DIDO (לוויין)
 | |
| טלאי משימת לווין DIDO-1 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| ארגון | ספייס פארמה |
| מפעיל | ספייס פארמה |
| תאריך שיגור | 15 בפברואר 2017 |
| משגר | PSLV |
| http://www.space4p.com | |
| משימה | |
| סוג משימה | ניסויים במיקרו כבידה |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | LEO |
| נטייה | מסלול מסונכרן-שמש |
| גרם שמיים | כדור הארץ |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 4.5 קילוגרם |
| אורך | 10 |
| רוחב | 10 |
| גובה | 30 |
| ערוצי תקשורת | UHF/VHF ו- S-band |
לווייני DIDO הם משפחת לוויינים זעירים מסוג קיובסאט הנבנים לבחינת ניסויים בתנאי מיקרו כבידה על ידי חברת ספייס פארמה. DIDO-2 שוגר ב-15 בפברואר 2017 ו-DIDO-3 שוגר ב-3 בספטמבר 2020.
משימת הלוויין
הלוויינים תוכננו על ידי חברת ספייס פארמה (Space Pharma, חברה שווייצרית וישראלית), לבדיקת ניסויים בתנאי מיקרו כבידה.[1] מעבדת המיקרו-כבידה שעל הלוויין נקראת mGnify (מבוטאת MA-Gni-FY).
מבנה לוויין DIDO
הלוויין הוא לוויין זעיר מסוג קיובסאט בגודל של 10x10x30 סנטימטר. נפח של 2U ששווה ערך ל-10x10x20 סנטימטר מוקצה לניסויים והחלק הנותר מיועד לתפעול מערכות הלוויין.[2] משקל הלוויין 4.5 קילוגרם. ייחודיות הלוויין היא בכך שהוא מאפשר לשלוט על הניסויים על ידי החוקרים דרך המחשב או הטלפון הסלולרי. בכך החוקרים יכולים לשלוט בזמן אמת בניסוי, לקבל מידע ותמונות ללא תיווך תחנת הקרקע.[3]
לווייני DIDO
DIDO-1
DIDO-1 תוכנן להיות משוגר על משגר פאלקון 9 במהלך שנת 2016.[4] לאחר פיצוץ משגר הפאלקון ועליו הלוויין עמוס 6 נדחה השיגור למועד לא ידוע ובהמשך בוטל.[5] במקום זאת שיגרה החברה ב-12 בנובמבר 2017 מעבדת חלל בשם "נקסוס" באמצעות חללית המטען סיגנוס אל תחנת החלל הבינלאומית. מעבדת החלל שקלה 2.3 ק"ג וגודלה היה נפח של 2U ששווה ערך ל-10x10x20 סנטימטר. לאחר תום הניסויים הונחתה המעבדה האוטומטית ב-13 במרץ 2018 חזרה בכדור הארץ והניסויים שנשאה הושבו למעבדות המחקר. שנה אחריה שוגרה בנובמבר 2018 מעבדה נוספת בשם נקסוס 2 לתחנת החלל הבינלאומית.
DIDO-2
DIDO-2 שוגר ממשגר PSLV ב-15 בפברואר 2017.[6] השיגור, היה שיגור שכלל מספר שיא של 104 לוויינים מאותו משגר, מתוכם 88 לוויינים זעירים ממערך הלוויינים של חברת Planet Labs, וגם הנאנו-לוויינים הישראליים BGUSAT ו-PEASSS.[7]
DIDO-3
DIDO-3 שוגר ב-3 בספטמבר 2020 מבסיס החלל האירופי בגינאה הצרפתית.[8] הלוויין הוא פרויקט של שיתוף פעולה בין ספייס פארמה וסוכנויות החלל הישראלית והאיטלקית ולכלול ניסויים של חוקרים ישראליים מהטכניון לצד חוקרים איטלקיים. הלוויין מעט יותר ארוך מקודמיו וכן כולל לוחות סולאריים נפרסים מה שמגדיל את יכולת ייצור החשמל שלו שכן הניסויים בו דורשים שמירת טמפרטורה של 37 מעלות צל', כחום גופו של אדם בריא.
קישורים חיצוניים
- אתר חברת ספייס פארמה
- ננו-מעבדה בחלל החיצון. אסטרונאוטים זה פאסה – קבלו את עידן חקר החלל על ידי לוויינים זעירים, אתר אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2017
הערות שוליים
- ^ Want to test stuff out in space? With Swiss-Israeli SpacePharma, you can אתר Geektime מתאריך 25 באוקטובר 2015
- ^ אודות הלוויין באתר space pharma
- ^ אורה קורן, חברה ישראלית תשגר לחלל מעבדת מחקר זעירה הנשלטת מהקרקע, באתר TheMarker, 6 בפברואר 2017
- ^ אודות משפחת הלוויינים DIDO באתר Gunter's space page
- ^ שיגורים המתוכננים ל-2017 על משגר הפאלקון באתר Gunter's space page
- ^ אבי בליזובסקי, הלוויין BGU SAT של אוני' בן גוריון ולוויין הניסויים הרפואיים של חברת ספייס פארמה ישוגרו מהודו בחודשים הקרובים, באתר "הידען", 13 בדצמבר 2016
- ^ בשיגור ISRO בשבוע הבא ישוגרו 104 לוויינים מתוכם 88 יהיו מארצות הברית אתר The Hindu, 6 בפברואר 2017
- ^ ננו-לוויין ישראלי-איטלקי שוגר בהצלחה לחלל, באתר ynet, 3 בספטמבר 2020
 לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
| ||
|---|---|---|
| לווייני תקשורת | עמוס (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6) • דרור 1 | |
| לווייני צילום מסחריים | ארוס • אופטסאט | |
| לוויינים צבאיים ולוויינים של צה"ל | אביר • אופק (1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 16 • 13) • טכסאר | |
| לווייני מחקר וטלסקופים | ULTRASAT* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT | |
| לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות | טכסאט • דוכיפת 1 • דוכיפת 2 • דוכיפת 3 • SAMSON • BGUSAT • SATLLA-1 • SATLLA-2B | |
| חלליות וגשושיות | בראשית | |
| יכולות שיגור | משגר שביט • בסיס פלמחים | |
| משימות אנלוגיות למאדים | D-MARS | |
| מיזמים שהוקפאו | טאווקס* • MuSAR* • דוד* | |
| ארגונים ישראליים קשורים | סוכנות החלל הישראלית • מפא"ת • מנהלת תוכנית החלל • התעשייה האווירית לישראל • SpaceIL | |
| * שיתופי פעולה בינלאומיים | ||
