קולין פאוול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קולין פאוול
Colin Luther Powell
קולין פאוול, 2014
קולין פאוול, 2014
לידה 5 באפריל 1937
ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 18 באוקטובר 2021 (בגיל 84)
מדינה ארצות הברית
מפלגה Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה־65
20 בינואר 200126 בינואר 2005
(4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש
היועץ לביטחון לאומי ה־16
23 בנובמבר 198720 בינואר 1989
(שנה ו־8 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן

קולין לות'ר פאוולאנגלית: Colin Luther Powell; ‏ 5 באפריל 193718 באוקטובר 2021[1]) היה מדינאי וגנרל אמריקאי, שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית בין השנים 20012005 תחת ממשלו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. בין השנים 19891993 כיהן כיושב ראש המטות המשולבים, בעת מלחמת המפרץ[2], ולפני כן גם שימש כיועץ לביטחון לאומי בשנים מנובמבר 1987 ועד לינואר 1989.

פאוול היה האפרו-אמריקני הראשון שכיהן בתפקיד מזכיר המדינה, והראשון (וגם היחיד, נכון ל-2020) אשר שימש כיושב ראש המטות המשולבים.

קריירה צבאית

פאוול נולד בעיר ניו יורק להורים שהיגרו מג'מייקה. בעודו סטודנט בסיטי קולג' של ניו יורק נרשם לקורס קציני מילואים של צבא ארצות הברית. הוא הוסמך כקצין ח"יר בדרגת לוטננט ושובץ כמפקד מחלקה בחטיבת החי"ר ה-48. בשנת 1962 נשלח כיועץ צבאי לווייטנאם ושהה שם כשנה. הוא סופח ליחידה של צבא דרום וייטנאם ולחם במלחמת וייטנאם[3], ואף נפצע במהלכה.

בשנת 1968, והוא בדרגת רב-סרן, נשלח בשנית לווייטנאם ושימש כעוזר מפקד אוגדת החי"ר ה-23. פאוול עוטר על גבורתו במדליית החייל, העיטור הגבוה ביותר למעשה גבורה שנעשה שלא במהלך עימות ישיר עם האויב, כאשר חילץ שלושה אנשי צוות, ובהם מפקד האוגדה, מהריסות מסוק שהתרסק. בהמשך, בעת ששימש כסמג"ד[4] מונה לנהל חקירה בהקשר לנסיבות שהובילו לטבח מי ליי[5]. זאת בעקבות מכתב שכתב חייל בשם טום גלן ובו טענות על ברוטליות שגרתית של חיילי הדיוויזיה האמריקנית נגד אזרחים וייטנאמים חפים מפשע. תוצאות המכתב הדהדו ברחבי הדיוויזיה, וערמות של עדויות תומכות מפי חיילים הצטברו במערכת הצבאית. חקירתו העצמאית הפריכה את הטענות והעלתה "כי היחסים בין החיילים האמריקאים לאזרחים הווייטנאמים היו מצוינים". בשנים 19761977 פיקד על החטיבה ה-2 בדיוויזיה המוטסת ה-101[6].

כגנרל בצבא ארצות הברית הוא שירת כעוזר בכיר של מזכיר ההגנה קספר ויינברגר[7] ביוני 1986 מונה למפקד הקורפוס החמישי. בהמשך שימש בתפקיד היועץ לביטחון לאומי (נובמבר 1987 עד ינואר 1989) של הנשיא רונלד רייגן ולאחר מכן היה במשך מספר חודשים מפקד פיקוד כוחות צבא ארצות הברית. באוקטובר 1989 מונה ליושב ראש המטות המשולבים, והיה לאפרו אמריקאי הראשון בתפקיד זה וגם לאדם הצעיר ביותר המכהן בו[8] (1989-1993), כולל בעת הפלישה האמריקאית לפנמה ובמלחמת המפרץ ב-1991.

קריירה פוליטית

עם מינויו למזכיר המדינה ב-2001 היה פאוול הגבר האפרו אמריקאי בדרגה הבכירה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.

פאוול ידוע בין השאר בגלל הטראומה שהשאירה עליו מלחמת וייטנאם, אשר גרמה לו לפתח את "דוקטרינת פאוול"[3], מונח עיתונאי לשורה של שאלות שיש לשאול בטרם תקיפה אמריקנית במדינה זרה[9]. במהלך שירותו הצבאי והאזרחי זכה לעיטורים רבים, ביניהם, מדליית הזהב של הקונגרס, פעמיים במדליית החירות הנשיאותית, מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (ארבע פעמים), מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית) (פעמיים), אות לגיון ההצטיינות (פעמיים), מדליית החייל, כוכב הארד, מדליית האוויר, אות לגיון הכבוד (צרפת), ואביר מסדר האמבט (בריטניה).

למרות היותו רפובליקני, תמך פאוול בבחירותו של המועמד הדמוקרטי ברק אובמה ב-2008 ושוב ב-2012[10].

במהלך הצבעת האלקטורים לאחר הבחירות לנשיאות ב-2016 שלושה אלקטורים ממדינת וושינגטון הצביעו עבור פאוול במקום להילרי קלינטון[11].

בינואר 2021, לאחר ההסתערות על הקפיטול, אמר פאוול כי הוא כבר לא יכול לקרוא לעצמו רפובליקני.[12]

חיים אישיים

פאוול התחתן עם אלמה ויוויאן (לבית ג'ונסון) ב-25 באוגוסט 1962. בנם, מייקל פאוול, היה יו"ר ועדת רשות התקשורת הפדרלית (FCC) בשנים 2001 עד 2005. בנותיו, לינדה פאוול ואנמרי פאוול.

פאוול נפטר ב-18 באוקטובר 2021 בגיל 84, לאחר שחלה במחלת נגיף הקורונה.[13]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ynet, מזכיר המדינה לשעבר קולין פאוול מת מסיבוכים של קורונה, באתר ynet
  2. ^ עפר שלח, החלון האמריקאי נסגר, באתר nrg‏, 22 במרץ 2011.
  3. ^ 3.0 3.1 עפר שלח, ארה"ב: עדיין מעצמה - אבל כבר לא לבד בעולם, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2009/
  4. ^ קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001אמיר אורן, מנקודת מבטו של גנרל, באתר הארץ, 25 באפריל 2002
  5. ^ קולין פאוול חוזר לווייטנאם; לא יבקר באתר הטבח במי לאי, באתר הארץ, 25 ביולי 2001.
  6. ^ אבי רז, שמחוני, פרק ב', מעריב, 17 באוקטובר 1986, המשך, המשך.
  7. ^ אמיר אורן, הכנות אחרונות למפגש קטלני, באתר הארץ, 5 במרץ 2003.
  8. ^ אמיר אורן, אוהל הדוד טומי, באתר הארץ, 3 באפריל 2003.
  9. ^ אמיר אורן, אומדן החיילים הנפגעים לא יהיה הפעם שיקול עליון, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2001
  10. ^ Colin Powell: Republican Party Needs Me More Than The Democratic Party Needs Me
  11. ^ ארבעה אלקטורים שוברים ולא מצביעים לקלינטון ג'ים ברונר, סיאטל טיימס מתאריך 19 בדצמבר 2016
  12. ^ Marina Pitofsky, Colin Powell: 'I can no longer call myself a fellow Republican', TheHill, ‏2021-01-10 (באנגלית)
  13. ^ Devan Cole CNN, Colin Powell, military leader and first Black US secretary of state, dies after complications from Covid-19, CNN


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0