רומן

סיפור ארוך (בעברית מדוברת רומן) הוא סוגה ספרותית. הכוללת כל יצירת סיפורת בפרוזה שהיא רחבת היקף דיה; סיפורת מצומצמת יותר מכונה סיפור קצר או נובלה. יש הטוענים שהסיפור ארוך התפתח באירופה מתוך האפוס (שהוא עלילתי באופיו, שלא כמו יתר סוגי השירה) והרומנס, אבל הרומנים הראשונים התפתחו בנפרד מהשירה האפית.

היסטוריה

הרומנים הראשונים בעולם המערבי, ובכלל, נכתבו ביוונית עתיקה ובלטינית בין המאה הראשונה לפני הספירה למאה הרביעית לספירה. ידועים לפחות עשרים רומנים כאלה, כשהמוקדם בהם הוא ככל הנראה קלירואה מאת כריטון. בין הרומנים האלה, שחלקם שרדו בשלמותם או כמעט בשלמותם, ניתן למנות את דפניס וכלואה מאת לונגוס, סטיריקון מאת פטרוניוס (רק חלק קטן ממנו שרד), חמור הזהב מאת אפוליוס, סיפור אתיופי מאת הליודורוס, ועוד.

עם זאת מקובל לראות בדון קישוט של מיגל דה סרוואנטס את הסיפור ארוך האירופאי הראשון, אם כי יש המקדימים וכוללים כבר את גרגנטואה ופנטגרואל של פרנסואה רבלה במסגרת סוגה זו. הספר "מעשה גנז'י" של הסופרת היפנית מורסקי שיקיבו נחשב גם הוא לסיפור ארוך, אף שהקדים את הרומנים האירופאים בכ-500 שנה. אונורה דה באלזאק נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור ארוך המודרני.

לעיתים קרובות מאופיין הסיפור ארוך בעלילה מורכבת ורבת-רבדים, או אף בכמה עלילות מקבילות, וכן בריבוי מקומות, זמנים ודמויות מורכבות (עגולות). המבנה עשוי לכלול אקספוזיציה, הסתבכות העלילה, נקודת מפנה, נקודת שיא, התרה וסיום. אין הסכמה גורפת על הגדרת הסיפור כארוך, וחוקרים אחדים עשויים לחלוק על האמור לעיל. יחד עם זה, האמור לעיל משקף את הדעות הרווחות ביותר.

הכינוי רומן

סיפור ארוך נקרא גם רומן, מקור המילה רומן ככל הנראה בגרמנית שבה מכונה הסוגה roman. בכמה שפות אירופאיות אחרות נעשה שימוש במונח נוֹבֵל, אשר מקורו במילה הצרפתית nouvelle ("חדש"). עד למאה ה-18 התייחס המונח רומן לספרים המתארים עלילות עגבים (סיפורי עגבים), אך כיום המונח מקיף את כל תחום יצירת הסיפורת רחבת ההיקף בפרוזה.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.