יגאל ארנון
יגאל ארנון (9 בדצמבר 1929 - 27 באפריל 2014) היה עורך דין, עמד בראש משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', הנחשב אחד המובילים בישראל.
ביוגרפיה
ארנון נולד בתל אביב לשמאי לבית ויינברג, שעלה מרוסיה בגיל צעיר, ולאסתר ממשפחת לידר (בת הרב עזריאל זליג לידר בן הרב מרדכי (מוטק'ע) לידר מראשי חסידות סלונים וכולל רייסין) - נצר למשפחת רבנים, שהכתה שורשים בארץ כבר במאה ה-19. בהיותו ילד עברה משפחתו להתגורר בירושלים. ארנון למד בבית הספר סוקולוב ובגימנסיה העברית ברחביה.
בשנת 1947 התנדב כנוטר במשטרת היישובים, ופיקד על הקרב במשק ילדים מוצא. במלחמת השחרור הצטרף לחטיבת עציוני, לגדוד "בית חורון", והשתתף בקרב הקסטל ובניסיון הפריצה לעיר העתיקה בירושלים – " מבצע קדם " - שם נפצע קשה ברגליו. על-אף הפציעה שב לצה"ל ושרת בשרות קבע כמפקד מחנה שנלר בדרגת סרן.
בשנת 1953 נשא לאישה את שרינה לבית חסידוף, ובשנת 1955 הוסמך כעורך דין, לאחר שסיים את לימודיו במחזור הראשון של הפקולטה למשפטים שנפתחה באוניברסיטה העברית. הוא התמחה ועבד מספר שנים כשכיר במשרד עורכי הדין שפאר, תוסיה-כהן, ובשנת 1958 הקים בירושלים את משרד עורכי הדין הנושא את שמו, עם שותפו ג'ון נתן - עולה מניו זילנד שהביא עמו לקוחות זרים. כעבור כחמש שנים התפרקה השותפות, וארנון המשיך לנהל את המשרד בעזרת עורכי דין צעירים שכירים, שכעבור מספר שנים החל לצרף אותם אליו כשותפים. בין השנים 1972–1979 כיהן כיו"ר הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים. קיבל תואר שני במשפטים, ושימש מרצה באוניברסיטה העברית בין השנים 1977–1979. כיהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ונשיא אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית.
עמד בראש משרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', הפועל בירושלים ובתל אביב. המשרד התחיל לפעול בשנת 1958 ברחוב שלומציון המלכה בירושלים, ועם השנים גדל והתרחב גם לתל אביב, עד שב-1980 עבר ארנון לעבוד שם בעקבות גירושיו הראשונים, והעביר לשם את מרכז הכובד של המשרד. המשרד נמנה כיום עם חמשת המשרדים המובילים בארץ – על פי דירוג (PLC Which lawyer)[1] המשרד המתנהל במקביל במשרדים בנחלת שבעה בירושלים ובמגדלי עזריאלי בתל אביב, כולל (ב-2014) 141 עורכי דין, מהם 52 שותפים. במשרד עוד כ-130 עובדים. המשרד מייצג חברות מסחריות גדולות בישראל ובחו"ל, חברות בנייה, בנקים, יזמים, ועסקים גדולים בארץ ובעולם.
ארנון היה איש עתיר נכסים והמחזיק מניות של כמה מהחברות המובילות במשק. הונו נאמד בכ-50 מיליון דולר.[2] היה נשוי לשרינה לבית חסידוף, ולסאקי אלחלל משתיהן התגרש. לארנון שתי בנות מאשתו שרינה.
בראשית שנת 2010 נפצע ארנון בגבו, בתאונה בחצר ביתו, ובעקבות ניתוח שעבר הידרדר מצבו. לאחר שהיה מאושפז תקופה ממושכת במרכז הרפואי שיבא, חזר לביתו עם צוות סיעודי ובני משפחה, כשהוא מונשם ואינו מתקשר עם סביבתו.[3] נפטר בביתו שבתל אביב ב-27 באפריל 2014. נקבר בבית הקברות בכפר שמריהו.
במשפט ובכלכלה
ארנון ייצג בעלי דין במשפטים אשר זכו לעניין ציבורי, ובהם: את אברי אלעד אשר כונה "האדם השלישי" בשנות ה-50, את אהוד אולמרט בשנות ה-80 במשפט שבו זוכה מפרשת החשבוניות המזויפות, את ארנסט יפת שהועמד לדין עקב מעורבותו במשבר מניות הבנקים בשנות ה-90 וכן ייצג את אריה דרעי במשפטו. בשנת 2002 ייצג את יעקב נמרודי, מבעלי "מעריב", בפרשה שכונתה 'נמרודי גימל' - בה היו מעורבים נמרודי האב וידידו הסופר אריה קרישק.
ארנון היה שותף כבעל מניות בכמה חברות גדולות, הוא שימש יו"ר חברת "כנפיים" (בה היה שותף) וכן חבר במועצת המנהלים של אל על, ויו"ר חברת פ.י.ב.י. אחזקות שהיא בעלת הבנק הבינלאומי הראשון. כיהן במשך 13 שנים כיו"ר הבנק. כמו כן כיהן בשנות ה-70 כיועץ משפטי ועסקי בכיר של קונצרן כלל.
ארנון היה מעורב בכמה עניינים אישיים שסוקרו בהרחבה באמצעי התקשורת:
- הפגישה הלילית: בפרשה זו מ-1988 נטען נגדו כי פעל להטריד עד, והוא דרש מהיועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין כדי שיוכל להוכיח את חפותו. בבית המשפט המחוזי הורשע בהטרדת עד, אך בית המשפט העליון זיכה אותו כליל מהאשמה.[4]
- פרשת גד זאבי: בפרשה זו משנות ה-90, נטען כי גד זאבי רכש את השליטה בחברת בזק כ"איש קש" עבור המיליונר מיכאל צ'רנוי. המימון לרכישה הגיע מהבנק הבינלאומי הראשון, בתקופה שארנון כיהן כיו"ר מועצת המנהלים שלו. נטען נגדו כי ידע על העסקה ועל-אף זאת אישר אותה.[5]
- מניות סלקום. פרשה זו מ-2007 עניינה בתביעה שהגיש ארנון נגד שלמה פיוטרקובסקי אשר החזיק מניות בשיעור 2% מההון המונפק בחברת סלקום, ובה טען כי מחצית המניות האמורות (1%) בשווי של 23 מיליון דולר – מוחזקת על ידי פיוטרקובסקי בנאמנות עבורו, ולמעשה שייכת לו.[6] בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של ארנון.[7] בהמלצת בית המשפט העליון חזר בו פיוטרקובסקי מהערעור שהגיש על פסק הדין, וההחלטה הפכה חלוטה, לאחר שבית המשפט המחוזי דחה לאחר מכן טענות של פיוטרקובסקי כי ארנון זקוק להסכמתה של משפחת ספרא להעברת המניות, וכי ההעברה גם מותנית בתשלומים מסוימים מצדו, והורה על העברה מיידית של המניות לארנון.
החל מ-2006 עמד ארנון בראש "שכר מצווה" - פרויקט ההתנדבות של לשכת עורכי הדין לטובת מעוטי יכולת הנזקקים לשירותים משפטיים.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יגאל ארנון |
- האתר הרשמי של משרד ארנון
- קורות חיים של יגאל ארנון – באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)
- אלה לוי-וינריב, המדינה צריכה וגם חייבת לעזור לטייקונים, באתר גלובס, 7 באפריל 2009
- עם מותו
- אלה לוי-וינריב, עו"ד יגאל ארנון, מאושיות עולם המשפט, נפטר בגיל 84, באתר גלובס, 28 באפריל 2014
- ליטל דוברוביצקי, עו"ד יגאל ארנון הלך לעולמו בגיל 84, באתר ynet, 28 באפריל 2014
- יסמין גואטה, עו"ד יגאל ארנון נפטר בגיל 84, באתר TheMarker, 28 באפריל 2014
הערות שוליים
- ^ נורית רוט, דירוג ה- PLC: משרדי עורכי הדין המובילים בארץ הם ש. הורביץ, הרצוג פוקס נאמן, יגאל ארנון וגרוס, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2007
- ^ יגאל ארנון ושות', משרד עורכי דין ונוטריון, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ דנה גילרמן, "הנה אבא של כרמל אילן", באתר כלכליסט, 3 במאי 2010
- ^ נועם שרביט, ואז רם כספי צילצל, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2005
- ^ ענת שיחור-אהרונסון, עו"ד יגאל ארנון: לא הייתי מאשר ההלוואה לזאבי, באתר nrg, 25 באפריל 2006
- ^ ליטל דוברוביצקי, קרב המיליונים: יגאל ארנון נגד שלמה פיוטרקובסקי, באתר ynet, 9 במרץ 2006
- ^ הפ (ת"א) 548/06 יגאל ארנון נגד שלמה פיוטרקובסקי, ניתן ב-1 במרץ 2009
