קולין פאוול
| קולין פאוול Colin Luther Powell | ||
|---|---|---|
 | ||
| קולין פאוול, 2005 | ||
| מדינה | ארצות הברית | |
| לידה | 5 באפריל 1937 ניו יורק, ארצות הברית | |
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | |
| מזכיר המדינה של ארצות הברית ה-65 | ||
| תקופת כהונה | 20 בינואר 2001 - 26 בינואר 2005 (4 שנים) | |
| הקודם בתפקיד | מדליין אולברייט | |
| הבא בתפקיד | קונדוליזה רייס | |
| היועץ לביטחון לאומי ה-16 | ||
| תקופת כהונה | 23 בנובמבר 1987 - 20 בינואר 1989 (שנה ו-8 שבועות) | |
| הקודם בתפקיד | פרנק ס. קרלוצ'י | |
| הבא בתפקיד | ברנט סקוקרופט | |
קולין לות'ר פאוול (באנגלית: Colin Luther Powell; נולד ב-5 באפריל 1937) הוא מדינאי וגנרל אמריקאי, שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית בין השנים 2001–2005 תחת ממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. בין השנים 1989–1993 כיהן כיושב ראש המטות המשולבים, בעת מלחמת המפרץ,[1] ולפני כן גם שימש כיועץ לביטחון לאומי בשנים מנובמבר 1987 ועד לינואר 1989.
פאוול הוא האפרו-אמריקני הראשון שכיהן בתפקיד מזכיר המדינה, והראשון (וגם היחיד, נכון ל-2017) אשר שימש כיושב ראש המטות המשולבים.
קריירה צבאית
פאוול נולד בעיר ניו יורק להורים שהיגרו מג'מייקה. בעודו סטודנט בסיטי קולג' של ניו יורק נרשם לקורס קציני מילואים של צבא ארצות הברית. הוא הוסמך כקצין ח"יר בדרגת לוטנט ושובץ כמפקד מחלקה בחטיבת החי"ר ה-48. בשנת 1962 נשלח כיועץ צבאי לוייטנאם ושהה שם כשנה. הוא סופח ליחידה של צבא דרום וייטנאם ולחם במלחמת וייטנאם,[2] ואף נפצע במהלכה.
בשנת 1968, והוא בדרגת רב-סרן, נשלח בשנית לוייטנאם ושימש כעוזר מפקד אוגדת החי"ר ה-23. פאוול עוטר על גבורתו במדליית החייל, העיטור הגבוה ביותר למעשה גבורה שנעשה שלא במהלך עימות ישיר עם האויב, כאשר חילץ שלושה אנשי צוות, ובהם מפקד האוגדה, מהריסות מסוק שהתרסק. בהמשך, בעת ששימש כסמג"ד[3] מונה לנהל חקירה בהקשר לנסיבות שהובילו לטבח מי ליי.[4] זאת בעקבות מכתב שכתב חייל בשם טום גלן מכתב ובו טענות על ברוטליות שגרתית של חיילי הדיוויזיה האמריקנית נגד אזרחים וייטנאמים חפים מפשע. תוצאות המכתב הדהדו ברחבי הדיוויזיה, וערמות של עדויות תומכות מפי חיילים הצטברו במערכת הצבאית. חקירתו העצמאית הפריכה את הטענות והעלתה "כי היחסים בין החיילים האמריקאים לאזרחים הווייטנאמים היו מצוינים".
כגנרל בצבא ארצות הברית הוא שירת כעוזר בכיר למזכיר ההגנה קספר ויינברגר[5] ביוני 1986 מונה למפקד הקורפוס החמישי. בהמשך שימש בתפקיד היועץ לביטחון לאומי (נובמבר 1987 עד ינואר 1989) של הנשיא רונלד רייגן ולאחר מכן היה במשך מספר חודשים מפקד פיקוד כוחות צבא ארצות הברית. באוקטובר 1989 מונה ליושב ראש המטות המשולבים, והיה לאפרו אמריקאי הראשון בתפקיד זה וגם לאדם הצעיר ביותר המכהן בו[6] (1989-1993), כולל בעת הפלישה האמריקאית לפנמה ובמלחמת המפרץ ב-1991.
קריירה פוליטית
עם מינויו למזכיר המדינה ב-2001 היה פאוול הגבר האפרו אמריקאי בדרגה הבכירה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
פאוול ידוע בין השאר בגלל הטראומה שהשאירה עליו מלחמת וייטנאם, אשר גרמה לו לפתח את "דוקטרינת פאוול",[2] מונח עיתונאי לשורה של שאלות שיש לשאול בטרם תקיפה אמריקנית במדינה זרה.[7] במהלך שירותו הצבאי והאזרחי זכה לעיטורים רבים, ביניהם, מדליית הזהב של הקונגרס, פעמיים במדליית החירות הנשיאותית, מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (ארבע פעמים), מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית) (פעמיים), אות לגיון ההצטיינות (פעמיים), מדליית החייל, כוכב הארד, מדליית האוויר, אות לגיון הכבוד (צרפת), ואביר מסדר האמבט (בריטניה).
למרות היותו רפובליקני, תמך פאוול בבחירותו של המועמד הדמוקרטי ברק אובמה ב-2008 ושוב ב-2012.[8]
במהלך הצבעת האלקטורים לאחר הבחירות לנשיאות ב-2016 שלושה אלקטורים ממדינת וושינגטון הצביעו עבור פאוול במקום להילרי קלינטון.[9]
לקריאה נוספת
- עפר שלח, "האומץ לנצח", תל אביב: ידיעות ספרים, 2015.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
 ציטוטים בוויקיציטוט: קולין פאוול תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קולין פאוול |
|---|
- הדף של קולין פאוול בפייסבוק
- קולין פאוול, באתר מדליית החירות הנשיאותית
- אמיר אורן, אומדן החיילים הנפגעים לא יהיה הפעם שיקול עליון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2001
- אמיר אורן, הכנות אחרונות למפגש קטלני, באתר הארץ, 5 במרץ 2003
- אמיר אורן, מנקודת מבטו של גנרל, באתר הארץ, 25 באפריל 2002
- קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001
הערות שוליים
- ↑ עפר שלח, החלון האמריקאי נסגר, באתר nrg, 22 במרץ 2011.
- ↑ 2.0 2.1 עפר שלח, ארה"ב: עדיין מעצמה - אבל כבר לא לבד בעולם, באתר nrg, 19 בדצמבר 2009/
- ↑ קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001אמיר אורן, מנקודת מבטו של גנרל, באתר הארץ, 25 באפריל 2002
- ↑ קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001.
- ↑ אמיר אורן, הכנות אחרונות למפגש קטלני, באתר הארץ, 5 במרץ 2003.
- ↑ אמיר אורן, אוהל הדוד טומי, באתר הארץ, 3 באפריל 2003.
- ↑ אמיר אורן, אומדן החיילים הנפגעים לא יהיה הפעם שיקול עליון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2001
- ↑ Colin Powell: Republican Party Needs Me More Than The Democratic Party Needs Me
- ↑ ארבעה אלקטורים שוברים ולא מצביעים לקלינטון ג'ים ברונר, סיאטל טיימס מתאריך 19 בדצמבר 2016
| יושבי ראש המטות המשולבים | ||
|---|---|---|
|
| היועצים לבטחון לאומי | ||
|---|---|---|
|
שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).
- חברי המפלגה הרפובליקנית (ארצות הברית)
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- מזכירי המדינה של ארצות הברית
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי מדליית החירות הנשיאותית
- מעוטרי מדליית הזהב של הקונגרס
- היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית
- מעוטרי אות לגיון הכבוד
- מסדר האמבט: אבירים וגבירות מפקדים
- מעוטרי לב הארגמן
- מעוטרי כוכב הארד
- מעוטרי מדליית האוויר
- זוכי פרס פולברייט
- יושבי ראש המטות המשולבים
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'ורג' ווקר בוש
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- אנשי הכוחות המזוינים האמריקאים במלחמת וייטנאם
- אמריקאים ממוצא ג'מייקני
- מפקדי פיקוד כוחות צבא ארצות הברית
- נשיאות רונלד רייגן
- מפקדי הקורפוס החמישי בצבא ארצות הברית
- מעוטרי מדליית החייל
