הבנק הבינלאומי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־20:19, 1 באוקטובר 2020 מאת בוט גאון הירדן (שיחה | תרומות) (עדכון פרמטרים בתבנית חברה מסחרית (דרך WP:JWB))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

פרמטרים ריקים [ סיסמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
קובץ:HaBank Hbinleumi logo.svg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים בנק פירסט פנסילבניה, מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1972–הווה (כ־52 שנים)
חברת אם פ.י.ב.י. אחזקות
משרד ראשי תל אביב
מוצרים עיקריים שרותי בנקאות
הכנסות 3.494 מיליארד ש"ח (2015)
רווח 446 מיליון ש"ח (2015)
הון עצמי 7.073 מיליארד ש"ח (2015)
סך המאזן 125,476 מיליארד ש"ח (2015)
יחס הון 9.81 (2015)
אנשי מפתח

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל

אירית איזקסון, יו"ר הדירקטוריון
עובדים 5042 (2014)
 
www.fibi.co.il

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, הידוע גם בשמות "הבנק הבינלאומי" או "הבינלאומי", הוא הבנק החמישי בגודלו בישראל.

היסטוריה

התפתחות

הבנק הבינלאומי, סניף קריית מוצקין

ההחלטה על הקמת הבנק הבינלאומי הראשון התקבלה ב-1972 על ידי שר האוצר פנחס ספיר[1] במטרה להגביר את התחרותיות בענף הבנקאות ולספק מקור מימון נוסף למגזר התעשייה. הבנק נרשם כחברה בע"מ ב-25 ביוני 1972 והחל בפעילות הבנקאית ב-4 באוגוסט באותה שנה, עם קבלת הרישיון מבנק ישראל.

הבסיס לפעילותו הבנקאית נוצר כתוצאה ממיזוג של מספר מוסדות פיננסיים שפעלו כגופים נפרדים באותה העת לתוך המוסד הבנקאי החדש[2]:

  • בנק לסחר חוץ
  • הבנק ליצוא שנוסד בשנת 1935 (בשמו המקורי - בנק הופנונג).
  • בנק ישראלי לתעשייה שנוסד בשנת 1932 (בשמו המקורי - הבנק הארץ ישראלי לתעשייה)
  • הבנק למלאכה שנוסד בשנת 1954
  • קופות ומוסדות פיננסיים קטנים מקומיים ומעמדיים שהוקמו בשנות ה-20 בארץ ישראל כגון: אוצר המעמד הבינוני, קופות הלוואה וחסכון בנתניה, ראשון לציון, רמלה, טבריה וחדרה, קופת מלווה חקלאות פתח תקווה
  • קופת מלווה וחיסכון של פועלי אגודת ישראל שנוסדה בשנת 1935 וקופת מלווה וחיסכון של אגודת ישראל בחיפה שנוסדה בשנת 1954

באותה עת נוצר גם מיזוג של גופים בתחום המשכנתאות:

  • האגודה של פלשתינה להלואות וחסכון לדיור שהוקמה בשנת 1922, הפכה בשנת 1928 לבנק של פלשתינה למשכנתאות ואשראי, בשנת 1946 שונה שמו לבנק למשכנתאות וחסכונות ארצישראלים, ובגלגולו האחרון לבנק הבינלאומי למשכנתאות.
  • בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח שנוסד בשנת 1962 ומוזג לתוך הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות.

ב-1981 הקים הבנק את השלוחה בלונדון, ובשנת 1984 את השלוחה בציריך.

בשנת 2004 רכש הבנק הבינלאומי את הבעלות על בנק "אינווסטק", ששמו שונה לאחר מכן ל"יובנק".

באוגוסט 2006 רכש הבנק הבינלאומי את השליטה בבנק אוצר החייל מבנק הפועלים (68% מהון המניות) בסכום של כ-702 מיליון שקל. מאז שנת 2014 מחזיק הבינלאומי בכ-78% מהון המניות של בנק אוצר החייל.

בשנת 2007 רכש הבנק הבינלאומי את השליטה בבנק מסד, והוא מחזיק ב-51% ממניותיו.

בשנת 2014 מכר הבנק את אחזקותיו בפיבי לונדון ובשנת 2016 מכר את אחזקותיו בפיבי שווייץ, וחיסל את פעילותו הבינלאומית. בכך הפך, למרות שמו, לבנק הישראלי היחיד מבין הבנקים הגדולים שאינו מנהל פעילות בינלאומית ישירה בחול באמצעות חברות בנות או מוחזקות.

בשנת 2015 החליט דירקטוריון הבנק הבינלאומי על מיזוג הבנקים: בנק פועלי אגודת ישראל ויובנק אל תוך הבנק הבינלאומי. שני הבנקים חדלו מלהתקיים כבנקים עצמאיים אך הבנק ממשיך לעשות שימוש במותג שלהם כאמצעי שיווקי בקרב קהל היעד המקורי של פעילותם.

בעלות

המשקיעים הראשונים בבנק היו מדינת ישראל, באמצעות חברת "פיבי אחזקות", ובנק "פירסט פנסילבניה" האמריקני שהשקיע בבינלאומי 15 מיליון דולר.

בשנת 1978 מכר הבנק האמריקני את חלקו ל"קבוצת אייזנברג" של שאול אייזנברג, ומדינת ישראל מכרה לו את חלקה בשנת 1979[3].

באפריל 1980 מכרה קבוצת אייזנברג את חלקה בבנק ל"קבוצת דנות", חברת השקעות בבעלותם של 11 תעשיינים, ברווח של כעשרה מיליון דולר[4]. באותה השנה מכרו הממשלה והתאחדות המלאכה והתעשייה בישראל לבנק הבינלאומי את אחזקותיהם ב"בנק למלאכה", שעיקר פעילותו הייתה מתן אשראי לתעשייה זעירה, וגם הוא מוזג לתוך הבנק הבינלאומי.

בשנת 1986 עברה השליטה בבנק לידיו של ז'אק נאסר, שרכש את השליטה בחברת פי. בי. אחזקות.

בשנת 1990 שוב הועברה השליטה בבנק, והפעם לידיהם של ג'וזף ומואיז ספרא, בני משפחת הבנקאים, שמרכז עסקיהם התנהל בברזיל.

באפריל 2003 רכשה את השליטה בבנק קבוצה בראשות איש העסקים צדיק בינו המורכבת מחברת ההשקעות הפרטית שלו, "בינו אחזקות", ומשפחת ליברמן מאוסטרליה.

משבר ויסות המניות

בשנת 1983 התחולל בישראל משבר בנקאי אשר התפתח כתוצאה מויסות שערי מניות הבנקים בבורסה. כתוצאה מן המשבר הולאמו מניות כל הבנקים הגדולים בישראל בידי המדינה, שערי מניותיהם ירדו בחדות, והסבו נזקים כספיים גדולים למשקיעים ולכלכלה הישראלית כולה. הבנק הבינלאומי היה היחיד מבין הבנקים הגדולים אשר לא השתתף במשך כל השנים בתהליך הויסות ולאחר ביצוע הסדר המניות בבנקים נותר כבנק הגדול היחיד בבעלות פרטית.

מנהלים כלליים

תקופה שם
1972–1980 דוד גולן
1980–1986 צדיק בינו
1986–1990 שלום זינגר
1990–2001 שלמה פיוטרקובסקי
2001–2007 דוד גרנות
2007 ואילך סמדר ברבר–צדיק

יושבי ראש הדירקטוריון

תקופה שם
1972–1979 מרק מושביץ
1979–1980 דוד גולן
1980 עמוס מנור
1980–1985 מרק מושביץ
1985–1986 בועז נהיר
1986–1987 צדיק בינו
1987–2001 יגאל ארנון
2001–2003 שלמה פיוטרקובסקי
2003–2006 ד"ר יהושע רוזנצוויג
2006–2012 ז'אק אלעד
2012–2016 רוני חזקיהו
2017 ואילך אירית איזקסון

המצב הנוכחי

הבנק נמצא בשליטתו של איש העסקים צדיק בינו. מנייתו של הבנק נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ונכללת במדד ת"א 25 ובמדד ת"א בנקים.

בעלת המניות העיקרית היא חברת "פ.י.ב.י. אחזקות" המחזיקה בכ-48.34% בהון ובזכויות ההצבעה בבנק. בנק דיסקונט מחזיק כ-.9.28%, ובידי הציבור כ-42.38% נוספים.

פעילות הבנק מבוססת על לקוחות עסקיים גדולים, ועל לקוחות פרטיים. תחומי הפעילות עיקריים של הבנק הם שוקי ההון והמט"ח, בנקאות פרטית ובנקאות עיסקית.

חברה-בת של הבנק בשליטתו המלאה, מת"ף – מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ, עוסקת במחשוב ותפעול התהליכים הבנקאיים בבנקים השייכים לקבוצת הבינלאומי.

בנקים מקבוצת הבנק הבינלאומי

ב"קבוצת הבנק הבינלאומי" פועלים כיום, נוסף לבנק הבינלאומי עצמו, שני בנקים נוספים:

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תולדות הבינלאומי, באתר האינטרנט של הבנק
  2. ^ על פי ספר תולדות הבנק בהוצאה פנימית
  3. ^ ועדת הכספים אישרה מכירת הבנק הבינלאומי, דבר, 17 ביולי 1979
  4. ^ עסקת המיליארד בבנקאות, דבר, 4 באפריל 1980