מדעי החברה
 |
לנושאים, הוגים, תחומים וערכים, ראו פורטל מדעי החברה. |
מדְעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית במגוון של מתודות הנסמכות הן על גישות פוזיטיביות והן על גישות פרשניות. מדְעי החברה צמחו מתוך מדְעי הרוח החל מסוף המאה-התשע עשרה. סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה משמשים, מאז, התשתית המחקרית והאינטלקטואלית שעליו נבנה תחום הידע.
בתי ספר ופקולטות מקצועיות כגון בתי הספר למשפטים, בתי הספר לחינוך, בתי הספר למנהל עסקים, לעבודה סוציאלית ולבריאות הציבור עומדים בקשר הדוק עם הדיסציפלינות השונות של מדעי החברה ובמידה רבה מיישמים את הידע ממדעי החברה לתחומיהם.
בתחומי הדעת (דיסציפלינות) העיקריות של מדעי החברה הם:
- סוציולוגיה – חקר החברה וההתנהגות החברתית של האדם. ממנה נגזרים תחומי משנה כגון יחסי מגדר, יחסי דתיים-חילוניים.
- אנתרופולוגיה – שמה דגש באתנולוגיה ובחקר התרבויות.
- מדע המדינה – מתמקד בחקר הפוליטיקה, ההתנהגות הפוליטית והמדיניות הציבורית ברמת המדינה וכן ברמה הכלל־עולמית.
- יחסים בינלאומיים – ענף המתמקד התנהגות הפוליטית, החברתית והכלכלית בזירה הבינלאומית.
- מדיניות ציבורית – עוסקת בהבנת הגורמים המעצבים את תהליך המדיניות הציבורית ואת תוצאותיו.
- פסיכולוגיה – חקר הנפש וההתנהגות, כפי שאלה נקבעים בזיקה לחברה כולה.
- קרימינולוגיה – עוסקת בעניינים ובתרחישים חברתיים הקשורים בפשיעה ובהתנהגות פושעת.
- כלכלה – עוסקת ביחסים האנושיים והחברתיים הקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו ולחלוקתו של קניין.
- תקשורת – עוסקת בהעברת מידע בין שני משתתפים או יותר.
שני אתגרים מוסָדיים עיקריים עומדים כיום בפני מדעי החברה כתחום: ראשית, התמודדות עם התמחויות צרות שיוצרות קהיליות שיח צרות יחסית שאינן מתקשרות אחת עם השנייה. הבעיה ניכרת הן בקשר החלש שבין דיסציפלינות שונות בתוך מדעי החברה והן במגמות התבזרות בתוך הדיסציפלנות. שנית, יצירת מוסדות אוטונמיים של הנהגה מחקרית ואינטלקטואלית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מדעי החברה |
| מדעי החברה | |
|---|---|
|
