כסף (יסוד)

שגיאות פרמטריות בתבנית:יסוד כימי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

כסף

קדמיום - כסף - פלדיום
Cu Ag Au       47 Ag                                                                                                                                                                                                                                                                                           הטבלה המחזורית
נתונים בסיסיים
מספר אטומי	47
סמל כימי	Ag
סדרה כימית	מתכות מעבר
מראה
מתכת לבנה בוהקת
תכונות אטומיות
משקל אטומי	107.8683 u
רדיוס ואן דר ואלס	172 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה	2, 8, 18, 18, 1
תכונות פיזיקליות
צפיפות	10490 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר	מוצק
נקודת רתיחה	2435K (2161.85°C)
נקודת התכה	1234.93K (961.78°C)
לחץ אדים	0.34Pa ב-1234K
מהירות הקול	2600 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות	1.93
קיבול חום סגולי	232 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית	63 106/m·Ω
מוליכות חום	429 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה	731.0 kJ/mol

כסף (אנגלית: Silver, לטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

תכונות

הכסף הוא מתכת רכה בצבע לבן בוהק. המוליכות החשמלית והתרמית שלו גבוהות יותר מאלו של כל מתכת אחרת המופיעה בטבע. הכסף אינו מסיס בחומצה מלחית או גפרתית מהולה. ניתן להמיס כסף בחומצה חנקתית.
$Ag+2HNO_{3}--->AgNO_{3}+NO_{2}(g)+H_{2}O$

כימיה

דרגת החימצון הנפוצה ביותר של כסף היא 1+, אך תרכובות שמכילות כסף בעל דרגת חימצון 2+ קיימות. כמעט כל מלחי הכסף מלבד: AgF AgNO₃, AgClO₃ ו AgClO₄ אינם מסיסים במים. הוספת חומצה מלחית (או כל מקור אחר ליוני כלוריד ) לתמיסה המכילה יוני כסף תיצור משקע "גבינתי" של כסף כלורי AgCl. המלח הזה אינו מסיס במים אבל מתמוסס בהוספת אמוניה עקב יצירת הקומפלקס המסיס $\left[Ag(NH_{3})_{2}\right]Cl$. מכפלות המסיסות יורדות ככל שיורדים בטור הלוגנים (כסף ברומי מסיס פחות מכסף כלורי ויותר מכסף יודי) כמודגם בטבלה.

מלח כסף	מכפלת מסיסות Ksp ב 20°C	הערות
כסף פלואורי AgF	מסיס מאוד: 1.8 ק"ג\ ליטר	טמפ' התכה: 435°C, צבעו כתום, בדומה לכסף כלורי וברומי אטום הכסף במרכז אוקטהדרון מוקף 6 אניונים
כסף כלורי AgCl	‎1.8×10-10‎	טמפ' התכה: 455°C, צבעו צהבהב, אחד הכלורידים קשי התמס היחידים (יחד עם כספית חד ערכית ועופרת)
כסף ברומי AgBr	‎5.3×10-13‎	טמפ' התכה: 432°C, צבעו צהוב חזק, משחיר באור ולכן משמש בייצור סרטי צילום בשחור-לבן
כסף יודי AgI	‎8.3×10-17‎	טמפ' התכה: 552°C, משמש לזריעת עננים, יון הכסף במרכז טטרהדרון
כסף סולפיד Ag2S	‎6.0×10-51‎	טמפ' התכה: 825°C, צבעו שחור, זהו הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף. ניתן לחיזור על ידי אלומיניום בתמיסה מדוללת של נתרן קרבונט (סודה).
כסף ציאניד AgCN	‎1.2×10-16‎	טמפ' התכה: 320°C, צבעו לבן, קישור קווי (לינארי) יון הציאניד מגשר בין שני אטומי כסף.
כסף כרומט Ag2CrO4	‎1.1×10-12‎	צבעו חום-אדמדם, מסיס בחומצה חנקתית ובאמוניה
כסף פחמתי (קרבונט) Ag2CO3	‎8.1×10-12‎	מתפרק ב-210°C, צבעו צהוב
כסף חנקתי (ניטראט) AgNO3	מסיס מאוד: 2.19 ק"ג\ליטר	טמפ' התכה: 212°C, רגיש לאור, משמש להכנת חומרי נפץ ולחיטוי (מטפטפים תמיסת כסף חנקתי לעיני תינוקות לאחר לידה למניעת זהום בחידקי זיבה או כלמידיה)

קישור קוולנטי

האלקטרושליליות הגבוהה של הכסף גורמת לאופי הקוולנטי של התרכובות שלו. המלחים המסיסים של כסף הם יוניים אבל לקשר כסף-הלוגן (בכסף כלורי, ברומי ויודי) יש אופי קוולנטי ואילו תרכובות ככסף ציאנידי AgCN וכסף תיאו-ציאנט AgSCN שלהן מבנה שרשרתי -Ag-C≡N-Ag-C≡N- הן בעיקר קוולנטיות (קישור לינארי כזה אופייני לתרכובות קוולנטיות ואינו מופיע בסריגים יוניים). יצירת הקשר הקוולנטי בכסף חד ערכי $Ag^{+}$ מוסברת בהיברידיזציה של אורביטל d עם אורביטלי s ו-p הקרובים באנרגיה כך שנוצר אורביטל המאפשר זוג קשרים קוולנטים לינארים.
כסף חמצני Ag₂O הוא משקע חום כהה הנוצר מהוספת בסיס חזק לתמיסת יוני כסף. תחמוצת הכסף בסיסית, ריאקצית שיווי המשקל במים $Ag_{2}O+H_{2}O\Leftrightarrow 2Ag^{+}+2OH^{-};logK=-7.42(25C)$ Ag₂O סופח CO₂ מהאוויר ומתקבל Ag₂CO₃. החומר מתפרק ב-160°C ומתחזר בקלות לכסף מתכתי על ידי מימן.
כסף סולפיד: הציפוי השחור הנוצר על כלי כסף ותכשיטים הוא בדרך כלל הסולפיד Ag₂S, ההפרש הקטן באלקטרונגטיביות בין כסף (1.93) לגפרית (2.58) מלמד כי הקשר הוא בעיקרו קוולנטי (כפי שמרמזת הבליעה בתחום הנראה ובהתאם, לכסף סולפיד מכפלת המסיסות הקטנה ביותר (הכי פחות מסיס) מכל תרכובות הכסף $-logKsp\approx 50$

כסף דו ערכי

לכסף מצב חמצון נפוץ פחות אך יציב $Ag^{+2}$. התחמוצת השחורה AgO נוצרת, למשל, על ידי חמצון באוזון של Ag₂O במים. ניתן לקבל גם היון הפרה-מגנטי המיומם $\left[Ag(H_{2}O)_{4}\right]^{2+}$ (הפרה מגנטיות נובעת מהמצאות 9 אלקטרונים בקליפה 4d של הכסף כלומר אלקטרון לא מזווג) על ידי המסת AgO בחומצה. AgF₂ הוא מוצק שצבעו חום כהה הנוצר מהפעלת פלואור על AgF בטמפרטורה גבוהה. יון הכסף במרכז אוקטאדרון מעוות: מרחקי קשר של 2.1Å~ בין הכסף לאטומי הפלואור במישור XY ואורך קשר 2.5Å~ בציר Z הניצב. למרות שיש אלקטרון לא מזווג ברמה 4d של הכסף החומר אינו פרה-מגנטי אלא אנטיפרומגנטי. ניתן לקבל גם קומפלקסם המכילים כסף בדרגת חמצון 3+

שימושים

דנאריוס כסף של הקיסר הרומי גטה

• שימושו הידוע ביותר של הכסף הוא בתכשיטים. תכשיטי כסף עשויים לרוב מכסף סטרלינג.
• הכסף זול יחסית לזהב, ונחשב כמתכת יקרה מ"דרגה שנייה", במיוחד בהשוואה לזהב. הזוכים במקום השני בתחרויות ספורט שונות (המשחקים האולימפיים, למשל) מקבלים מדליית כסף; הזוכים במקום הראשון מקבלים מדליית זהב.
• כסף משמש להכנת ערכות סכו"ם (סכינים, כפיות ומזלגות) יוקרתיות וכלי מטבח נוספים - מגשים, קומקומים וכדומה. גם כלים אלה עשויים לרוב מכסף סטרלינג.
• שימוש של כסף אשר היה נפוץ בעיקר בעבר הוא הכנת מטבעות ומדליות; כיום משמשות סגסוגות זולות יותר (של נחושת וניקל, בעיקר) למטרה זו. עדות לשימוש הנפוץ של המתכת כאמצעי תשלום קיימת בשפות רבות בעולם, ובהן העברית, בהן שם המתכת ושם אמצעי התשלום זהים: צרפתית (Argent), לטינית (Argentum) ועוד.
• מלחי כסף משמשים כבר שנים רבות להכנת סרטי צילום. מלחים אלו מתכהים בחשיפה לאור ויוצרים על-גבי הסרט את התמונה. ישנם מלחי כסף שכשהם מוספים לזכוכית הם גורמים לה להתכהות באור חזק ולחזור ולהיות בהירה כשהאור נחלש. אפשר לנצל זאת לייצור משקפיים ההופכים למשקפי שמש כשהמשתמש מצוי בשמש וחוזרים להיות משקפיים כמעט שקופים כשהוא בצל.
• הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה של הכסף משתמשים בו בתעשיית האלקטרוניקה.
• AgONC -Silver fulminate הוא חומר נפץ חזק, בשל רגישותו הרבה לטלטול או זעזוע (פגיעה של טיפת מים מסוגלת לגרום פיצוץ) ערכו היישומי מוגבל.
• לכסף כלורי (AgCl) שימוש כדבק לזכוכית.
• פיזור יודיד הכסף (AgI) מעל עננים מעודד ירידת גשם.
• לכסף קולואידי תפקיד בתור חומר אנטיביוטי.
• כסף אצטט $AgC_{2}H_{3}O_{2}$יוצר טעם דוחה עם עשן סיגריות ולכן משמש כחומר המסיע בגמילה מעישון כשהוא מוכנס למסטיקים או גלולות.
• מספר ניסוים בפיזיקה קוונטית כמו ניסוי שטרן-גרלך משתמשים באטומי כסף.

היסטוריה

הכסף מוזכר בספר בראשית. והוא ידוע לאדם מראשית העת העתיקה. סיגי המתכת נמצאו במערה קדומה באסיה, מעידים על כך שידעו להפריד אותו מעופרת כבר בשנת 3000 לפנה"ס.

בתרבות האצטקית הכסף נחשב כדמעות הלבנה.

כסף משמש בתור חומר גלם לתכשיטים, כלים ובתור אמצעי תשלום כבר אלפי שנים. בעברית ובצרפתית, המילה "כסף" משמשת גם למתכת וגם לאמצעי התשלום המרכזי (בניגוד לאנגלית).

באלכימיה, כסף נקרא "לונה". הוא נקשר לירח וסמלו כצורת הירח (איור משמאל).

צורה בטבע

כסף בצורתו הטבעית, משולב לעיתים קרובות עם גופרית, ארסן, אנטימון, כלור ויסודות נוספים. לכסף מספר מחצבים ובהם ארגנטיט (Ag₂S) ו-AgCl. המקור העיקרי לכסף הוא במחצבי נחושת, ניקל-נחושת, זהב, עופרת ואבץ-עופרת. המפיקות הגדולות ביותר של המתכת הן קנדה, מקסיקו, פרו, אוסטרליה וארצות הברית.

ניתן להפיק כסף באלקטרוליזה של נחושת ובטכניקות נוספות ברמת טיהור של 99.9%. מקסיקו היא היצרנית הגדולה ביותר של כסף ובשנת 2000 היא הפיקה 2,492 טון (15% מכל הכסף שהופק בעולם באותה שנה).

גוש כסף

אמצעי זהירות

הכסף עצמו אינו מסוכן לאדם, אך מלחיו נחשבים חומרים מסרטנים.

תרכובות שמכילות כסף יכולות להספג במחזור הדם, להגיע אל רקמות שונות ולגרום למצב שנקרא ארגיריה שבו העור מקבל גוון כסוף תמידי. מצב זה אינו מזיק.

לכסף אין תפקיד ביולוגי בגוף האדם.

קישורים חיצוניים

• כסף ב-Webelements (באנגלית)
• כריית כסף לאורך ההיסטוריה (באנגלית)