחון ליברל
- ↑ הודעה בחשבון הטוויטר של אמילי מואטי, 26 באוגוסט 2018.
- ↑ אמילי מואטי: ״אתמודד לרשימת העבודה בכנסת הקרובה״, מתוך חשבון הטוויטר של "פגוש את העיתונות"
- ↑ אמילי מועטים תתמודד בעבודה
אמילי מואטי27094481