אוניברסיטאות בישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913

עשר אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 48 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר תאורטי וקליני כתחום עיקרי. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה[1].

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית למעט האוניברסיטה הפתוחה[2].

האוניברסיטאות בישראל

קיימות עשר אוניברסיטאות בסך הכול.

מוסד מיקום שנת ייסוד מספר הסטודנטים בשנת ה'תשע"ד נשיא/ה הערות דירוג שאנגחאי לשנת 2019
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל חיפה 1924 13,703 אורי סיוון קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם 85
האוניברסיטה העברית בירושלים ירושלים 1925 20,624 אשר כהן שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת 101-150
מכון ויצמן למדע רחובות 1949 1,080 אלון חן מעניקה תואר שני ומעלה בלבד 101-150
אוניברסיטת בר-אילן רמת גן 1955 24,453 אריה צבן מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת 401-500
אוניברסיטת תל אביב תל אביב 1956 27,191 אריאל פורת   151-200
אוניברסיטת חיפה חיפה 1963 כ-20,000 (2017) רון רובין כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם 601-700
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באר שבע 1969 19,902 דניאל חיימוביץ' קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת 401-500
האוניברסיטה הפתוחה רעננה 1976 47,713 מימי אייזנשטדט קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור לא מדורגת 
אוניברסיטת אריאל בשומרון אריאל 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2012) 15,000 יהודה דנון בשנת 2012, קיבלה אישור להפוך ממכללה לאוניברסיטה. 801-900
אוניברסיטת רייכמן הרצליה 1994 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2021) 8781 אוריאל רייכמן בשנת 2021, קיבלה אישור להפוך ממכללה לאוניברסיטה פרטית.

חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל[3]; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.

נכון ל-2021, תשע מתוך עשר האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות, הנהנות בין היתר מתקציב מהמדינה המועבר להן על ידי הועדה לתכנון ולתקצוב שפועלת במסגרת המועצה להשכלה גבוהה בישראל[4]. בשנת 2021 הפכה אוניברסיטת רייכמן לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל.

בשנת 2020 בעקבות תקופת מגפת הקורונה בישראל והכרח ההתקדמות של מערכת החינוך הישראלית לשימוש בטכנולוגיות למידה, הוקם מיזם "קמפוס ג'וניור". מיזם שמטרתו להרחיב את הלימוד האוניברסיטאי והסטנדרט האוניברסיטאי לילדי מערכת החינוך. המיזם מכנה את התלמידים שגילם נע בין 6 ל-12 "ננו סטודנטים" ומתייחס אליהם כסטודנטים לכל דבר ועניין[5].

השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל

בניין המנהלה בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית
שנה מספר הסטודנטים הכולל
1948 כ-1,600
1958 כ-9,000
1970 כ-35,000
1980 כ-56,000
1990 כ-76,000
2000 כ-166,000
2006 כ-245,000
2013 כ-300,600
המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן
בניין רבין, אוניברסיטת חיפה

נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[6].

מסלולים מיוחדים

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

  • מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[7].
בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[8], בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם האוניברסיטה העברית. בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.
  • במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים[9].
  • מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית[10].

ארגוני העובדים והסטודנטים

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ נתונים ומידע - המועצה להשכלה גבוהה
  2. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
  3. ^ אושרה הקמת אוניברסיטאות באיזור הגליל ובעיר אריאל, באתר גלובס, 2 במאי 2005
  4. ^ אוניברסיטאות בישראל, ‏2020
  5. ^ מיזם קמפוס ג'וניור
  6. ^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
  7. ^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
  8. ^ http://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il
  9. ^ אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים", Ynet, ‏2013
  10. ^ הישראלים מתקשים להתקבל לרפואה - כי המדינה מפנה מקום לזרים, דה מארקר, ‏2017


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0