משוואות פרנה-סרה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בגאומטריה דיפרנציאלית, בהינתן עקומה במרחב האוקלידי התלת-ממדי γ:[0,L]3 בפרמטריזציה טבעית, משוואות פרנה-סרה (Frenet-Serret) הן משוואות דיפרנציאליות המתארות את השינוי של הווקטור המשיק לעקומה, הווקטור הנורמל לו והווקטור הבי-נורמל, כתלות בעקמומיות והפיתול של העקומה. חשיבותן של משוואות אלה היא שבהינתן תנאי התחלה ופונקציות עקמומיות ופיתול רגולריות, ניתן לשחזר את העקומה באופן גלובלי באמצעות פתרון המשוואות.

תהי γC3[0,L] עקומה רגולרית ( |γ(s)|0) וגזירה שלוש פעמים ברציפות בפרמטר הטבעי. נגדיר וקטור משיק על ידי

 v(s)=γ(s)=dγ/ds

מכיוון שהעקומה נתונה בפרמטריזציה טבעית זהו וקטור יחידה, כלומר הנורמה או הגודל שלו שווה ל-1. כאן אין בחירה יחידה של וקטור נורמלי ולכן נגדיר את n באופן הבא:

n(s)=γ(s)|γ(s)|

נשים לב שגם הוא וקטור יחידה. כאן, מגדירים את העקמומיות להיות

 k(s)=|γ(s)|

נשלים זוג וקטורים אלה לבסיס אורתונורמלי בעל בעל אוריינטציה חיובית (בעזרת כלל יד ימין) על ידי וקטור יחידה נוסף, b(s) הניצב לווקטור המשיק ולווקטור הנורמל שמוגדר על ידי

 b(s)=v(s)×n(s)

כלומר, על ידי מכפלה וקטורית של הווקטורים הקודמים. וקטור זה נקרא "בי-נורמל", וגם הוא וקטור יחידה.

משוואות פרנה טוענות ש-

  • v(s)=ddsv(s)=+k(s)n(s)
  • n(s)=ddsn(s)=k(s)v(s)+τ(s)b(s)
  • b(s)=ddsb(s)=τ(s)n(s)

כאשר  k(s) היא העקמומיות ו- τ(s) הוא הפיתול (גודל המודד כמה רחוקה העקומה מלהיות מישורית, עקומה עם פיתול אפס מוכלת כולה במישור דו-ממדי). זוהי מערכת משוואות דיפרנציאליות רגילות לינאריות ומסדר ראשון. נהוג להציג את המשוואות בצורה מטריציונית:

[vnb]=[0+k(s)0k(s)0+τ(s)0τ(s)0][vnb]

נשים לב שמטריצת המקדמים היא מטריצה אנטי-סימטרית. עובדה זו נכונה גם במקרה הכללי יותר.

ראו גם