ג'ון קלייטון
 | |||||||
| ג'ון מידלטון קלייטון | |||||||
| לידה |
24 ביולי 1796 דאגסבורו, דלאוור | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 9 בנובמבר 1856 (בגיל 60) | ||||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||||
| מפלגה | המפלגה הוויגית | ||||||
|
| |||||||
ג'ון מידלטון קלייטון (באנגלית: John Middleton Clayton; 24 ביולי 1796 - 9 בנובמבר 1856), עורך דין אמריקני שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית וכסנאטור מטעם מדינת דלאוור.
קלייטון נולד בדאגסבורו שבדלאוור, בנם של ג'יימס ושרה קלייטון ואחיינו של מושל דלאוור ג'ושוע קלייטון. את לימודיו התיכוניים סיים בעיר מגוריו ובשנת 1815 סיים לימודים אקדמיים באוניברסיטת ייל. קלייטון למד משפטים בבית הספר למשפטים ליצ'פילד ובשנת 1819 הוסמך לעריכת דין ופתח את משרדו הפרטי בעיר דובר שבדלאוור. בתקופה זו נפטר אביו ופרנסתו הועברה לאמו ולמשפחתו. כעבור שנים ספורות נפטרה רעייתו סאלי, לה נישא בשנת 1822, לאחר לידת בנם הצעיר וקלייטון היה אב יחיד לשני ילדיהם.
בשנת 1824 נבחר קלייטון לבית הנבחרים של דלאוור ובשנים 1826–1828 הוא כיהן כמזכיר מדינת דלאוור. בשנת 1831 הוא לקח חלק מרכזי בכתיבת ואישור חוקת המדינה. בשנת 1829 נבחר לסנאט של ארצות הברית והיה החבר הצעיר ביותר בו. כהונתו נמשכה שש שנים, לאחריהן ביקש שלא להציג מועמדותו, אך נבחר כנגד רצונו והתפטר כעבור זמן קצר. נאומיו במהלך תקופה זו זכו לציון בשל רהיטותם וזכו לתשומת לב נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון שקלייטון היה בין תומכיו. דקדקנותו בנעשה במשרד הממשלתי האחראי על שרותי הדואר הביאו לארגון מחדש של מחלקות המשרד. בשנים 1833–1836 הוא שימש יו"ר הוועדה לענייני משפט.
בתום כהונתו בסנאט מונה קלייטון לנשיא בית המשפט העליון של דלאוור. הוא מונה לתפקיד כמחליפו של בן דודו, תומאס קלייטון, שמונה כממלא מקומו בסנאט. בשנים 1837–1839 עמד בראש בית המשפט ולאחר מכן סיים תפקידו על מנת להביע תמיכה אקטיבית במועמדות ויליאם הנרי הריסון לנשיאות ארצות הברית.
בשנים 1845–1849 כיהן קלייטון פעם נוספת כסנאטור. במהלך תקופה זו הוא התנגד לסיפוח שטחי טקסס לארצות הברית ולעצם התנהלות מלחמת ארצות הברית-מקסיקו. הוא התפטר מהסנאט עם מינויו למזכיר המדינה של ארצות הברית על ידי הנשיא זכארי טיילור.
כהונתו כמזכיר המדינה נמשכה כשנה וחצי בלבד, לאור פטירתו של הנשיא טיילור והחלפת חברי הקבינט על ידי יורשו, מילארד פילמור. בשנת 1850 הוא היה שותף לחתימת המשא ומתן עם בריטניה בנוגע לאזורים הפתוחים לשיט בסביבות פנמה (לימים הוביל ההסכם לכריית תעלת פנמה). פרשנותו הדקדקנית במשפט בינלאומי הובילה ליצירת משברים מסחריים עם ספרד, פורטוגל וצרפת.
לאחר סיום כהונתו נבחר קלייטון בפעם השלישית לסנאט, החל ב-1853 ועד לפטירתו ב-1856. במהלך תקופה זו הוא הביע התנגדותו לחוק קנזס נברסקה. בשנת 1855 הוא נשא נאום שזכה להדים בנוגע להתנגדותו להחלטת הנשיא פרנקלין פירס להקצות קרקע ציבורית לבניית בית אשפוז לחולי נפש.
שני בניו של קלייטון נפטרו בצעירותם.
קישורים חיצוניים
| מזכירי המדינה של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
