ניקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־04:06, 1 בספטמבר 2019 מאת דויד (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד ")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:יסוד כימי

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ניקל
נחושת - ניקל - קובלט

Ni
Pd
   
 
28
Ni
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 28
סמל כימי Ni
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
מתכתי מבריק וכסוף בעל גוון זהוב
Nickel chunk.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 58.6934 u
רדיוס ואן דר ואלס 163 pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 16, 2
תכונות פיזיקליות
צפיפות 8908 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3186.15K (2913°C)
נקודת התכה 1728.15K (1455°C)
לחץ אדים 237Pa ב-1726K
מהירות הקול 4970 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.91
קיבול חום סגולי 440 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 14.3 106/m·Ω
מוליכות חום 90.7 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 737.1 kJ/mol

ניקל (Nickel) הוא יסוד כימי מקבוצת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ni ומספרו האטומי 28.

תכונות

ניקל הוא יסוד כימי מתכתי קשה ממתכות המעבר, אשר גם נוח לחישול ולמתיחה. צבעו לבן-כסוף והוא עמיד מאד בפני חמצן. ניקל הוא אחד מחמשת היסודות הפרומגנטיים. דרגות החמצון שלו הן 1+ ו-2+. קיימות גם תרכובות שבהן דרגת החמצון שלו היא 3+.

שימושים

לניקל שימושים רבים, העיקרי שבהם הוא בסגסוגות. 65% מהניקל שמופק בעולם המערבי משמש להכנת פלדת אל-חלד, 12% משמשים להכנת סגסוגות-על ו23% הנותרים משמשים לשימושים מגוונים, כגון, סוללות נטענות (סוללות ניקל-קדמיום) וכימיקלים שימושים כגון זרזים כימיים והצבען הצהוב הקרוי ניקל טיטניום. לניקל שימוש בציפוי באמצעות אלקטרוליזה.

סגסוגות ניקל מפורסמות:

  • פלדת אל חלד וסגסוגות אחרות עמידות בפני קורוזיה, כגון אלו המשמשות לייצור כלי נגינה בנשיפה, כפתורי בגדים ומטבעות.
  • הסגסוגת "אלינקו" שמכילה ניקל משמשת להכנת מגנטים.
  • מתכת "מונל" שהיא סגסוגת ניקל עמידה בפני קורוזיה שמשמשת להכנת מדחפים לאוניות, כלי מטבח ועוד.

היסטוריה

שימוש בניקל נעשה עוד בימי קדם. בסוריה של היום נמצא ארד שמכיל מעל 2% ניקל. מינרלים שהכילו ניקל היו שימושיים בצביעת זכוכית בצבע ירוק. ב-1751 המינרלוג אקסל פרדריק קרונשטדט ניסה למצות נחושת מהמינרל ניקלין (NiAs מכונה גם ניקוליט). הוא נכשל ובמקום נחושת זיקק ניקל.

מטבע הניקל הטהור הראשון הופק ב-1881 בשווייץ.

תפקיד ביולוגי

במערכות חיות, הניקל נפוץ בעיקר בבקטריה, שמרים וצמחים. הוא נמצא בחלבונים אנזימטיים מסוימים, כגון אוראז ומשפיע על תפקודם. הניקל הוא יסוד חיוני בתזונת האדם בכמויות זעירות. מחקרים שנעשו על תרנגולים ועכברים (הקרובים מבחינה גנטית לבני אדם) הראו שניקל חיוני לתפקוד הכבד.

צורה בטבע

רוב הניקל שנכרה מגיע משלושה סוגי מחצבים עיקריים, הראשון הוא לימוניט ((Fe,Ni)O(OH)),השני הוא גרניריט ((Ni,Mg)3Si2O5(OH)) והשלישי הוא פנטלנדיט (Ni,Fe)9S8)). מבחינת אספקה, קנדה היא המקור העיקרי לניקל והיא מפיקה כ-30% מהניקל בעולם. המרבץ העיקרי נמצא באגן סדברי, מקום שבתקופה גאלוגית מוקדמת של כדור הארץ ספג פגיעות מטאוריטים רבות. מרבצים אחרים נמצאים במקומות אחרים בקנדה וכן ברוסיה, קלדוניה החדשה, אוסטרליה, קובה ואינדונזיה.

על סמך ממצאים גאופיזיים, גלעין כדור הארץ מכילה את רוב אחוזי הניקל.

רעילות

חשיפה לריכוז העולה על 0.05 מ"ג/סמ"ק של ניקל או תרכובות ניקל מסיסות במשך זמן העולה על 40 שעות בשבוע יכולה להיות מסוכנת. לניקל תרכובות מסוכנות. דוגמה לכך היא אדי ניקל גופרתי, אשר חשיפה אליהם עלולה לגרום לסרטן. דוגמה נוספת היא החומר Ni(CO)4 שהוא גז מסוכן שמסוגל להתלקח באוויר.

ישנם אנשים שהם אלרגיים[דרוש מקור] לניקל ועורם נעשה מגורה בבואו במגע איתו.

רמת הניקל המותרת בתכשירים שבאים במגע עם העור נקבעת על ידי האיחוד האירופאי.

הניקל קרצינוגני - אחד מהחומרים המסוגלים להתחיל תהליך שבסופו עלול להוביל לסרטן [1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים